הכתבים הגנוזים של המשוררת זלדה
הכתבים הגנוזים של המשוררת זלדה
social
facebook whatsup email tweeter
אריאל הורוביץ //
18.8.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
30 שנה אחרי שנפטרה, רואה אור קובץ כתבים וציורים של זלדה הנושא את השם "ציפור אחוזת קסם". "ידענו שיש שם אוצרות, ולא פתחנו אותם", מספר יונדב קפלון, מעורכי הספר, "זלדה ציוותה עלינו לא לפרסם את הדברים במשך 20 שנה לפחות לאחר פטירתה"

במשך 30 שנה שכבו הכתבים הגנוזים של המשוררת זלדה מיותמים – יד לא נגעה בהם, עין לא ראתה אותם, לב לא התרגש בעת קריאתם. עד שקמו שלושה מידידיה – יונדב קפלון, ראובן קסל ורבקה גולדברג – קיבצו אותם לספר והגישו לעולם יצירה חדשה של המשוררת ש"פרחה בבית אבן" והלכה לעולמה ב-1984, בגיל 70.

 

"ציפור אחוזת קסם", שמוציאה לאור עמותת זלדה ויצירתה, הוא קובץ כתבים וציורים של זלדה – סיפורים שגנזה, רשימות שכתבה לעצמה, מכתבים ששלחה, ציורים שציירה ונתנה לאחרים. הליריות העדינה והדקה של זלדה, שכבשה את לבם של כל כך הרבה קוראים, מקבלת פנים וצבע בספר הזה, שהוא רק אחד בסדרה שהולכת ומתגבשת.

 

"ידענו שיש שם אוצרות, ולא פתחנו אותם אף פעם", מספר המשורר יונדב קפלון, מעורכי הספר, "זלדה ציוותה עלינו לא לפרסם את הדברים במשך 20 שנה לאחר פטירתה. לקח לנו עוד עשר שנים להתבשל עם זה, וכשפתחנו, גילינו ים של טקסטים, רובם פרוזה, מכתבים, קטעי יומן והגות וטיוטות. התחלנו להתבונן. בחרנו את מה שמזדקר לעין כקל לעיבוד ולעיכול וצירפנו את הציורים. העיקרון הראשון של העריכה היה שכל מה שמוסכם פה אחד על העורכים, נכנס. היינו שלושה עורכים, ואמרנו מראש שאם יש מישהו שלא נוח לו עם קטע מסוים, הקטע לא ייכנס לספר".

 

קשר בלתי אמצעי גלוי עם אלוהים

 

הספר, לדברי קפלון, מחדד היבטים באישיותה וביצירתה של זלדה שהיו ידועים גם קודם לכן, אך מתבהרים ומתחזקים כעת. "הנושא שתופס הרבה מקום הוא כל מה שקשור לידידות ולצורך בחום, בקרבה, בתקשורת. זלדה נתפסת בדרך כלל כמשוררת של טבע ואלוהים, אבל התגליות הגדולות של הספר הם דווקא בתחום של בין אדם לחברו.

 

"אבל גם הקשר הבלתי אמצעי של זלדה עם אלוהים מופיע בספר באופן גלוי. ברור מתוך הכתבים שהדת, בעיני זלדה, היא לא אמצעי בלעדי של תקשורת עם אלוהים. היא היתה אישה חרדית ושמרה מצוות, אבל היחסים שלה עם אלוהים לא היו קשורים לדת היהודית או לדת בכלל. זה היה קשר בלתי אמצעי, חופשי מאוד, אוניברסלי. במובן הזה, הספר הוא מאוד אוניברסלי".

 

פרופ' חמוטל בר יוסף, שכתבה מונוגרפיה על זלדה, מצביעה על כך שזלדה לא מזכירה בשיריה את השם המפורש 'אלוהים'. "אין ספק שהשירה שלה היא שירה של אדם דתי", אומרת בר יוסף, "העולם שלה הוא עולם דתי, היא חיה אורח חיים דתי, אבל ההתייחסות שלה לאלוהים מאופיינת באותה עדינות שמאפיינת את כל הכתיבה שלה.

 

"תשווה אותה ליוסף צבי רימון, משורר דתי אחר - הוא מכיר את אלוהים ופונה אליו בשמו וצועק אליו, ואילו זלדה מוצאת דרכים עקיפות לקרוא לאלוהים. מצד אחד, יש נוכחות אינטימית מלאה של אלוהים; יש שירים שאפשר להרגיש בהם את ההתמזגות והדבקות שמאפיינת את החוויה הדתית החסידית, אבל היא לא אומרת את המילה 'אלוהים'. היא מאוד ערה למרחק".

 

אילו תחושות המרחק הזה מעורר? תסכול?

"המרחק לא גורם לתסכול, אלא ליראת הוד. כשאתה יודע שיש משהו גדול ממך, אתה לא אמור לגעת בו. הרעיון שאם אתה לא נוגע במשהו ואתה מתוסכל הוא סוג של חוצפה מודרנית. זלדה חשה את המרחק, ומכבדת אותו".

 

"לזלדה יש תפיסה של אל נעלם", אומר פרופ' צבי מרק מאוניברסיטת בר אילן, שגם הוא פרסם מאמרים על שירתה של זלדה ומגדיר אותה "אחת מן הרביי'ם שלי". "במקום מסוים היא כותבת שהיא חשה בכל הווייתה את 'קרבת האל הנעלם'. יש כאן משהו פרדוקסלי: מצד אחד, היא חשה אותו בכל הווייתה, שזה ביטוי טוטלי, ועדיין, הוא נעלם. יש כאן דבר מהותי בהגדרת האל כאל מסתתר".

  zldh
קברהּ של זלדה (צילומסך מתוך יוטיוב)

מרק מתאר את התהליך שבו מעובדות החוויות אצל זלדה והופכות לחלק מתמונת הנוף הדתי שלה. "זלדה פוגשת מראה שמתחיל כחוויה אסתטית, ואז היא מתארת כיצד הוא חודר אל תוכה ונכנס למחזור הדם שלה, ומשם המראה הופך לסימנים, אותות עתיקים, רמז. אבל זה בא רק בסוף החוויה. יש גלגול, הפנמה, שבסופה היא פוגשת את האל.

"יש גם צד נוסף לדברים, והוא הצניעות. היא חושבת שלא ראוי לדבר על אלוהים בצורה כל כך מפורשת, שזה לא צנוע - לא רק במובן של הגאווה, אלא גם שזו חוויה אינטימית; יש לה צד אינטימי מאוד חזק. יש לזלדה רצון חזק מאוד לשתף, ומאידך, היא מתלבטת איך לשתף ולא לפגוע בקשר, באינטימיות. המשפט על האל הנעלם מגלם את הדילמה הזו".

 

משקעים של עולם חב"די

 

בכתביה של זלדה ניתן גם למצוא טביעות אצבעות של חב"ד, חסידות שזלדה היתה קרובה אליה. בן דודה היה רבי מנחם-מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', איתו עמדה בקשר של מכתבים, שאחד מהם מופיע בספר החדש. "חב"ד נמצא אצל זלדה בלי סוף", אומר יונדב קפלון, גם הוא ממשפחה של חסידי חב"ד. "הביטוי 'הנקודה הפנימית', למשל, שזלדה משתמשת בו, היא ביטוי חב"די מובהק. ביטוי נוסף הוא 'פניות'. זלדה כותבת על 'נשמה בלי פניות', ומי שבקיא בשיח החב"די יודע ש'פניות' הם אינטרסים פסולים, כמו גאווה או כבוד. 'נשמה חסרת פניות' היא נשמה שעומדת בקשר ישיר, ללא אינטרסים, עם אלוהים". 

 

  • " פרופ' חמוטל בר יוסף: אין ספק שהשירה שלה היא שירה של אדם דתי, העולם שלה הוא עולם דתי, היא חיה אורח חיים דתי, אבל ההתייחסות שלה לאלוהים מאופיינת באותה עדינות שמאפיינת את כל הכתיבה שלה " "הקשר לחב"ד היה מאוד מוגבל, וגם עשיר", מוסיף צבי מרק, "אפשר למצוא בכתבים של זלדה משקעים של העולם החב"די, אבל צריך להבין שזלדה לא מרגישה מחויבת לעולם הזה. היא לא חלק מקהילה. חב"ד היא מרכיב חשוב בתוך השירה שלה, אבל היא לא היתה שייכת לחסידות מבחינת קהילה ומחויבות. זלדה  גם לא 'כותבת על' החסידות - היא המשך של החסידות. היא אחד הענפים המעמיקים והמרתקים של העולם החסידי. היא לא עוסקת בחסידות; היא באה מתוך העולם הזה ומרגישה שייכת אליו כל ימי חייה. היא ממשיכה אותו".  

 

המהדורה הראשונה של "ציפור אחוזת קסם" כבר נמכר ה כולה, והספר אף הגיע לרשימות רבי המכר. חמוטל בר יוסף מציינת שלפי ידיעתה, זלדה ויהודה עמיחי הם שני המשוררים הנמכרים ביותר היום. "העמידות של זלדה היא הוכחה לכך שאנשים צריכים את זלדה בשביל החיים שלהם", היא אומרת, "אני לא יודעת אם את נתן זך אנשים צריכים בשביל החיים, אבל את זלדה כן. השירים שלה הם לא שירים של משורר מתוסבך ששם את הראש על כיסאו של הקורא-המטפל, אלא להפך: המשורר הוא המטפל, והקורא הוא המטופל. וכך גם השירים של זלדה. הם שירים שהולכים איתך כל החיים".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus