לוח אירועים ארכיון אירועים
בני הבית מוסף
תכני קהילות

עיין ערך: אהבה
התמכרנו להתאהבות. תרבות שלימה מקיפה אותנו בהיסחפויות סוערות ומלאות תשוקה. מותשים אנחנו בוהים בסיפורי רומנטיקה גדולים מהחיים שמרצדים על המסך. ולאן נעלמה האהבה? אלי ויסברט: עליות - פרשת ויצא
לכתבה המלאה
זהות בדויה
מי שמתגאה בטלית של תלמיד חכם ואינו תלמיד חכם – אינו ראוי להיכנס במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. והוא לא היחיד
לכתבה המלאה
© כל הזכויות שמורות, בית אבי חי, 2007-2009
תנאי שימוש והצהרת פרטיות

מדעי החלום

אלוהים מתגלה בחלומותינו, בעצם יכולתנו לחלום. מבעד לקרעי המחשבות והזיכרונות שמאכלסים את שנת הלילה מתגלה לפתע האלוהי שבנו. בתמונת מציאות-שאיננה, בקריאת פרא של רצון שהוא חזק מאיתנו. אם לא נקשיב לחלומות, לְמַה נקשיב? אלי ויסברט – עליות – פרשת ויצא

ראשון
"החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום" (הרצל, "אלטנוילנד")

שני
פתאום זה בא, אלוהים יודע מאיפה; רצון ברור, בהיר, תמונה שלמה שמצטיירת בראש כאילו כבר היית שם, כאילו כבר ראית את הכל קורה. בבת אחת יש לך חלום.

שלישי
כמה חולמים אתם מכירים? חולמים אמיתיים, אנשים שמסוגלים לעמוד מול גבעת טרשים ולומר "פה תקום עיר", "כך ינוהל בית הספר". נדירים, האנשים האלה. נדירים ויקרים.

 רביעי
לילה. הגוף משתחרר מהתודעה באנחת רווחה, בעוד היא נוסקת אל מחוזותיה הטרופים. החלום מממש פנטזיות, נותן צורה לחרדות; מעלה את גֵּרַת היום ומעכל אותה לאט וביסודיות. אבל יש והשינה מנביטה צמחים לא מוכרים. לא ממחזרת את הקיים אלא מעלה משהו חדש. חדש לגמרי.
 
"סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע עד השמימה" (צילום: פלאש 90)

 חמישי
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.  וַיַּחֲלֹם - וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.  וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ - לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ...
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר "אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי".

שישי
גבר צעיר ישן על האדמה. לבדו, רדוף. איפה הוא ואיפה החלום שהוא חולם. ליושב האהלים אין אוהל; הארץ המובטחת היא אדמה קשה עליה הוא שוכב. אבל החלום מתחיל לשרטט קווים בלתי נראים שלתוכם יווצקו מעשים והזדמנויות. מציאות חדשה שעתידה להיות. יום אחד יצמח עם שלם מהאיש הזה, ומלאכים יעלו וירדו בו.

שביעי
אלוהים מתגלה בחלומותינו, בעצם יכולתנו לחלום. מבעד לקרעי המחשבות והזיכרונות שמאכלסים את שנת הלילה מתגלה לפתע האלוהי שבנו. במבט צלול אל מה שעוד לא התרחש. בתמונת מציאות-שאיננה, בקריאת פרא של רצון שהוא חזק מאיתנו.
אם לא נקשיב לחלומות, לְמַה נקשיב?

 מפטיר
"החלומות הגדולים יסוד העולם הם" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק)

 
 לוגו מדור עליות

אלי ויסברט
*
לקריאת מדור "עליות" פרשת חיי-שרה
לקריאת מדור "עליות" פרשת תולדות
לתגובות: editor@bac.org.il

 

 
חברה
זהות
תרבות
מעגלים
דעות
ארועים בבית אבי חי
קלבת שבת
בית ישראלי