לחיי האהבה: עשר עובדות על שיר השירים

1. למגילת שיר השירים יש מעמד מיוחד בעולם היהדות, ולו בגלל אמירתו של רבי עקיבא במשנה מסכת ידיים: "אמר רבי עקיבא חס ושלום! לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידיים. שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל כתובים קדש ושיר השירים - קודש קדשים. ואם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת".

בתוספתא מסכת ידיים פרק ב מבואר: ר' שמעון בן מנסיא אומר: שיר השירים מטמא את הידים, מפני שנאמרה ברוח הקדש. קהלת אינה מטמא את הידים, מפני שהיא מחכמתו של שלמה".

 

 

קונצנזוס מוחלט

 

 

2. האמירה המעניינת של רבי עקיבא נאמרה לאחר דיון מעניין במשנה על רמת הקדושה של כתבי שלמה המלך: "כל כתבי הקדש מטמאין את הידיים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידיים. ר' יהודה אומר: שיר השירים מטמא את הידיים, וקהלת מחלוקת. רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידיים ושיר השירים מחלוקת. רבי שמעון אומר: קהלת מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. אמר רבי שמעון בן עזאי: מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידיים". (מסכת ידיים פרק ג')

בשורה התחתונה, שיר השירים יצא מכל הדיון הזה מחוזק, מקודש, כשידו על העליונה.

 

3. את שיר השירים כתב שלמה המלך ("שיר השירים אשר לשלמה"). על פי חז"ל, הוא כתב שלושה ספרים: קהלת, משלי ושיר השירים. את האחרון כתב בצעירותו, אחריו את משלי, ולעת זקנה, כתב את קהלת.

 

4. אף על פי שהיום שיר השירים הוא קונצנזוס מוחלט בעולם היהדות, מפתיע לגלות שבעבר ביקשו חכמים לגנוז את המגילה. כך נכתב במסכת אבות דרבי נתן: "בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים, ועמדו וגנזו אותם. עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם".

 

5. על פניו, שיר השירים כתוב כמעין דיאלוג בין איש לאישה. חז"ל מסבירים שמדובר באלגוריה לאהבה שבין הקב"ה לכנסת ישראל. דימוי הקדש שבין האל לעם ישראל כאהבת איש לאישה מופיע במקורות מוקדמים יותר, כמו בדברי הנביא הושע, הנביא ירמיה ("הָלךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַם לֵאמר כּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה), ישעיה הנביא ואחרים. על פי אותה תפיסה, דווקא דימויי האהבה שבין כנסת ישראל לקב"ה הם שהופכים את שיר השירים לקודש קודשים אהוב ומצליח כל כך.

 

6. בקהילות אשכנז נהוג לקרוא את שיר השירים בבתי הכנסת, במהלך השבת שחלה בשבעת ימי הפסח. ייתכן שהאביב המוזכר במגילה הוא זה שחיבר את הקריאה דווקא לפסח. בקהילות אחרות נוהגים לקרוא את המגילה בסיום ליל הסדר או בשביעי של פסח. בעדות המזרח קוראים את המגילה בתכיפות גבוהה יותר - בדרך כלל מדי יום שישי, בין מנחה לערבית, לפני קבלת שבת.

 

7. מגילת שיר השירים תרמה לא מעט ביטויים ומטבעות לשון לשפה העברית, כולל העברית העכשווית. הצירופים "היפה בנשים", "בנוי לתלפיות", "עזה כמוות אהבה", "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה", "קול דודי הנה זה בא" "עת הזמיר הגיע" הם רק כמה דוגמאות.

 

8. לשיר השירים נקשרו לא מעט סגולות ואמונות. אחת הסגולות המפורסמות היא לקרוא את המגילה בכוונה במשך 40 ימים רצופים ולהקדיש את הקריאה לבקשה חשובה לכם במיוחד (זיווג, פרנסה, רפואה וכו'). גם אם שבניה מתקשים בלימודים יכולה לקרוא את שיר השירים במשך תקופה, בתקווה לישועה קרובה, אך נראה שהאמירה הגורפת ביותר בנושא שייכת לחז"ל, שמבטיחים מחילת עוונות (בתנאי שהאדם לא ישוב לסורו) למי שיקרא את שיר השירים מדי ערב שבת, בנועם ובזמרה.

 

9.  לשיר השירים יש גם השפעה גדולה על המוזיקה הישראלית. לא מעט אמנים כללו ביטויים מתוך המגילה בשיריהם השונים - אריק איינשטיין, עידן רייכל, מאיר אריאל, אביתר בנאי, עפרה חזה, יהורם גאון, ג'ו עמר, שימי תבורי ואחרים.

 

 

10. בהמשך לסעיף הקודם, אם אתם כבר בעניין של מוזיקה המבוססת על שיר השירים, כדאי לדעת שלפני כשנה וחצי יצא האלבום "שרים שיר השירים", שבו ליאור יאיר מנשה, שגילה בגיל 24 שאמו חולה והרופאים מרימים ידיים, החליט להרים את הפרויקט ולהקדיש אותו לרפואתה השלמה. בין היתר, הוא גייס את שולי רנד, עמיר בניון, גד אלבז, ארז לב ארי, דוד ד'אור ועמיר חדד.

 

שיר השירים: מפגש ראשון 12.3.15

Model.Data.ShopItem : 0 6