מתוך הסרט "המטריקס"
עולם ישן עדי היסוד נחריבה: על הזרם בנצרות שממנו צמחה המחשבה הרדיקלית
social
facebook whatsup email tweeter
גתית גינת //
22.4.18
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"הגנוסטיקה מחלחלת לתרבות הישראלית בעיקר דרך התרבות האמריקאית, כמו למשל באמצעות הרעיונות הגנוסטיים בסרט "מטריקס", שמדבר על עולם שקרי לעומת עולם של אמת, או ב"צופן דה וינצ'י" "
"במערכת החינוך יש רתיעה גדולה מלימודי נצרות. בקושי מלמדים אותה, וכשמלמדים, עוברים על החומר בחטף. אבל כשקוראים את המיתוס הגנוסטי וחוזרים ממנו לבראשית, קוראים את בראשית אחרת ומתחילים לשאול שאלות "
"בשיא הנוכחות של פעילי האנטי-גלובליזציה בתקשורת, הם נשמעו כמעט גנוסטיים. הם טענו לקונספירציה שבה חוברים התאגידים זה לזה ומציגים בפנינו מצג שוא של תחרות, שאינה באמת קיימת"
הספר "גנוסטיקה", שתרגם וערך ד"ר יונתן כהנא, הוא הפרסום המשמעותי הראשון של כתבים גנוסטיים בעברית. זהו זרם בנצרות שהשפיע עמוקות על תנועות רדיקליות, כמו על יצירות פופולריות דוגמת "המטריקס", בשל נקודת המבט הקודרת שהוא מציע. כהנא מסביר כיצד

איפשהו, מעבר לקשת - מעבר לה במובן שאי-אפשר אפילו להבין את המילה "מעבר" - נמצא עולם רוחני עליון, עולם של אלוהות מושלמת וטהורה. בעולם הזה, בשל שגיאה טרגית, נוצר נפל ובתוכו כוח עצום. הנפל העוצמתי "אינו מסוגל להביט על העולמות העליונים או לתפוס אותם, ולכן מכריז כי 'אנוכי אל ואין עוד מלבדי'".

 

האל הזה הוא אל נבער ועם זאת מתוחכם. הוא "בורא לעצמו עולם חומרי וצבא של 'שליטים' שישרתוהו". העולם הטהור והמושלם, שברא את האל הנבער בטעות, קולט בשלב זה את הטעות ומנסה לתקנהּ. כשהאל הנבער בורא אדם ראשון, מחדיר האל הטהור – כמו האקר – 'וירוס' של חוכמה נעלה באדם זה. האל הנבער מתרתח ומנסה לסמם את רוחו של האדם הראשון. הוא מציף אותו בתענוגות בגן העדן שברא בשבילו.

 

אבל העולם העליון, הטהור, אינו מוותר לאלוהים הנבער. הוא שולח את בשורתו הטהורה לאדם באמצעות חיה - נחש. הנחש מעביר את הבשורה לחוה, וזאת מעבירה את הבשורה לאדם. האל הנבער מבין שעבדו עליו שוב ומגרש את חוה ואת אדם מהגן. יסורי העולם שבחוץ, הוא מאמין, יגרמו להם להתעסק בהישרדות ולשכוח את מקורם הרוחני ואת עליונותם עליו. ומה יקרה עכשיו? גאולתם של בני האדם מהעולם הזה, רווי היסורים או רווי התענוגות, תלויה בשאלה אם יצליחו להבין שאינו אמיתי. האמת נמצאת מעבר לעולם הזה.

 

כן, גם זה סיפור בריאה. אלא שזה סיפור בריאה אלטרנטיבי והוא שייך לגנוסטיקה. ד"ר יונתן כהנא מגדיר את המונח גנוסטיקה כ"תופעה בתוך הנצרות, בין המאה השנייה לרביעית לספירה". בישראל, אף על פי שממנה צמחו הנצרות ושממנה שאבו הפלגים הגנוסטים, נכתב מעט מאוד על הגנוסטיקה. למעשה, הספר "גנוסטיקה", שתרגם וערך כהנא ושיצא באחרונה בהוצאת "רסלינג", הוא הפרסום המשמעותי הראשון של כתבים גנוסטיים בעברית.

 

Cahana
ד"ר יונתן כהנא

למה צריך ספר כזה?

"טקסטים שמתמודדים עם מיתוס הבריאה בבראשית מוציאים קשיים רבים של המיתוס הבראשיתי החוצה", אומר כהנא, "הטקסט הגנוסטי מעלה שאלות עמוקות: האם באמת צריך לקרוא את הבריאה מפרסקטיבה של האל הבורא? האם החטא הקדמון היה חמור כל כך? האם כעסו של האל על החטא הזה נובע מצדק או דווקא מקנאה? ומדוע חוה גונתה כל כך? הטקסט הגנוסטי 'חזון האדם' שואל מדוע החליט האל לְמַגְדֵר. לטענת הטקסט הגנוסטי, המערך המגדרי נוצר כחלק מהמערך הדכאני של האל. 

 

"כותבי הטקסטים הגנוסטיים באים ואומרים: משהו כאן, בסיפור הבריאה 'הרשמי', התנהל לא נכון ובצורה בלתי-הוגנת. יש פה ניסיון הונאה שאינו מגלה את מה שאנשים חוו באמת. כשקוראים את המיתוס הגנוסטי וחוזרים ממנו לבראשית, קוראים את בראשית אחרת. לא רק דתיים. גם אצלנו, החילונים, מיתוס הבריאה התנ"כי הוטמע בדרך כזאת או אחרת".

 

הגנוזיס מתאים לתיאוריות רדיקליות

 

להבדיל מבארצות הברית ובאירופה, השפעת הגנוזיס על התרבות הישראלית היא מעטה. הוא מחלחל אליה דרך התרבות האמריקאית, כמו למשל באמצעות הרעיונות הגנוסטיים בסרט "מטריקס", שמדבר על עולם שקרי לעומת עולם של אמת, או ב"צופן דה וינצ'י", שמעניק למריה מגדלנה את הקדושה ואת המרכזיות שניתנה לה בכתבים הגנוסטיים. עם זאת, כהנא חושב שהמילה 'מחלחל' מוגבלת מאוד. "הרעיונות הגנוסטיים ב'מטריקס' מקודדים מאוד. כדי לגלות אותם, צריך לעבור דרך שכבות של סימבוליזם ולהבין מאין הוא בא".

 

לחלופין, יש אינספור ציטוטים ישירים אחרים של הגנוסטיקה בתרבות המערבית, החל ב"חמדת" של טוני מוריסון וכלה בפרסומת של "פראדה" לבושם. גם הראשונה וגם השנייה מצטטות מתוך "הרעם, שכל מושלם" – טקסט גנוסטי שירי יפהפה וכמו-מודרני לחלוטין. בספר "גנוסטיק אמריקה" טוען פיטר בורפינד שהגנוסטיקה היא בכל מקום: בכנסיות האוונגליסטיות האמריקאיות, בהערצה החילונית-ליברלית את אובמה, במוזיקה.

 

 

אנחנו מוצפים ותלויים בקולנוע, בטלוויזיה ובמוזיקה האמריקאית. שום דבר מזה לא מגיע אלינו?

"בדרך כלל לערכים ולסמלים שמחלחלים מהמערכת האמריקאית לישראלית יש אוריינטציה ליברלית קלאסית", אומר כהנא, "למשל, מחאת 2011 והמחאה הנוכחית נגד השחיתות הן מחאות ליברליות. הן מבקשות להחליף שלטון אחד באחר, או להחליף מנהיג אחד באחר, ראוי יותר. לא שמעתי קולות שקראו להחריב את המערכת מהיסוד. לא היתה דרישה להפוך לכלכלה קומוניסטית, להלאים את התאגידים; הקולות שנשמעים נשמעים יותר כמו הפנטזיה על מדינה סקנדינבית, ואני לא אומר את זה בביקורת".

 

לקולות פמיניסטיים עכשוויים, כמו "Me too" יש שורשים בגנוזיס?

"גם הפמיניזם של 'Me too' הוא ליברלי. הוא אינו מבקש להכחיד את המערכת, אלא לשפר את תנאיה. הגנוזיס מתאים לתיאוריות רדיקליות פי כמה, כמו אלה של הפמיניזם הרדיקלי. גל הפמיניזם הראשון לחם למען זכויות שוות ומלאות בחברה הדמוקרטית, ואילו הגל השני, גל הפמיניזם הרדיקלי, הגדיר את השיטה כמערך דכאני שנועד להפוך את אוכלוסיית הנשים לשפחות של המעמד השליט, הגברים. הפמיניזם הרדיקלי רואה במערכת הקיימת קונספירציה שנועדה לשעבד חצי מהעולם, הנשים. ההבדל בינו ובין הגנוסטיקאים הוא שהכוחות המשעבדים הגנוסטיים הם על-אנושיים. התנועה הפמיניסטית היא חילונית. השלב הבא, או ההתייחסות המשמעותית הבאה לגנוזיס, היא התנועה הקווירית של שנות ה-90. 'הבשורה על פי תומאס' השפיעה על התנועה הטרנסג'נדרית משום שהיא קוראת להיפטר מהמערך המגדרי לחלוטין".

 

עד כמה השפיע הגנוזיס על פמיניסטיות?

"תחילה היו פמיניסטיות שציטטו ממקורות גנוסטיים אחרי שהגיעו לאותם רעיונות בעצמן. מאוחר יותר כתבה איילין פייגלס את ה'הבשורות הגנוסטיות', שבו נותחו טקסטים גנוסטיים מנקודת מבט פמיניסטית. הספר, שזכה לפופולריות אדירה, גרר ביקורות קשות על אנכרוניזם".

 

ובעיניך זה לא אנכרוניסטי לרתום כתבים של אנשים שחיו לפני אלפיים שנה כדי לחזק את הטיעון שלך?

"הייתי מתייחס בספקנות גדולה למונח 'אנכרוניזם'. המחשבה ש'הילידים' שחיו לפני אלפיים שנה לעולם לא יוכלו להבין את מה שאנחנו מבינים היום עלולה להיות קולוניאליסטית מאוד. אני יכול לקבל טענה של אנכרוניזם רק אם מדובר בטענות שקשורות להתפתחויות מדעיות, ואני גם חושב שרוב החוקרים האמריקאים שמתחו ביקורת על פייגלס עדיין מחויבים במידה כזאת או אחרת לכנסייה". 

 

בעולם הזה, בעולם אחר

 

כהנא עצמו החל לחקור את הכתבים הגנוסטיים בלימודי תואר שני, ומשם המשיך לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט בהרוורד ובאוניברסיטת אורהוס בדנמרק. "לפני 'גנוסטיקה' פורסמו עליה מחקרים מעטים בעברית", הוא אומר, "בעבר תורגמו רק שני טקסטים גנוסטיים - 'הבשורה על פי תומאס' ו'המנון הפנינה' - שאינם בהכרח טקסטים גנוסטיים מייצגים. בשביל האסופה של רסלינג בחרתי בטקסטים מהמרכז ומהשוליים וגם טקסטים שנכתבו נגד הגנוסטים אך בה בעת שופכים אור על חייהם. החלטתי להוסיף אחרית דבר של הנס יונס. יונס הגדיר את הגנוסטיקה כתופעה פילוסופית והשווה בינה ובין האקזיסטנציאליזם".  

gnosticism_con_front (1)
עטיפת הספר

 

בשלב שבו התחיל לדבר עם עורכי הוצאת רסלינג על אסופה גנוסטית, אמר העורך יצחק בנימיני  לכהנא שהגנוסטים מזכירים לו את פעילי האנטי-גלובליזציה של תקופתנו. "אני יכול לראות את הדמיון", אומר כהנא, "בשיא הנוכחות של פעילי התנועה בתקשורת, הם נשמעו כמעט גנוסטיים. הם טענו לקונספירציה שבה חוברים התאגידים זה לזה ומציגים בפנינו מצג שווא של תחרות, שאינה באמת קיימת. זה גם הזכיר לי את 'חרושת התרבות' של אדורנו והורקנהיימר.

 

"ההבדל בין הגנוסטים ל'חרושת התרבות' ולפעילים האנטי-גלובליים הוא הבדל בין מי שמאמינים בעולמות עליונים ובין מי שמדברים על העולם הזה. אבל לפעמים עולה תחושה שהאחרונים מתארים עולם על-אנושי. הגנוסטים מדברים על התחכום המדהים של האל הנבער ו'השליטים' שהמליך, למשל, על העובדה שישו נשלח מטעם האל הטוב, אבל האל הבורא יוצר את הנצרות האורתודוקסית כדי לאמץ את ישו אל חיקו ולייצר מסך עשן.

 

"תראי כמה זה מתוחכם: הוא לוקח את האלמנט הכי חתרני במערכת והופך אותו לחלק מהמערכת. כך מדברים גם פעילי האנטי-גלובליזציה על מערך קונספירטיבי שאינו רק המצאה של בודדים, אלא שיתוף פעולה של כל 'השליטים' יחד. שיתוף פעולה כזה, שמתואר כמושלם וחסר סדקים, דורש כוח עצום. יש לו ממד כמעט על-אנושי".

 

אתה יכול לדמיין תיכון ישראלי שבו מלמדים טקסטים גנוסטיים על הבריאה בשיעורי תנ"ך?

"הייתי שמח מאוד אם זה היה קורה, אבל כדי לקרוא את הגנוזיס, צריך להבין את הנצרות הקדומה. במערכת החינוך יש רתיעה גדולה מלימודי נצרות. בקושי מלמדים אותה, וכשמלמדים, עוברים על החומר בחטף. כאמור, כשקוראים את המיתוס הגנוסטי וחוזרים ממנו לבראשית, קוראים את בראשית אחרת. מבינים עד כמה ספר בראשית הוטמע בנו, דתיים וחילונים, ומתחילים לשאול שאלות".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus