אש תמיד
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
17.3.13
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

אש תמיד

מה עושים עם תורה שמקדישה כל כך הרבה תשומת לב לעבודת המשכן, לכוהנים, לקורבנות וכל כך מעט לעולם הסובב אותנו היום? אלי ויסברט – עליות - פרשת צו
ראשון
"זו תורת העולה, זו תורת החטאת..."
השאלה היא מה עושים עם כל זה. מה עושים עם מאות פסוקי התורה שעוסקים במשכן, בכוהנים, בקורבנות? מה עושים עם תורה שמקדישה כל כך הרבה תשומת לב לעבודת האלוהים במשכן, וכל כך מעט לשמירת השבת, לדוגמא?
 
שני
על שלושה אדנים עמדה התורה שהביא משה מסיני:
זיכרון
התגלות
ומקדש


הזיכרון - זכר מעשה בראשית, זכר העבדות, זכר יציאת מצרים - נותן פרופורציה ומעודד לענווה, לחמלה ולהכרת טובה. ההתגלות מתווה דרך, דורשת קשב ומבטיחה את קולו של האלוהים במציאות משתנה. המקדש הוא הכלי אליו ניתן לצקת את הרגש הדתי, המענה לאותה כמיהה שהולידה את עגל הזהב.
מתוך אלה צמחו המצוות. מערכת של איזונים ובלמים אשר מאזנת בין הניסיון, ההקשבה והרצון. אם תרצו - עבר, הווה ועתיד.

shvmrvnym_vspr_tvrh07

שלישי

אבל שניים מתוך השלושה אינם. כמעט אלפיים שנה שאין מקדש. התגלות? נבואה? אותן אפילו חז"ל, יוצרי המשנה והתלמוד, לא הכירו. רצונו של האלוהים נעלם אל תוך הערפל, משכנו של האלוהים נמחק מעל מפת ההיסטוריה.
מה עכשיו?
 

רביעי
כלומר, מה באלפיים שנה האחרונות?

 

חמישי
אי אפשר שלא להתפעם ממה שעשו חכמי המשנה והתלמוד. איך חילצו מתוך יהדות המקרא, בפרשנות מרהיבה, דת נטולת התגלות ועקורת מקדש - ובכל זאת הצליחו לטעון לרצף ישיר בינם לבין תורת משה. משה רבנו, מספרת האגדה, מגיע אל בית מדרשו של רבי עקיבא ואינו מבין את הדיון התורני המעמיק בחדר. הנה לכם - התורה מטבעה מתפתחת, משתנה בכל דור, ומשה ואלוהים סומכים את ידיהם על ההתפתחות.
רק שגם את האגדה הזאת - כתבו החכמים.
 
שישי
הפילוסופים היוונים השתעשעו בסיפורה של ספינתו של תסאוס, זו שנפגעה ותוקנה פעם אחר פעם, עד שלא נותר בה ולו חלק אחד מחלקיה המקוריים.
האם זו אותה הספינה?
האם זו אותה התורה?

 
שביעי
ומה נעשה עם תורת העולה ותורת השלמים? איפה אנחנו ואיפה הצו המקראי אליו אנו שבים בתנועה מעגלית ההולכת ומתרחקת ממרכזה? ואולי המבט צריך להיות מופנה פנימה. אל המשוואה הגדולה של המפגש בין אדם לאלוהים. לא להביט על מעשה הקרבן אלא על מה שהוא בא לבטא וליצור; לא לעסוק בהוויית המשכן אלא במה שהוא חולל בליבם של הבאים אליו. "אש תמיד תוקד על המזבח" קובעת התורה. לכל דבר יש סוף. רק האש - היא תמידית.
 

מפטיר
עכשיו תחתוך את הנייר טואלט, תיכף שבת.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus