זהירות, מתח גבוה

פרשת השבוע

social
facebook whatsup email tweeter
אביגדור שנאן //
19.2.14
פרשת השבוע
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
זהירות, מתח גבוה
כיצד קשורה הקמת המשכן במדבר לשאלת השימוש בחשמל? אביגדור שנאן דן בפרשת "ויקהל"
פרשת "ויקהל" מעמידה אתגר של ממש בפני העוסקים בה והדורשים את עניינה משום שברובה הגדול היא חוזרת על מה שנאמר בפרשת "תרומה", אלא ששם, בפרשת "תרומה", נצטווה משה להקים את המשכן ואת כליו השונים, ואילו כאן, בפרשת "ויקהל", מסופר על ביצוע הצו בידי בצלאל בן אורי בן חור, איש שבט יהודה, ועוזריו. כך, למשל, נאמר בפרשת "תרומה" למשה: "ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים", ובפרשתנו נאמר כי "ויעש [בצלאל] את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים", וכן הלאה וכן הלאה: המשכן ויריעותיו, הארון והכפורת, השולחן והמנורה, מזבח הקטורת ומזבח העולה וכיוצא בהם. הפירוט דקדקני ורב: חומרים, צבעים, מידות. parashael
פולמוס מרתק. השימוש בחשמל (פלאש90)

פרט לשאלה המרתקת מדוע טרחה התורה לפרט פירוט כה גדול את ביצוע הצו להקמת המשכן כשניתן היה לסכם ולומר כי "ויעש בצלאל ככל אשר ציווה ה' את משה" (או כדומה), ניתן לעסוק מעט בדמותו של בצלאל, שזכה לכך שהאקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" קרויה על שמו (נוסדה בשנת 1906), ובעיקר במילים הפותחות את הפרשה, ובהן נתמקד.


בראש הפרשה מסופר כי משה מצטווה להקהיל את העם כולו ולדבר אליהם, ובעיקר להורות להם להביא למלאכת המשכן את כל החומרים הנדרשים ("זהב וכסף ונחושת ותכלת וארגמן" ועוד ועוד). אך קודם לצו זה הוא מקדים ומזהיר כי "ששת ימים תֵעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה'. כל העושה בו מלאכה יומת" (שמות לה, ב).


ותוהים המדרשים והמפרשים: מדוע צריך היה משה לחזור ולהזהיר מפני חילול שבת? והלוא כבר נאמרה מצוות השבת בעשרת הדברות ("זכור את יום השבת לקדשו" וגו') וחזרה ונשנתה לפחות פעמיים נוספות לפני פרשתנו (כגון "ושמרו בני ישראל את השבת" וגו' [לא, יב-יז])! והתשובה, שהשלכתה על עניין השבת מגיעה למען האמת עד לימינו שלנו, היא כי הזכרת השבת לפני פירוט עבודת המשכן השונות באה ללמד כי אין המשכן, חשוב ככל שיהיה, דוחה את מצוות השבת וכי גם בזמן הכנתו והכנת כליו יש לקיים בקפדנות את האיסורים החלים בשבת.

אך מה הם האיסורים האלה? מה הן העבודות שנאסר – לפי התורה ופרשניה הקדומים – לעשות ביום השבת?


מתברר כי סמיכות העניינים בין בניית המשכן ובין המצווה החוזרת ונשנית על השבת הביאה לקביעה כי כל מלאכה שנעשתה למען הקמת המשכן היא מלאכה האסורה בשבת. כך הגיעה המשנה לרשימה של 39 עבודות, ובהן צביעה (כפי שצבעו את העורות למכסה המשכן), כתיבה (כפי שחרטו אותיות באבני החושן), הדלקת אש וכיבויה, והרשימה ארוכה.

עם הזמן הלכה הרשימה והתעבתה, ו-39 המלאכות נעשו לעקרונות יסוד (בלשון המקורות: "ל"ט [=39] אבות מלאכה") שניתן היה לגזור מהם עוד ועוד מלאכות אסורות (בלשון המקורות: "תולדות"), כגון האיסור על קטיפת פרחים ("תולדה" מאב המלאכה "מחתך" שבמקורו עסק בחיתוך עורות להכנת מכסה למשכן) או כיבוס בגדים (תולדה מאב המלאכה "מלבּן", שעניינו ניקוי צמר או פשתן לצורך המשכן) וכן הלאה.

  • " סמיכות העניינים בין בניית המשכן ובין המצווה החוזרת ונשנית על השבת הביאה לקביעה כי כל מלאכה שנעשתה למען הקמת המשכן היא מלאכה האסורה בשבת. כך הגיעה המשנה לרשימה של 39 עבודות "

והנה, עם המצאת השימוש בחשמל לצרכים שונים, כגון תאורה וחימום, התעורר פולמוס מרתק בין הפוסקים באותם ימים (בשלהי המאה ה-19 ובעיקר בראשית המאה ה-20) בשאלה אם השימוש בחשמל הוא בגדר תולדה של אחת מאבות המלאכה ואם לאו. הדעות היו לכאן ולכאן, ולא נוכל להיכנס לעובי הקורה, פרט לקביעה כי בסופו של דבר, הוחלט כי זה אכן דינו של השימוש בחשמל, וכך נוצר הצורך למצוא דרך לעשות שימוש בכלי חיוני זה לחיי האדם מבלי להפעילו בידיים ממש, אלא באופן אוטומטי, כגון באמצעות שעוני שבת ושאר חידושים טכנולוגיים.

בניית המשכן, כך מתברר, לא היתה אירוע חד פעמי, אלא מעשה שהטביע את חותמו על אופיה של השבת לאורך דורות רבים, עד לימינו שלנו.

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי


 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus