אף שנטש את אורח החיים האדוק שבו גדל, ליטבינובסקי ניהל
קשר מורכב עם המסורות היהודיות שבאו לידי ביטוי גם ביצירתו.
מסוף שנות החמישים החל האמן לשלב בציוריו ציטוטים מתוך
ארון הספרים היהודי, לרוב לצד סצנות רוויות יצרים, הכוללות
דימויי חלקי גוף המתפתלים אלו בתוך אלו וקושרים בין יצר החיים
ליצירה.
דוגמה מעניינת ניתן לראות בשני ציורי שמן אלו, שבהם כתב
את המילים ״ובחרת בחיים״ המופיעות בפסוק מספר דברים כחלק
מחתימת הברית בין הקב״ה לעם ישראל:
להכניס את הפסוק
הפסוק מובן כדרישה אלוהית לבחירה של עם ישראל ללכת בדרכי
האמונה, הרב ברוך הלוי אפשטיין בעל ה״תורה תמימה״ דורש
בעקבות התלמוד הירושלמי את הבחירה בחיים כיכולת להתקיים
ולהתפרנס בכוחות עצמך, מה שקרוי בלשון חז״ל ״אומנות״ —
מלאכה, עבודה, מִ שְ לַח יד: ״תנא רבי ישמעאל: ובחרת בחיים —
זו אומנות, מכאן אמרו חכמים חייב אדם ללמד את בנו אומנות,
ואם לא למדו חייב ללמד את עצמו, מאי טעמא, למען תחיה
אתה״. בכתיבת הציטוט בתוך הציורים הפקיע ליטבינובסקי את
הפרשנויות המסורתיות, ודרש מחדש את הפסוק כמדרש אישי
של אמן: חיים ואמנות — חד הם. עצם הבחירה בחיים, היא היא
יצירת האמנות.
ההופעות הטקסטואליות ביצירתו של ליטבינובסקי הגיעו
לשיאן בשנים האחרונות לחייו, כאשר יצר קבוצת עבודות
חריגות, מושגיות, הכוללות מילים טעונות מתוך התנ״ך והקבלה,
הקשורות להתעלות הנפש והעולם. בעבודות אלו העמיד
ליטבינובסקי את המילים על גיליון הנייר לבדן, ללא דימוי, כמעין
טיהור שאינו זקוק עוד לדבר מה נוסף