אביתר בנאי (פלאש90)

אותיות פורחות בציור של דוד רקיע ומעבר לו

social
facebook whatsup email tweeter
עופר מתן //
2.7.17
אותיות פורחות בציור של דוד רקיע ומעבר לו
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"אביתר בנאי: התכלית של הכל היא כן לחיות בסופו של דבר כאן בעולם הזה, בתוך הדברים, בתוך החומר, בתוך העולם ומתחת לשמים. התכלית היא שהאותיות יתחברו לחומר, לדף"
"אנחנו דור מעורבב": אביתר בנאי על הקשר עם המקורות
"אני חושב שערבוב של מקורות השראה זה דבר נהדר, אני יודע שאצלי זה קיים חזק מאוד. הנפש שלי מערבבת מוסיקה אלקטרונית עם רבי עקיבא לא פעם". אביתר בנאי מקשר בין מוסיקה למדרש

גם האותיות של אביתר כמו האותיות במדרש פורחות מתוך האש. אבל להבדיל מהמדרש, בנאי בעצמו הוא זה ששורף את הדפים עליהן כתובות האותיות הפורחות. לא מדובר באש כפויה כמו אש הרומאים שמאכלת את גוויליו של רבי חנינא. הדפים הם דפי היומנים של בנאי שלעברם הוא משליך גפרור בכוונה, מאחר ש"אולי צריך להיגמר, כדי מחר להתחיל, במקום אחר...".

 

"כמובן שהכרתי את המדרש המופלא על רבי חנינא כשכתבתי את השיר", מספר בנאי, "אבל בדיעבד גיליתי שהביטוי הזה, 'אותיות פורחות באוויר', מופיע גם במדרש של שבירת לוחות הברית על ידי משה. נאמר שם שלפני שבירת הלוחות, האותיות שהיו כתובות עליהם פרחו באוויר.

 

 

 "אני זוכר שבעת כתיבת השיר, לפני בערך עשור, הייתי בהתחלה של חזרה בתשובה. גרתי אז ברחוב דובנוב בתל אביב והייתי ממש על התפר שבין חילוניות לתשובה – הנפש שלי היתה בתנועה עזה, והרגשתי שאני שורף את חיי הישנים, את כל הערכים שגדלתי והתחנכתי עליהם. על זה מדבר השיר. על מעבר בין עולמות. הוא מדבר על ברור העבר מצד אחד פרידה מחלקים ממני, ומצד שני לקיחת התוכן האמיתי של העבר איתך יחד לדרך החדשה.


אדם לא יכול להיפרד ממי שהוא אבל לרומם את עצמו או לקלף מעצמו הוא יכול ואפילו מוכרח. " כשאני חושב על זה היום, השיר מתאר בצורה מאוד נכונה את אקט החזרה בתשובה. אתה משאיר מאחוריך את הדברים הגשמיים והגסים, ובוחר לקחת איתך הלאה רק את החלקים הטובים והבהירים שבתוכך "

 

זה הרי כוחה של היהדות – העובדה שהדברים קיימים ברמה המופשטת, בלי צורך בביטוי מוחשי. על הבסיס הזה התקיימו קהילות יהודיות בגולה במשך 2000 שנה, למרות הריחוק שלהן מארץ ישראל ולמרות היעדר בית מקדש וכו'.

"זה נכון, אבל כמו כל דבר ביהדות – גם ההיפך הוא הנכון. כי התכלית של הכל היא כן לחיות בסופו של דבר כאן בעולם הזה, בתוך הדברים, בתוך החומר, בתוך העולם ומתחת לשמים. התכלית היא שהאותיות יתחברו לחומר, לדף. יש לי חבר טבעוני שקשה לו עם זה שכותבים מזוזות על עור של בהמה, לעניות דעתי התורה מלמדת שהתפקיד של האדם זה לחבר את הרוח עם הגוף את החיים האלה הסופיים עם מה שמעבר.

 

אולי יעניין אותך גם בקרוב בבית אבי חי עד השיר הנקי ראשון,
20:30 / 9.7.17
אביתר בנאי והרב איתמר אלדר

 

בתור כותב ואדם שרגיש למילים, ההתקרבות שלך לדת התחילה ממשיכה וחיבור לאלמנט המילה הכתובה בטקסטים היהודיים?

האוצר היהודי, אין דומה לו בספרות העולם זה לא יאומן שכל הספרים האלה שארון הספרים היהודי הם שלנו, כתובים בעברית בלשון הקודש, מסורת אבותינו.

 
איך אתה כותב - בכתב יד במחברת או במחשב?

"רק במחברת, ברור. האמת שלאחרונה איבדתי מחברת ירוקה עם הרבה דברים שכתבתי בפנים, זה היה קשה".
 

 וכתב היד שלך יפה ומסתלסל או כתב חרטומים שאף אחד לא יכול להבין חוץ ממך?

"יש לי כתב שמאוד קשה להבין, וזה המזל שלי. לכן אני חושב שאף אחד לא יבין מה כתוב במחברת הירוקה שלי. יש לי שם הרבה הגיגים וגם קצת שירים. אני בתחילת תהליך של כתיבת חומרים חדשים עכשיו".

 

 

בתור אדם שהתקרב לדת ומושפע מהטקסטים היהודיים, איך אתה מרגיש עם גל החיבור של זמרים ישראלים לטקסטים מהקבלה ולפיוטים בשנים האחרונות? הרי לא כל מי שעושה את זה באמת דתי, האם אתה רואה בזה ברכה או מידה של הזניית הטקסטים האלה?

"אני באופן אישי מרגיש שאני צריך לשיר את המילים שלי את הביטוי האישי של אבל עצם זה שהתרבות הישראלית משתמשת יותר בשפת הקודש זה דבר טוב ומבורך, כולם מרוויחים מזה.. אני חושב שערבוב של מקורות השראה זה דבר נהדר, אני יודע שאצלי זה קיים חזק מאוד. הנפש שלי מערבבת  מוסיקה אלקטרונית עם רבי עקיבא לא פעם, אנחנו דור מעורבב ומופלא."    

 

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus