מדורת השבט
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?

עליות

social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
24.8.11
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
מדורת השבט
ואת אומרת לי שבגלל זה הפסקת לקרוא עיתונים. שהדרך היחידה לדעת מה קורה באמת זה לצאת לשטח, לראות מקרוב, להתרשם, לגעת. ואני שואל אותך מה זה משנה בעצם, אם העולם כולו חווה את המציאות דרך העיתון שאת לא קוראת. אלי ויסברט – עליות – פרשת ראה

ראשון

 

- מה זה השירים העצובים האלה, קרה משהו?
- היה פיגוע, לא שמעת?
- מתי?
- אתמול
- וואלה...

 

שני
מה קרה היום? תלוי, כמובן, את מי שואלים. על 22,145 קילומטרים רבועים מצטופפים עשרות סדרי יום שונים. מתעלמים זה מקיומו של זה. כותרות ראשיות, בעיתונים ובאתרי אינטרנט, מארגנות ומתעדפות את המציאות; בשעה שכותרות אחרות, בעיתונים אחרים, מארגנות ומתעדפות מציאות חלופית. אז מה קרה היום, בעצם?

 

שלישי
אתה רואה אותו פוסע במרץ במסדרונות הכנסת, לידו המתאמת הנאמנה, יועץ התקשורת המבטיח, השליש הצבאי חמור הסבר; ופתאום אתה שואל את עצמך – מתי בפעם האחרונה ראש הממשלה שלך פגש מישהו במקרה? מתי מישהו מהאנשים שחורצים את גורלך חמק מנתיב השוורים של פגישות עבודה - טקסים – נאומים - התייעצויות? מה הם יודעים, בעצם, מחוץ למה שמסופר להם?

עליות עיתון
מעצבים אותנו (פלאש90)
 

רביעי
ואת אומרת לי שבגלל זה הפסקת לקרוא עיתונים. שהדרך היחידה לדעת מה קורה באמת זה לצאת לשטח, לראות מקרוב, להתרשם, לגעת. ואני שואל אותך מה זה משנה בעצם, אם העולם כולו חווה את המציאות דרך העיתון שאת לא קוראת. ואיפה זה מעמיד אותך. ואת שותקת.

 

חמישי
פעם אחת אמר המלך לאהובו, המשנה למלך: כל אימת שאני חוזה בכוכבים, אני רואה שהתבואה שתגדל בשנה הזאת - כל מי שיאכל ממנה יהיה למשוגע. אם כן, יטכס עצה. ענה המשנה למלך למלך: יפרישו באסמיך תבואה בעדנו, כך שלא נצטרך לאכול מן התבואה החדשה, שהרי להכין בשביל כולם אי אפשר. וענה לו המלך: אם כן, כשאנחנו בלבד לא נהיה משוגעים, ואילו כל העולם כולו יהיה משוגע, אז יתהפך המצב - ואנחנו ניחשב למשוגעים. על כן, בוודאי נצטרך גם אנו לאכול מן התבואה הזאת. אבל רק זה, שנסמן סימן במצחינו, כדי שנדע על כל פנים שאנחנו משוגעים. כך, כאשר אהיה מסתכל על מצחך, וכן כאשר תהיה אתה מסתכל על מצחי, נדע על פי הסימן שאנחנו משוגעים.

"מעשה בתבואת שגעון" רבי נחמן מברסלב

 

שישי
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ - שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". 

 

שביעי
שלוש פעמים בשנה היו עולים בני ישראל אל מקום אחד – הקנאים והפשרנים, הימנים והשמאלנים, מעמד הביניים הנשחק והאלפיון העליון החוגג. כולם נפגשים, מתערבבים, משתייכים. עם שלם מצטופף סביב השולחן הקטן והסיר עם מרק הקובה במטבח של סבתא. לרגע אחד מתמוססים קווי ההגנה של מוסדות חינוך וועדות קליטה וסגנונות לבוש וסמלי מעמד. גם עם של שניים עשר שבטים צריך לב אחד. פעם זה היה המשכן. מה זה היום?

 

מפטיר
אנו מעצבים את הכלים שלנו, ולאחר מכן הכלים שלנו מעצבים אותנו.
 

מרשל מקלוהן, "Understanding Media"
 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus