על קו הגבול

ראשון
"וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט: אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי". "אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ" ולכן - "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי".

משונה.
 

שני
"מטרתה של 'תוכנית ההתנתקות' היא להפחית ככל הניתן את הטרור ולהעניק לאזרחי ישראל את מרב הביטחון. תהליך ההתנתקות יוביל לשיפור רמת החיים ויעזור לחזק את הכלכלה בישראל... צעדים אלה יגבירו את הביטחון של תושבי ישראל ויקלו על צה"ל וכוחות הביטחון במילוי המשימות הקשות העומדות בפניהם. "תוכנית ההתנתקות" נועדה להעניק מקסימום ביטחון, וליצור מינימום חיכוך, בין ישראלים לפלסטינים".
(רה"מ אריאל שרון, "נאום ההתנתקות" כנס הרצליה)

מנסים לשים גבולות. גדר ההפרדה (פלאש90)
שלישי
למעשה את אמא של ארבעה. יש לך שני ילדים ביולוגיים אבל גם שני ילדים פנימיים –  הראש והרגש. את אמא גם שלהם. את שני אלה הפנימיים את סוחבת אותם איתך לכל מקום. את קמה איתם בבוקר ואת הולכת לישון איתם בלילה. הם נקראים הקארמה שלך. המטרה שלנו היא להוציא אותך, את האמא שלהם. לכמה דקות להרחיק אותך משני הילדים הפנימיים שלך, מהסיפורים שלהם, מהצרכים שלהם, מהמחלות שלהם.
לכן אנחנו עושים מדיטציה.
 

(מאסטר זן ניסים אמון)
 

רביעי
כמה בריאות יש ביכולת להעביר קו. לחלק בין עולמות, בין תחומים, בין רגשות. להפריד בין המקצועי לאישי, בין הדעה לרגש, בין הזמני לקבוע. כמה קשה לנו לומר לעצמנו – זאת העייפות שמדברת עכשיו, זאת התשוקה שמבלבלת עכשיו. תפריד.
 

חמישי
אברהם נפרד מלוט. יצחק מופרד מישמעאל. יעקב נפרד מעשו. הארץ רחבת ידיים, למה להישאר באזור החיכוך? אבל כל זה הוא רק למראית עין. אברהם עוד יסכן את חייו להציל את לוט מיד שוביו; בני אברהם עוד יילחמו בבני עמון ובני מואב, צאצאיו; סיפורם של בני ישמעאל ובני עשיו יהיה כרוך ללא הפרד בסיפורם של בני יצחק ויעקב. כל זה הוא רק למראית עין. אין, ולא תהיה, פרידה.
 

שישי
אתה יודע איפה הטעות שלך? שאתה חושב שהחיים זה פיזיקה, שאתה שם קוביות, אחת ליד השנייה, ואם הכל יושב נכון זה יכול להישאר ככה לנצח. אבל החיים זה כימיה, בנאדם, מבחנה מבעבעת מלאה בחומרים צבעוניים ותוססים. הכל מגיב להכל. לפעמים לאט, לפעמים מהר, אבל היחסים ממשיכים כל הזמן. הכל מגיב להכל.
 

שביעי
בתוך השטף הגדול של הנפש והחיים והאהבה וההורות אנחנו מנסים לשים גבולות. לתחום לנו מקומות בטוחים. אנו נותנים שמות, מנסחים תופעות. מבקשים לסמן קווים ותחומים על המים הגועשים. מנסים לייצב עולם יבש ובטוח בין המים לשם-מים. חייבים להפריד כדי לעמוד על שתי רגליים. חייבים להיפרד.
 

מפטיר
פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי...

וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר

מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.

 אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –

הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.

וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן

לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!
 

(רחל בלובשטיין)