איש הישר בעיניו יעשה

פרישתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לוותה באזהרות מפיו ומפי בכירים אחרים במערכת המשפט על אודות הסכנה הטמונה לדמוקרטיה בישראל אם תימשך המתקפה על מערכת המשפט בארץ. מבחינות רבות, האזהרות היו אקורד סיום זמני של המלחמה שהתנהלה בארץ בשנתיים האחרונות סביב הרצון לפצל את משרד היועץ המשפטי לממשלה וסביב הגבלת כוחם של שופטי בית המשפט העליון. הוויכוח בסוגיה הפך, כדרכו של כל ויכוח בישראל, למסע כיפופי ידיים בין בעלי אינטרסים שונים, שלא בחלו בשום צורת לחימה, כולל הכפשות אישיות. בדרך הם לא רק שפכו את התינוק עם המים, אלא גם שברו את האמבטיה כדי שאם ימצאו את התינוק אי אפשר יהיה להחזיר אותו אליה.

מזהיר. מזוז (צילום: פלאש 90)

הכל שפיט?
ברור לכל בר דעת שבמדינה נורמלית חייבת להיות מערכת משפטית חזקה ועצמאית, שלא תפחד מהפוליטיקאים ותעמוד על משמר זכויות האזרח והדמוקרטיה - כולנו יודעים מה יקרה אם מעל הפוליטיקאים שלנו לא תהיה מונפת חרבו של שלטון החוק. מנגד, קשה להתעלם מהתחושה שמערכות שונות במדינת ישראל, שהיו אמורות לתפקד בהרמוניה, נלחמות זו בזו עם סכין בין השיניים. ביטא זאת יפה בזמנו, ביחס לתחומו, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שאמר כי מלוא כל הארץ משפט או שהכל שפיט.

אלא שאת אותה תחושה מרגישים רבים מאיתנו גם ביחס להתנהלות פקידי משרד האוצר, למשל, שמנסים לשמור בכספות שלהם את כל תקציב המדינה ומסתכלים בעין עקומה אפילו על תוספת שכר של ארבעה שקלים לשעה לעובדי הניקיון בארץ, שכידוע מתקשים לגמור את החודש. בהקשר הזה אפשר לדבר גם על מערכת הביטחון, שמצדה היתה מוותרת על שאר משרדי הממשלה ומחמשת את כולנו בטנקים וטילים.       

את התופעה הזו ניתן לסכם בפסוק מספר שופטים, שניסח לפני 3,000 שנה את המציאות הישראלית העכשווית בצורה קולעת: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". במילים אחרות, כשאין שלטון מרכזי מוסכם, כל שבט חי לעצמו ורואה את העולם דרך החור שבגרוש שלו בלבד. כשאין שלטון מרכזי שיודע לנווט בין שלל האינטרסים המנוגדים של המדינה, כל מערכת מנסה לנכס לעצמה את השליטה על שאר המערכות - גם כדי לא לצאת פראיירית וגם בגלל שכל אומן רואה דרך עיני מלאכתו את הפתרון לבעיות העולם כולו. ניתן להבין למה כל שבט שמר על האינטרסים שלו בתקופת השופטים, לפני המלכת המלך הישראלי הראשון. מה שפחות ברור הוא למה במדינת ישראל 2010, שיש בה ראש ממשלה מכהן, אנו עדים לאותה תופעה - הרי לא הקמנו מדינה ריבונית עם הצבא החזק במזרח התיכון כדי לחזור לתקופת השופטים. 

כיפופי ידיים
בהקשר זה מעניין לציין שבמשאל רבנים שערכתי בזמנו כחלק מעבודתי ב"מקור ראשון" צידדו כל הדוברים, באופן מפתיע, בדרך ההתנהלות השבטית ולא ראו בה פסול. לתמיהתי על כך שצורה זו מחלישה את השלטון המרכזי ענה אחד המשיבים כי באופיו, "עם ישראל הוא רב פנים ודעות, ולא נכון לטשטש את הדעות הללו, ולכן גם לא טוב לשנות את שיטת הבחירות לנשיאותית כמו זו שיש בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם". צורת הממשל האמיתית, לפי הדובר, תצטרך להכיל באופן מושכל את כל הגוונים השונים בלי לטשטש אותם.

לדעתי, הבזאר הטורקי שבו מתקבלות בארצנו ההחלטות בשנים האחרונות מראה שאחרי שישים וקצת שנות עצמאות עדיין לא למדנו לנהל מדינה באופן נורמלי. החלטות בנושאי כלכלה, משפט, ביטחון וחינוך אסור שיהיו תוצאה של מלחמת כיפופי ידיים סביב שולחן הממשלה או של ועדות בין משרדיות עתירות פקידים, שהרי אז אין כאן תוכנית חומש ארוכת טווח עם מעוף, אלא מיש-מש של רעיונות ודעות שהוכנסו אל גוף ההחלטה על ידי בעלי זרוע שונים. ללא קשר לשאלה איזו צורת ממשל ואיזו מערכת בחירות מתאימות לטבע של עם ישראל, שינוי בדרך קבלת ההחלטות חייב להיעשות, ומיד.

הכותב הוא עורך וכתב בעיתון "מקור ראשון"
לתגובות: editor@bac.org.il  

Model.Data.ShopItem : 0 6