מבצע שיזף

ב"שיזף", ישוב קטנטן בן 11 משפחות על גבעה צחיחה, קילומטרים ספורים מקיבוץ טללים שבנגב, הבינו שאחד הדברים הנחוצים ליישוב כדי לשרוד, גם אם רק הוקם, זה מיתולוגיה. לכן אנשי שיזף, זוגות בסוף שנות ה-20 או תחילת ה-30 לחייהם, עושים מאמץ מעורר סימפטיה לטפח את סיפורי הגבורה של קיבוצי קום המדינה שעליהם גדלו: החורף הנורא של שנת 50' שהציף את כל הפאלחה; המארב הלילי שעשו פרויק'ה וגידי לזאבים שבאו לטרוף תרנגולות מהלול; והקומביין הבלתי נלאה של גדעון ששבק חיים בראש השנה של 77'.


שיזף. בונים מיתולוגיה לשנים שיבואו (צילום: בני דויטש)

"שמע, אין לנו לצערי מור"קים (מורשת קרב) של חלוצים", אומר רון סגל, 33, המתפקד כדובר של שיזף ובעל עסק לארגון טיולי משפחות ברחבי הארץ. "יש לאנשים נטייה להתייחס אלינו כאל גרסה מודרנית של מייבשי הביצות בגלל ששיזף נמצא באמצע הכלום, ועלינו על הקרקע וכל זה, אבל אנחנו לא כאלה. את הבתים, למשל, לא בנינו, אלא קיבלנו מוכנים מהמדינה. מדי פעם, אנחנו עושים ימי עבודה מרוכזים, משפרים את המקום ובונים פרגולות, אבל לא מעבר".

1,500 שקל, וזה שלכם

בהיעדר אגדות חלוציות, חיפשו החברים בשיזף מיתולוגיה אחרת שתשתלב עם סגנון החיים שלהם. מאז עלו על הקרקע בט"ו בשבט 2012, הם זיהו שלקהילה שלהם, כמו למרחב הפיזי של היישוב עצמו, יש שתי תכונות שמאתגרות את חוקי הפיזיקה הבסיסיים: אף על פי שאורכו של היישוב הוא כמה מאות מטרים ספורים, אין זה אפשרי לחצות אותו בפחות מ-40 דקות, כיוון שבהכרח תפגוש בדרך חברים ותיכנס איתם לשיחות; וכן, הזמן שבו מתפשטת ביישוב חדשה על אחד החברים, קצר יותר מהזמן שלוקח לספר אותה לאדם בודד. במילים אחרות: אין סודות בקהילת שיזף. כמו מערכת זוגית, היא קטנה ואינטימית מכדי להסתיר אותם.

כאלו, למשל, הידיעות על היריון בקרב מי מבנות הקהילה. באחרונה היו לא מעט מהן. ליתר דיוק: המון, באופן יחסי. בין ספטמבר לדצמבר הקרובים צפויות בשיזף לא פחות משש לידות. ככה זה כשעשרה זוגות מבלים חורף סוער בחור בנגב בלי טלוויזיה ועם צורך הישרדותי להתכרבל מתחת לפוך.

מבט על שיזף מכביש הגישה למקום מגלה יישוב שנראה כמו הכלאה בין מוצב צה"לי והתנחלות; שתי התצורות השכיחות ביותר של עלייה לקרקע בימינו. הגינות הקטנות בין הבתים, גידולים זעירים של תבלינים וירקות לצד שיחי נוי, לא נראים מרחוק, אלא רק כשאתה ממש צועד בשבילי היישוב.


קהילת שיזף עם כתב המוסף. מרקם חילוני-דתי מתחשב (צילום: בני דויטש)

שיזף פרוש במורד שלוחה מתונה בואכה ערוץ קטן שבחורף האחרון הוצף ויצר נחל שוצף וחום. הגבעה מאחורי הבתים מסתירה מיושביהם את כביש 40 הסואן - רק כמה מאות מטרים משם – ויוצרת אשליה נעימה של בידוד. הבתים כולם זהים – קראוונים קבועים בני שלושה חדרים עם מבט לערוץ ומקום לבנות פרגולות ולעשות מדורה בכניסה לבית. שכר הדירה עומד על כ-1,000 שקל. נוסף על מס קהילה שהשיזפים גובים מעצמם ותשלום בעבור הגנרטור שמפעיל את המקום, עלות המגורים מסתכמת ב-1,500 שקל לחודש.

בנגב לא מערבים

מי שיזמו את הקמת שיזף הם דפי ושמיל, זוג דתיים סרוגים מירושלים. בזמן לימודיהם באוניברסיטת בן גוריון, השניים התגוררו בבית בנגב שנבנה במסגרת פרויקט של עמותת איילים, ולפני כשנתיים החליטו שברצונם לשדרג את חוויית המגורים הזמניים בנגב לכלל הקמת יישוב קבע.

"ניסחנו מייל המוני והפצנו אותו לכל עבר", מספרת דפי, "וככה השמועה התגלגלה בין אנשים. כתבנו שאנחנו רוצים להקים יישוב בנגב שישלב דתיים וחילונים באותה קהילה – זה היה החזון – וחיפשנו משפחות וזוגות שרוצים להצטרף. הקונספט של יישוב מעורב לא קיים מספיק בארץ – ספציפית במועצה האזורית רמת הנגב, ששטחה הוא 25 אחוז משטח ישראל כולה, לא היה אף יישוב כזה".  " רון סגל, 33, בעל עסק לארגון טיולים: מתייחסים אלינו כאל גרסה מודרנית של מייבשי הביצות בגלל ששיזף נמצא באמצע הכלום, ועלינו על הקרקע וכל זה, אבל אנחנו לא כאלה. את הבתים, למשל, לא בנינו, אלא קיבלנו מוכנים מהמדינה "

עשר משפחות התקבצו בסופו של דבר לצד דפי ושמיל, והמשותף לכולן היה הרצון לבנות ביישוב חיים לטווח ארוך; לא סתם להעביר שנים ספורות. "כיום אנחנו לא מקבלים אנשים שלא אומרים בפה מלא שבכוונתם להשתקע פה", מבהיר סגל.

היריון בכל רגע נתון

הקהילתיות של שיזף מוגדרת וברורה: היא חברתית, מוסרית ורעיונית – אבל לא כלכלית. היישוב אינו שיתופי, ולתושביו - חלקם יוצאי קיבוצים ומושבים - חשוב להבהיר זאת. רצונם הוא ליישב את הנגב ולבנות קהילה מעורבת של דתיים וחילונים שתהיה "חברת מופת", כמו שרון אומר, והוא מודע לפאתוס שעשוי להשתמע מהביטוי.

עם זאת, החברים מבהירים שאינם חולקים בהכרח אותן ההשקפות הפוליטיות והמפלגתיות. השותפות החילונית-דתית מתבטאת באירועים שהקהילה מארגנת ברמת היישוב. "בשישי בערב אני אעשה על האש מחוץ לבית, וזה יהיה בסדר", מסביר סגל, "אבל כשמארגנים אירוע לכלל היישוב, כמו חגיגת שבועות למשל, אז נקפיד לשמור שבת, כדי שנוכל כולם להיות ביחד".


החיים על פי שיזף (צילום בני דויטש)

המאזן בין דתיים לחילונים בשיזף אינו שווה כוחות כרגע: ביישוב גרות שמונה משפחות חילוניות, ורק שלוש דתיות, אבל בקרוב תתצטרפנה שלוש משפחות דתיות נוספות, מה שיקל על השלמת מניין בתפילות הבוקר ויוסיף לאיזון העדין והפורה שמתקיים במקום.

אם יש דבר שהטריד אותי מהרגע הראשון שנכנסתי לשיזף, זו היתה השאלה התעסוקתית. אפילו יחליט אדם לעבור לקהילה בשיזף מתוך אמונה אידיאולוגית בהפרחת הנגב או יצירת דיאלוג דתי-חילוני – במה בדיוק הוא אמור לעבוד? שאלתי את השיזפים שהתקבצו בסלון של סגל ואשתו מיטל באחר צהריים שמשי ומלא רוח של אמצע השבוע במה הם עוסקים. רון הקים חברת טיולים, דפי מדריכת טיולים ועובדת אצל רון, נועם מורה לאמנות לכיתת מחוננים בדימונה, מיטל עוסקת במחול, ובקרב אלה שאינם נמצאים מולי כרגע, יש את  קישי, שהקים באחרונה מכינה קדם צבאית בנגב, שניים שמפעילים עסק לפעילויות אתגריות בשטח וכלכלן אחד.  " ביישוב גרות שמונה משפחות חילוניות, ורק שלוש דתיות, אבל בקרוב תתצטרפנה שלוש משפחות דתיות נוספות, מה שיקל על השלמת מניין בתפילות הבוקר ויוסיף לאיזון העדין והפורה שמתקיים במקום "

מקצועות שקשורים לתחזוקת המקום עצמו בטח יגיעו בהמשך, כשהקהילה תגדל ותזדקק לצרכנייה, לגן ילדים ולמחלקת נוי. בינתיים, נמצא כבר עיסוק אחד שאפילו קהילה פצפונת כמו זו בשיזף זקוקה לו. "מה אני עושה?", שאלה אותי מירב שישבה על כרית לצדי. "אני דוּלה. האמת שיש לנו שלוש דולות בשיזף, שזה די מטורף. ככה זה ביישוב שכל כמה חודשים יש לידה ובכל רגע נתון מישהי אחת לפחות בהריון".

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי