כך הגיע השיר "באב אל וואד" לפייטן במרוקו, נהפך לפיוט ועלה ארצה

כך הגיע השיר "באב אל וואד" לפייטן במרוקו, נהפך לפיוט ועלה ארצה

social
facebook whatsup email tweeter
זהר אלמקייס //
16.9.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
הפייטן רבי דוד בוזגלו שמע את שירו המיתולוגי של חיים גורי ממפקח במשרד החינוך המרוקאי שהגיע להשתלמות בישראל. מכיוון שהתקשה עם ההתמקדות שלו בזיכרון הפרטי של החיילים, השיב לו את מה שבעיניו חסר בו: נוכחות האל


מאיר בוזגלו, בנו של רבי דוד בוזגלו, מספר על אביו 
צילום ועריכה: פילטר הפקות


ביצוע ל"בינו נא מורדים": נגינת קאנון -אלעד גבאי, עיבוד יאיר הראל. מתוך אתר הפיוט .

את הפיוט ״בינו נא מורדים״ כתב הפייטן רבי דוד בוזגלו על פי הלחן של השיר ״באב אל וואד״ (לחן: שמואל פרשקו; מילים במקור: חיים גורי), שנעשה לשיר זיכרון ישראלי מיתולוגי, בעיקר בביצועה של יפה ירקוני. השיר המקורי מבקש לזכור את הנופלים במלחמה דרך תהילת הקרב, ואילו הפיוט של בוזגלו מבקש דווקא להדגיש את הצורך להיאבק בנטייה האנושית הטבעית לריב ולמדון ולהשכין שלום בצלו של האל. את בחירתו להעניק לשיר העברי הקאנוני הזה מילות פיוט, ניתן לפרש כניסיון להצטרף לאותו הקאנון ולהשתתף בו, ואולם, אפשר גם לפרש זאת דווקא כאקט המבקש להאיר פנים אחרות לגמרי של המלחמה ושל זיכרונה; להזכיר את שנשכח בגרסה המקורית – נוכחות האל.
 

 
"באב אל וואד" בביצוע התזמורת האנדלוסית הישראלית. סולן: חיים לוק
 

״בוזגלו היה אדם פתוח מבחינה מוזיקלית, שלא חדל לחפש השפעות", מספר רפאל בלולו, במאי שמשלים בימים אלו סרט דוקומנטרי על הפייטן, "הוא הרי חי במקום שהציע לו עושר תרבותי. המקום והזמן שבהם חי התעצבו בצלם הקהילה שלו. במצב תרבותי בריא כזה, הוא כל הזמן חיפש מקורות השראה אחרים. בין היתר הוא השתמש בהשפעות מהקולנוע המצרי, לקח פיוטים סלוניקאיים או אנדלוסיים, פיוטים בלדינו, מוזיקה אלג׳יראית וטוניסאית, ובעצם ערבב את הכול, גייר את כל ההשפעות האלה לתוך הפיוט היהודי ולתוך טקסטים שהוא כתב״.

 

וכיצד נהפך דווקא ״באב אל וואד״ לפיוט של בוזגלו?

״את השיר המקורי הכיר לבוזגלו תלמיד ואוהד שלו, פייטן ששמו מכלוף תורג׳מן, ששינה את שמו לצבי. הוא היה מפקח במשרד החינוך המרוקאי והגיע לסמינר מורים בישראל. הוא חזר למרוקו עם שלושה שירים, ואחד מהם היה השיר הזה של יפה ירקוני. הוא דיבר עברית, אז לא היה צורך לתרגם את השיר, אך מבחינתו, היתה לו קשה ההתמקדות בזיכרון הפרטני של החיילים והדרת שם השם.

 

"בעיניו האלמנט שנשכח כאן זה הציווי האלוהי והתמיכה האלוהית שהם חלק מהמהלך הציוני. ההתעקשות שלו קשורה באמונה הדתית שלו, והוא מסיים את השיר באמירה שהיתה רדיקלית לזמנו אך טבעית לו, והיא המסקנה הנחרצת שאלוהים יהיה מוכן אפילו למחיקת שמו למען שלום״.

 

בלולו מכוון לשורות המסיימות את הפיוט:

״תּוֹךְ מֵי הַמִּקְדָּשׁ מָחֲקוּ שֵׁם בֵּן אַרְבַּע

לְהַשְׁקוֹת סוֹטָה יוֹם אֲשֶׁר קִנְּאוּ לָהּ

לְמַעַן בָּרֵר אֶת צִדְקָהּ וְנִקְבַּע

לְהַשְׁרוֹת שָׁלוֹם בֵּינָהּ וּבֵין בַּעֲלָהּ״

 

ההתייחסות כאן היא לדיני סוטה: כאשר יש חשד שאישה בגדה בבעלה, היא מתבקשת, כדי לבדוק זאת, לשתות מים שבהם התפורר פתק שנושא את שם השם המפורש. כלומר, אלוהים למעשה מוכן לאקט המוחק הזה כדי להשכין שלום בין בני הזוג. 

 

  • " רפאל בלולו: בעיני בוזגלו האלמנט שנשכח כאן זה הציווי האלוהי והתמיכה האלוהית, שהם חלק מהמהלך הציוני. ההתעקשות שלו קשורה באמונה הדתית שלו, והוא מסיים את השיר באמירה שהיתה רדיקלית לזמנו אך טבעית לו, והיא המסקנה הנחרצת שאלוהים יהיה מוכן אפילו למחיקת שמו למען שלום " בלולו מספר כי נטייתו זו של בוזגלו להשכנת שלום באה לידי ביטוי גם בפיוטיו האחרים: ״מדובר באדם שעוסק בזה לאורך כל ההיסטוריה השירית שלו. בפיוט שלו על רעידת האדמה באגאדיר ב-1960, הוא מספר איך האדמה בלעה יהודים וערבים, למשל. וכשהגיע לישראל, הוא כתב פיוט על המימונה, כתב על החלפת הזהויות בין יהודים וערבים ועל איך הם בעצם אותו הדבר - אחים.

 

"היתה לו תפיסה של חיים משותפים ושל פתרון בין העמים שהצליחה לעשות הפרדה שכל כך חסרה בשיח הציבורי בישראל היום, בשמאל ובימין, בין האנשים ובין ההנהגה. הוא לא התנשא מעל התרבות של האויב, כי הוא היה גם בן התרבות הערבית. זה נתן לו פרספקטיבה מורכבת. אפשר לקרוא לזה הפרדוקס של בוזגלו, או דווקא ההרמוניה של בוזגלו. הוא אמנם היה קודם כול יהודי מרוקאי, אבל הוא חי גם בזהות כפולה או מניפתית; הוא יכול היה להיות יהודי, ציוני, ערבי, עברי, מרוקאי, וגם במידה מסוימת מושפע מהאסלאם, כי המוזיקה שהוא התמחה בה היא מוזיקה ליתורגית מוסלמית, שהיהודים השתמשו בה ויצקו לתוכה תוכן מקורי״.

 
 

פספס כתבי יד

 

הפיוט ״בינו נא מורדים״ הוא אחד הפיוטים שיוצגו בתערוכה ״בִּכְתַב יָדִי״ בבית אבי חי בירושלים (אצרה טליה הרלינג), שתציג כתבי יד של פיוטים שנכתבו במהלך הדורות. ״אנחנו רוצים להראות דווקא כתבי יד, שעם המצאת הדפוס הלכו ופחתו אמנם", מספרת רונית בקר, האחראית על התערוכות בבית אבי חי, "אך במקומות מסוימים בעולם נמשכו, ודרכם להראות כיצד הפיוט נשתמר בהמון וריאציות וסגנונות שונים״.

 

כתבי היד שיוצגו בתערוכה הם למעשה מחברות פיוטים - מעין שירונים שבהם אנשים יצרו לעצמם לקט של פיוטים אהובים ששימשו אותם במועדים שונים. ״יש מחברות פשוטות בכתב יד אישי ומחברות מעוטרות ומקושטות״, מוסיפה בקר, ״בתערוכה תוצג למשל מחברת פיוטים מתימן שמשקפת את ההשפעות של התכשיטנות והארכיטקטורה המקומיות, או מחברת פיוטים ממרוקו שמכילה עיטורים ארכיטקטוניים מרוקאים״. pyvt
כיצד נשמר הפיוט? כתב יד מתוך התערוכה "בכתב ידי"

 

 אחד הפיוטים שנשתמרו ויוצגו בתערוכה דרך פסיפס של מחברות מתקופות שונות הוא הפיוט ״אנא בכוח״. בקר מספרת, ״זהו פיוט עתיק שחצה גבולות והתקבע והשתמר בכל קהילות ישראל, בין שעם עיטורים יפים או עם ייחוסים קבליים״.

 

התערוכה תיפתח באירוע חגיגי ביום חמישי, 18.9, בשעה 18:00. במהלך חודש אוקטובר יתקיימו בתערוכה גם שני שיחי גלריה עם הרב דוד מנחם, פייטן וכותב פיוטים עכשוויים, שימחיש כיצד הפיוט הוא דבר שנשמר והתמשך ומתקיים גם בימינו.

כל הפרטים על תערוכת הפיוט "בכתב ידי" שתיערך ב-18.9 בבית אבי חי

הצטרפות לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus