צילום: פלאש90

נלחמים בזנות: הזווית היהודית

social
facebook whatsup email tweeter
אריאל הורוביץ //
20.7.17
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"ד"ר טלי ארטמן-פרטוק: במסורת היהודית, לעומת זאת, הזנות היא בעייתית, לא כי המיניות היא בעייתית, אלא בגלל הקשר בין זנות ובין עבודה זרה, התרחקות מאלוהים וכפירה"
"מיטל בנשק: החברה הדתית רואה בזנות חלק מחיים של הפקרות והוללות. צריך אומץ ציבורי כדי לפעול ולשנות את הלך הרוח הזה. האתגר המרכזי הוא לשנות את התפיסה הרווחת בחברה הדתית, הרואה בנשים הללו יצאניות שבוחרות בחיים פרועים וזולים למען בצע כסף"
בשנים האחרונות נוצרת קואליציה פרלמנטרית מעניינת בין חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, שנרתמים יחד למאבק בזנות. האם יש קשר בין קידום החוק להפללת צרכני זנות ובין תיקון עולם ברוח היהדות? יש אנשים שבטוחים שכן

כשחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי, אישה דתייה, החלה לפעול בתחום המאבק בזנות, היא שמעה טענה שמעולם, לדבריה, לא הושמעה קודם לכן בידי התומכים במיסוד הזנות. "אמרו לי: 'למה את נאבקת בזנות? זנות היא מהתורה'", היא מספרת, "שאלו אותי איך אני יכולה להילחם במשהו שמושרש בחברה האנושית כבר אלפי שנים וקיים אפילו בתורה. עניתי: גם רצח מופיע בתורה, ואת הרצח אנחנו לא מכשירים. מה ההבדל? העובדה שהתורה כותבת על זנות הופכת את הזנות ללגיטימית?".

 

לקריאה נוספת: מה חשבו חכמי ימי הביניים על מקרי אונס בקהילות היהודיות? 

 

בשנים האחרונות נוצרת קואליציה פרלמנטרית מעניינת בין חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית שנרתמים יחד למאבק בזנות. חברות הכנסת הפעילות בתחום, כגון מועלם-רפאלי, עליזה לביא (יש עתיד) וזהבה גלאון (מרצ) נמצאות בדרך כלל מעברים שונים של המתרס הפוליטי, אך בסוגיה הזאת הן משלבות ידיים ומקדמות יחד חוק להפללת צרכני זנות.

 

מועלם-רפאלי רואה בהצעת החוק הזאת בשורה יהודית של תיקון עולם ומתנגדת להנחה שמפלגה דתית לא אמורה לעסוק בנושאים כאלה. "במשך הרבה מאוד שנים, הציונות הדתית והימין הניחו את הזירה של זכויות אדם לציבור החילוני ולשמאל", היא אומרת, "לאט לאט מחלחלת ההבנה שזכויות אדם ותפיסות הומניסטיות הן גם נחלת הימין והדתיים. זה לא דבר קל. יהיו שיגידו שלכאורה אין זה 'צנוע' לעסוק בנושא הזה, וזה גם נושא שהוא כביכול 'לא שלנו'. התחושה של הציבור הדתי לגווניו היא שאין נשים בזנות שבאות מהעולם הדתי, אז על מה אנחנו מדברים בכלל? אני חושבת שהעיסוק בנושא הזה הוא חלק מההבנה שהציונות הדתית חייבת לעסוק במעגלים הרחבים של החברה הישראלית, ולא רק במגזר". 

 

שולי מועלם(1)
ח"כ שולי מועלם-רפאלי

 

 

הרבנים תומכים במאבק

 

עולם הזנות, כאמור, אינו זר למסורת היהודית. הגיבורה המקראית הידועה ביותר שעוסקת בזנות היא רחב, שעל פי התלמוד, התגיירה לאחר מכן ונישאה ליהושע בן-נון. בתלמוד ישנם כמה וכמה סיפורים העוסקים בזונות, וניתן ללמוד מהם על האופן שבו ראו חכמי התלמוד את התופעה. ד"ר טלי ארטמן-פרטוק, שחקרה את הנושא, טוענת שהסיפורים התלמודיים מגלמים את ההבדל המובהק בין היחס לזנות במסורת היהודית ובין היחס לזנות במסורת הנוצרית. "המסורת הנוצרית רואה את הזנות כדבר רע, כשם שהיא רואה את המיניות כולה כדבר רע", היא אומרת, "זנות היא תופעת קיצון של מיניות, שהיא גם דבר אסור: אין כאן מין לשם הולדה או לצורך נישואין. במסורת היהודית, לעומת זאת, הזנות היא בעייתית, לא כי המיניות היא בעייתית, אלא בגלל הקשר בין זנות ובין עבודה זרה, התרחקות מאלוהים וכפירה. הפסול בזנות איננו המיניות עצמה, אלא העבודה הזרה שכרוכה בה".

 

האם ההבדל בין היחס לזנות בדתות השונות משפיע גם על גורלן של נשים שיצאו ממעגל הזנות?

 

"בהחלט. בעולם הנוצרי, מכיוון שהמיניות היא הדבר הבעייתי, הדרך היחידה לצאת מן הזנות היא להתנער לחלוטין מהמיניות ולהפוך לנזירה או להתחתן, תוך פיקוח על המיניות. נשים שיצאו ממעגל הזנות חוזרות לתוך המבנה הקהילתי, אבל הן חייבות להגשים את האידיאל של התנערות ממיניות. בעולם היהודי, לעומת זאת, התיקון של נשים שיוצאות ממעגל הזנות הוא להתחתן ולהוליד ילדים. הן צריכות לקחת את מה שהיה שבור ולתקן אותו. המין הוא אותו מין, והוא מותר, אבל רק במסגרת נורמטיבית נכונה. אפשר לראות גם שנשים שעסקו בזנות נחשבות לדמויות חיוביות מאוד במסורת היהודית, ברגע שהן הופכות לנאמנות".

 

מיטל בנשק, מנהלת ארגון קדמה ומייסדת שותפה של קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות, מרכזת את תחום המאבק בזנות בלשכתה של ח"כ מועלם-רפאלי. בנשק מציינת שבעשור האחרון תמכו ח"כים דתיים בעקביות בגלגוליו השונים של החוק להפללת צרכני זנות, אך פועלה של מועלם-רפאלי בחזית המאבק אכן מצביע על חידוש. "הזנות היא סוגיה חברתית שמעלה קונוטציות שליליות בחברה הדתית", אומרת בנשק, "החברה הדתית רואה בזנות חלק מחיים של הפקרות והוללות. צריך אומץ ציבורי כדי לפעול ולשנות את הלך הרוח הזה. האתגר המרכזי הוא לשנות את התפיסה הרווחת בחברה הדתית, הרואה בנשים הללו יצאניות שבוחרות בחיים פרועים וזולים למען בצע כסף. צריך להפנים שמדובר בנשים בסיכון, פעמים רבות באימהות לילדים קטנים שלא הצליחו למצוא דרך אחרת לשרוד את חיי היום יום".

 

כיצד הגיבו רבנים ואנשי ציבור דתיים ליוזמה שלכן לעסוק בנושא הזה?

 

"רובם תומכים במאבק שלנו. כבר לפני עשור, כשריכזתי קמפיין למאבק בסחר בנשים מטעם ארגון במעגלי צדק, קיבלתי משוב חיובי ומעצים של רבנים, גם חרד"לים. ארגונים רבים, ובהם ארגון רבני צהר, רבני בית הלל, בני עקיבא, המזרחי העולמי ועוד, הביעו רצון לפעול בשטח באופן גלוי ולפתח שפה מגזרית שתקדם את מיגור הזנות. ההסתייגויות היחידות שנתקלתי בהן לאורך הדרך היו של מעטים שראו בנשים בזנות אשמות במצבן והתנגדו לשיח הטיפולי העכשווי שרואה אותן כלכודות במעגל הזנות ולא כבוחרות בו. אבל את המתנגדים הללו ניתן לספור על אצבעות יד אחת. הם זניחים לעומת המסה שמעוניינת לקדם שינוי".

 

תפילה לצאת מהזנות

 

לפני זמן מה קיימה ח"כ מועלם-רפאלי סיור לרבניות ולמורות הלכה במוקדי הזנות בתל אביב. "היו שם רבניות מכל קצוות הקשת הדתית, חרד"ליות וליברליות", היא מספרת, "נפגשנו עם אישה שורדת זנות, ותוך כדי השיחה, היא אמרה: 'בעצם כל חיי הייתי שרמוטה'. ואז אני רואה את אחת הרבניות לוחשת לרבנית אחרת: 'את יודעת מה זה?'. הבנתי שחלק מהנשים לא מכירות את המילה 'שרמוטה'. עצרתי את השיחה והסברתי שפירוש המילה הוא זונה, אך עם קונוטציות קשות ואלימות יותר. האישה ששוחחה איתנו היתה בהלם מכך שיש נשים שלא מכירות את המילה הזאת. מבחינתה, זה מה שהגדיר את החיים שלה, והנה יושבות לפניה נשים שלא יודעות במה מדובר, שמראות לה שיש עולמות שבהם זה בכלל לא מונח שגור, ואפשר להתקיים בלעדיו".  

 

לדברי טלי ארטמן-פרטוק, החברה בישראל כיום מחמירה הרבה יותר עם נשים שעוסקות בזנות מאשר החברה בימי חז"ל. "חז"ל הרבה פחות האשימו את הקורבן מכפי שמאשימים היום בישראל נשים שעוסקות בזנות", היא אומרת, "זה קשור בעיקר לכך שחז"ל רואים את התנועה מהזנות לעבר החיים הנורמטיביים כאפשרית. היום, לעומת זאת, מי שהכי קשה לה לחזור לחיק החברה היא אישה שעסקה בזנות. הבושה סביב הזנות היא עצומה. אבל חז"ל סברו שחזרה בתשובה היא אפשרית, ונשים במעגל הזנות יכולות לצאת מהמצב שלהן ולהשתקם".

 

ב-10 באוגוסט תתקיים, כמדי שנה, עצרת לזכר קורבנות הזנות. לפני כמה שנים פנתה מיטל בנשק לאשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי והציעה לה לכתוב תפילה לאישה המנסה לצאת לזנות. את התפילה הזאת קראה ח"כ מועלם-רפאלי בעצרת. "תיקון עולם ותיקון החברה הם בעיניי חלק מהותי מהיהדות", אומרת בנשק, "החוק להפללת לקוחות הוא שלב ראשון לקראת תיקון היסטורי, שיש לו השפעה חברתית עצומה. זהו תיקון שבו אישה איננה חפץ המושלך מיד ליד בטקסי התבגרות של ילדים בני 13, בין חבורות חיילים ובמסיבות רווקים. זהו תיקון שבו נשים מוחלשות מקבלות יד מושטת לעזרה באמצעות סל שיקום. זהו תיקון שבו אדם אינו רשאי לפגוע בגופו ולשרוט את נפשו של החלש ממנו".

 

 

זנות רחב
רחב ומרגלי יהושע

 

 

"הפעילות הדתית נגד הזנות היא המשך ישיר של המסורת היהודית הקלאסית", אומרת ארטמן-פרטוק, "זו מסורת שלמה שיודעת מי כאן האשם ומי כאן הקורבן. המערכת של חז"ל לא חושבת שהאישה בזנות אשמה. מי שאשם הוא צרכן הזנות – לו יש בעיה של תשוקה עודפת. בחברה שלנו, לעומת זאת, האישה בזנות נתפסת כאשמה – וזה קורה לא מעט בהשפעת המחשבה הנוצרית. חז"ל חשבו אחרת".

 

"זנות היא מיצוי של כל הדברים שסותרים את היהדות", אומרת מועלם-רפאלי, "ניצול, מיניות מופקרת, אובדן צלם אנוש – כל הדברים המנוגדים ביותר לליבת הקיום שלנו כיהודים. באופן אישי, הזהות הראשונית שלי היא היותי אישה יהודייה. מתוך המקום הזה אני פמיניסטית, חברתית ופעילה למען ארץ ישראל. הכול נובע מתוך המקום הזה. לא מזמן קראנו בבתי הכנסת את ההפטרה ממיכה, ובה הפסוק 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש מעמך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך'. זה הפסוק שמנחה אותי במאבק נגד הזנות: לעשות משפט ולאהוב חסד עם כל אדם, בוודאי עם נשים שלכודות במעגל הזנות ואין להן מוצא".

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus