מפגש רביעי: יפו
מספרים ערים
social
facebook whatsup email tweeter
המופע התקיים בתאריך
8.12.19
ראשון
20:00
מספרים ערים
שלחו
לחבר

תמלול אירוע מפגש רביעי: יפו שהתקיים בתאריך 08/12/2019

מספרים ערים
תמלול בזמן אמת:
אורנה דן
ערב טוב לאמיצים שהתגברו על הגשם ו הגיעו
אנחנו עוברים מההרים הקשים, היגעים, צפת, חברון,
ירושלים עדיין לא
עוברים אל שפת הים
יפו

נפגוש היום כמה נושאים
כמה דמויות
אנחנו עם יפו
במקורות שאני אספתי
בעמוד השני
הפתיחה היא מכמה קטעים עתיקים שאנחנו נעבור עליהם ממש ברפרוף אחרי שנשמע את השיר הפותח של אפרת.

ערב טוב
בחרתי לפתוח בשיר זוהי יפו
שהוא נורא צבעוני
ומתייחס לכל החושים
מעביר תמונה יפה
אתם מוזמנים להצטרף לשירה


כן, באמת יש משהו מוזר ביפו, אבל יש גם כמה דברים, יש המון חומר הסטורי, שרק במעט ממנו נעסוק, וגם המון חומר ספרותי
יפו, אחת הערים המתועדות, ומתויירות מאז ימי קדם.
לא נלך הרבה מאוד אחורה, אבל אפשר לומר, שבאלף השני לפני הספירה, תקופת המקרא, יפו היתה משועבדת למצרים, כמו כל הארץ, חלק מהזמן תחת שלטון חתי, אבל יש עדויות ברורות, שיפו כמו כל הארץ היו תחת שלטון מצריים
יש כמה מקורות מצריים שמעידים על כך
אחד מהם ללקוח מכתבי אל עמרנה
שם נתגלתה ספריה גדולה מאוד של סרקונים, חרסים, כתובים בכתב יתדות בבלי דווקא, וזה אחד המקורות החשובים לתולדות מצריים בעת העתיקה בכלל. איכשהו גם סיפור שעבוד אבותנו משולב שם, וגםן כמה חוקרים ניסו למצוא שם רמזים למאורעות המכוננים של עמנו.
יש כאן תעודה מכתבי אל עמרנה
כותב החייל האלמוני
מקור מס' 1.
וישאל.....
פרטי האגרת לא כל כך חשובים ואנחנו לא יודעים מי האיש הזה, אבל העובדה שהאיש הזה שומר עבור מלך מצרים על שערי הערים הגדולות: עזה ויפו.
ויש כאן עוד תעודה מצרית
כותב בעל הפפירוס הזה, מציע לקוראו, אולי המלך, נניח לפרטים, תבוא ליפו, ....
עדויות לשלטון מצרים בארץ ישראל, וביפו
החדירה הישראלית לארץ ישראל התנהלה כנראה במאה ה 13 לפניה"ס
התנהלה לאיטה, במזרח היא מהירה יחסית, אבל אזור החוף, כמעט שישראלים לא הגיעו אליו.
אזור יפו, נפל בנחלת בני דן
אבל למעשה
נראה את זה בקטע השלישי
בני דן למעשה לא הצליחו להשתלט על אזור החוף, ועיקר פעילותם היה פנימה, אזור בית שמש, צורעה, אשתאול.
שפלת יהודה, או שפלת דן. גוש דן עצמו, נשאר פלישתי כל הזמן, אבל לפחות תאורטית הוא בנחלת בני דן, וצחוק הגורל, בסופו של דבר, החלק המרכזי של מדינת ישראל כיום, נקרא גוש דן, וחברת דן, מובילים בנוכחות שלנו בארץ דן.
במקור השלישי, ספר יהושוע מחלק
את הארץ לשבטים.
ועוד אזכור מעניין בתנך, בימי שלמה המלך, קטע מס 4 יש לו מקבילה גם בספר מלכים. אבל העדפתי להביא אותו כאן, 1950 לפני הספרה שלמה המלך בונה את בית המקדש, וגם את ביתו שלו, בן בריתו הוא חירם מלך צור
\אנשי שלמה נמצאים בלבנון, מסייעים לאנשי חירם לכרות עצי ארזים, והם משיטים את העצים ברפסודות, שנקראות דוברות בספר מלכים
שמגיעות לנמל יפו, ומשם אנשי שלמה מעלים אותם לירושלים, מן הסתם על גבי חמורים, ומשמשים לבניית בית המקדש
הערה עצובה, עד היום נשתמרו שרידים של העצים האלה, שעברו כמה גלגולים, ולפני כעשרים שנה, הארוע, אתם זוכרים אולי, מטורף אחד שהצית את מסגד אל אקצה, אחדים מהקרשים האלה נמצאים היום בעפרה,
אצל יהודה בבית?אולי
העצים, בדיקות פחמן 14 מעידות שהם בני 3000 שנה.

יהודה עציון, שהיה נאשם מס 2 במחתרת היהודית, ואנחנו חברים מאוד טובים, באמת, אם הייתי צרי ךללכת בלילה אפל עם מישהו, הייתי מעדיף ללכת איתו, ולא עם חבריי לדעה.
ויהודה, יש לו בבית קורות ארזים לקראת בניית בית המקדש השלישי.
מקור 4
וישלח......
מתברר שהיה קשר בין חירם לבין דוד
והארזים האלה בנו את בית דוד המלך עצמו, ואני ממשיך....
את השמים ואת הארץ – את זה כנראה שתל מישהו בפיו של חירם.
ביזנס והוא ביזנס.
החטים והשעורים.... נקבל קודם את התמורה, ואז נמלא את חלקנו.

יפו מאז ומתמיד היתה הנמל של ירושלים, גם המקורות מהמאה ה20
עד שהוקם נמל אשדוד או חיפה.

זה לא במקרה שקוראים לספריה בתל אביב שער ציון, היא הוקמה ביפו, תחילתה היתה ביפו, יש נאום בכנסת, אחד המופלאים של אצ"ג
הוא מדבר על יפו
חוף ירושלים
ורחוב יפו
יש פה משחק הדדי
המקור הבא, 5, כולם מכירים, יונה הנביא
צריך להעיר שאנחנו לא יודעים מאין בא יונה
לפי כמה סימנים הוא חי בצפון
בספר מוזכר ירבעם בן יואש מלך ישראל, ואם זה נכון, מעניין שהגיע ליפו, ולא לעכו.
שווה ללכת יומיים שלושה לנמל יפו ה גדול, שם יש סיכוי גדול למצוא אוניה לתרשיש. מגיעים ל

בבוא העת כל הממלכה הצפונית נפלה בידי האשורים
עוברי םעוד כ20 שנה
וגם ירושלים עומדת במצור
והמלך סנחריב, שהחריב חלק גדול מן הארץ,
הוא השאיר לנו, ספרי שנה
בספרי השנה האלה מלכי אשורק מספרים על הישגיהם
היו להם מעט כשלונות ,הם באמת ממלכה עולה ומצליחה, ומסע סנחריב מתאר את המסעות.
אתם רואים אחדי מהם
צידון, בית דגון, אשקלון, בחרתי רשימה של ערים על שפת הים, זה המסלול שהוא הלך בו.
ירושלים היתה סיפור בפני עצמו
בכל אופן יפו נפלה בידי סנחריב,
ואני מדגיש את המקומות שהם לא המצאה שלנו
בית שני
אלכסנדר הגדול
נניח לחלק הראשון של הסיפור, מי שרוצה לדעת פרטים, 333 לפנהס
בשנים האלה כובש אלכסנדר הגדול את ישראל, ומולך כ10 שנים עד מותו, לאחר מותו המרחב מתחלק, מצרים בידי בית תלמי, אי, וסוריה ביתי בית סולוקוס
במאה השלישית לפנהס
סוף מאה השלישית, המלך תלמי השישי הוא נכד של תלמי השני, והוא שליט ביפו, וכתובת שלו נמצאה שם מסוף מאה השישית.
אתם רואים את שמו מופיע כאן, את האיש הזה פגשנו בעבר, ונפגוש אותו בשבוע הבא. תלמי פילדלפוס
הוא שולט במצרים ב 280-250 לפנהס
שמו קשור במפעל תרגום השבעים
כדאי לדעת, שהמפעל הזה נוצר ביוזמת תלמי השני, פילדלפוס, והמגמה העיקרית היתה ליצור קשר בין התרבות היהודית וההלניסטית המצרים, בעזרת התרגום.
פרשת תרגום השבעים, שהיא עניין מסובך ומורכב, קשורה בשמו של תלמי פילדלפוס.
מתקדמים הלאה, א"י עוברת לידי הסלוקים, החשמונאים, כמאה שנה מתקיימת המדינה החשמונאים, פומפאוס כובש את הארץ ומתחילה התקופה הרומית, ופו מפאוס עושה שמות ברבות מערי הארץ, בין השאר ביפו. ולא רק הוא, גם היוונים המקומיים משתתפים בזה. אבל סלחו לי רגע, הקדמתי פה את המאוחר.
בתקופת מרד ה חשמונאים, קטע 7
עשו יושבי יפו...........
סיפור שמופיע בספר החשמונאים, לא נאריך, אך זה חלק ממערכת רחבה של יחסים קשים בין יהודים ויוונים בארץ ישראל
בראשית ההתנחלות היוונית בארץ,היחסים היו טובים למדי, אבל הלכו והתדרדרו ורואים זאת בקטע 7
וגם בקטע 8 רואים את הי ריבות בין היהודים, לבין תושבי יפו היווניים
יונתן, הבן הצעירב יותר של מתתיהו, שהחליף את יהודה המכבי אחרי שנהרג. יונתן עכשיו השליט כ20 שנה
הוא קידם את הישות החשמונאית למצב של מדינה
הוא מצא את סופו מסביב לעכו, זה נשאיר לשבוע הבא.
קטע 8
תושבי יפו...
אחיו של יונתן, שמעון,
אחי גיבורי התהילה
אחז ביד רמה.....
נמל שמשרת את המדינה היהודית. כאן אני חוזר
ההתנחלות בתקופה המוקדמת, בימי השופטים, ההתיישבות היהודית כל השנים, כמעט לא נגעה בחוף הים. הים היה מחוץ לתחום. במאה ה20 כתבו על הנושא הזה לא מעט
אחת הפרצות בעניין הזה, היה מעשהו של החשמונאי,
שהפעיל את הנמל, ויצר קשרים בינלאומיים עם העולם היווני וההלניסטי
יפו מקבלת את המעמד שלה,
ועכשיו אנחנו מגיעים לפומפיאוס
כובש הרומאי בשנות ה60 לפנהס, כיבוש אכזרי מאוד,
יפו עוברת מיד ליד, אחרי מותו של פומפיאוס, יוליוס קיסר משתלט עליה, ואחרי שהוא נרצח, אנתוניוס, כובש את העיר, גם הוא עושה שמות ביהודים, נותן אותה מתנה לקליאופטרה,
מעבירים את יפו להורדוס, היהודי, או החצי יהודי
עד מרד היהודים שהביא לחורבן הבית, שנת 66 לספירה.
גאלוס, נציב הרומי בסוריה, מתחיל את דיכוי המרד.
בשלב הראשון הוא בא מסוריה, כובש את כל הגליל, ואת חוף הים, פוגש גם את עכו ויהודיה, ופוגע קשות, מחסל את יהודי יפו.
קצת יותר מאוחר נוסדה מטבע, שנקראת "יהודה הימית"
לא ברור אם זה מטבע אמיתית או מזוייפת ולזכר מה היא.
יש ויכוח גדולים שחוקרים עוסקים בו
יש רחוב יהודה הימית, על שם המטבע הז
ועכשיו מהיבט אחר
הקטע הבא, 10 וגם 11
לקוחים מספר מעשה השליחים
זה אחד מחלקי הברית החדשה, שכוללת את 4 האוונגליונים
והחלק השני, לא האחרון, הוא מעשה השליחים אח"כ באים האגרות.
מעשה השליחים מתאר את הנצרות אחרי צליבת ישו,
לענייננו
הביטוי תרגומו צוין מופיע במקור, מה שמאה שהספר מופיע ביוונית.
מקור 10
היפואים קראו לו לבוא אליהם.
ויקם פטרוס וילך איתם.........
היא נערה צעירה, צנועה, יצירתית, ויכולה למות, וכל הנשים מנסות לשכנע את פטרוס שיעזור.
טביתא קומי, מצלצל מוכר?

שמעון הבורסי, דמות ידועה בעולם הנוצרי, יש על שמו כנסיה, וגם רחוב ביפו.
לפי הסיפור שקראנו עכשיו, פטרוס התארח שם, ושם הקים לתחיה את טביתא.
הסיפור מעניין, יונק משני שורשים מעניינים מאוד. או שלושה. שניים מהם הם סיפורי אליהו ואלישע, בתנך, שהחיו ילדים מתים,או כמעט מתים. על אלישע קראנו בהפטרה לפני שבועיים.
בספר השליחים סיפור דומה, כשהגיבור הואישוע עצמו, וטליתא קומי היא הנערה, היה בניין כזה, באזור שהיום נמצא רחוב המלך ג'ורג', פינת בן יהודה. היה שם מקום גדול שנהרס עם הזמן, אבל מי שעובר שם, יראה את השער של טליתא קומי, ששימרו אותו כאתר לשימור
הסיפור הזה מקורו בירושלים, ונדד ליפו.

עוד סיפור יפואי נוצרי
לא במקרה יפו קדושה לנוצרים מאוד
מקור 11
ואיש היה.....
נוצרי סמוי, או חבוי.
איפה נמצא שמעון?
אשר ביתו על שפת הים
מכאן מתפתח הספור של קורנליוס
שני הסיפורים משלימים זהאת זה
פטרוס אכן ישב בביתו של שמעון הבורסי, והבית הוא על שפת הים, וגם הרחוב על שמו עד היום, על שפת הים
אנחנו מתקדמים מגיעים לכיבוש המוסלמי
בתקופה הביזנטית יפו היא עיר מוצלחת,אבל אין לה מעמד מיוחד.
המוסלמים משכללים את יפו כנמל, אבל הפעם לא של ירושלים, אלא של העיר החדשה שאותה הם בנים 15 קמ משם – רמלה.
אגב, בערבית רמלה זה חול
היא הפכה להיות בירת בית ...
מאוחר יותר עוברת מיד ליד
לקראת מסע הצלב, כלומר במאה ה11
לקראת 1099
זו השנה שבה מגיע מסע הסלב הראשון לארץ,ה שלטונות המוסלמים הורסים את העיר, לבל תיפול בידי הצלבנים. הם מוותרים עליה, כי הסכנה הנוצרית היאגדולה
נקרא עוד כמה קטעים
י ש כמה עדויות מקורות 13, על המצב של יפו
14, קטנה......
נוסע יהודי מספר ב1460 שחרבה לחלוטין,
קטע 16 ואנחנו בתחילת המאה ה18 מספר לנו נוסע יהודי
מקור 16............
על ידי כך הם יכלו להבריח בלי לשלם מכס
מבריחי מכס היו תמיד
התמונות שעולות כאן, של עיר נמל, נוחה למדי, עולה ויורדת, זו התמונה פחות או יותר עד ימי נפולאון
קטע 17
מרד גדול, העיר נהרסה ונפגעה קשות, אמצע המאה ה18
אני מגיע לנפולאון
סיפור נפולאון הוא סיפור גדול וחשוב, אבל באופן כללי, נפולאון אחרי שהמצב באירופה נראה לו יציב יחסית, מחליט להשתלט על המזרח התיכון
הם מנותקים מאירופה
הוא מחליט להשתלט על הלבנט
וליצור בריתות עם העותמנים ועוד
כך או כך, הוא עולה צפונה, משתלט על רצועת עזה, מגיע ליפו, שם הוא נתקל בהתנגדות קשה מאוד של התורכים, הרג רב לשני הצדדים
הצבא הזה מוכה קשות, בין השאר על ידי מחלות ומגיפות שפשטו בו
אומרים, כותבים, לא כל כך ברור, אני לא מומחה לנפולאון, אומרים שהוא ציווה להרוג גם את התורכים, וגם את הצרפתים, שךלא יתרבו.
העיר הוכתה קשות, ובסוף לא יצא מזה כלום
נפולאון מובס
והארץ חוזרת לידי התורכים
השליט ביפו הוא אחמד ג'זאר פחה
גם אותו נפגוש שבוע הבא בעכו
העיר תחת שלטון העותמנים
שליט אכזר, שמוחלף בשליט לא פחות אכזר. עדהיום המסגדהחשוב ביפו,
מסגד מחפודיה, אחד הגדולים בארץ. אומרים שהוא השלישי בגודלו בארץ.
גם אםזהלא מדוייק, הוא בוודאי אחד המפוארים בארץ.
אבו נבוט
על שמו יש סביל ידוע
שוקת מים
סביל אבו נבוט
הרהט הזה נמצא ליד רח' קיבוץ גלויות, מקום יפה, מעניין, שמור יפה.
מגיעים למאה ה19
בעיקרלעליות הגדולות,לאכמותית, אבל שמתנהלות כ ולן דרך נמל יפו
עליה שניה, סיפורי יפו בעליה השניה, השאירו את רישומם על הספרות העברית,על רחובות ביפו, כמו רחוב העליה השניה
ההקשר הזה נוכח מאוד בעיר, גם היום
עוד מעט חיים יקרא בפנינו
יפו של העליה השניה, היא באמת עיר מרכזית.
מושג
בית המלון של
אתם רואים את זה
חיים בורוך
שהקים מלון ידוע ביפו ב
אותו יים בורוך
לא בדק בציציותיהם ובארנקיהם של אנשים, נתן להם להתאכסן וכו'
היה אחד האנשים שהשפיעו במיוחד על העליה השניה, שמו מופיע בכל הזכרונות וקטעי סיפורים.
אי אפשר לסייםבלי הטבח הקשה של
1921
רצח ברנר וחבריו, באביב 1921 כנראה שזו היתה התפתחות של הפגנת אחד במאי, שהתפתחה להשתוללות גדולה, חיים יספר על זה ביתר הרחבה, ברנר, אלה אבותיו הרוחנים.
שנות ה20 אסון כבד מאוד
הגענו למלחמת העצמאות, כיבושים של אצל וההגנה, והפיכתה של יפו מעיר מובילה, לשלוחה של תל אבי
עוד משפט אחד
יש מסגד חסאן בק
לא נכנסתי לפרטים
הוא היה אחד השליטים העותמנים הגדולים בעיר הזו, לא צדיק גדול, לא אכזר קטן. ...
נעבור לקטע שירה.
עוד משפט אחד
שאני חושב שכדאי להזכיר, קטע 21
יש כאן מצבה, של יהודה מרגוזה, מחדש הישוב היהודי ביפו במאה ה19
מרגוזה ידועה היום בתור דוברובניק, בדרום קרואטיה. אותו יהודה עלה משם.
וגם על שמו יש רחוב מרכזי בעיר יפו. האנדרטה קיימת היום.

השיר הבא
שיר שכתבתי והלחנתי, כשידעתי שיש מפגשעל יפו
המקום הראשון שמתייחס לים התיכון
משהו שתמיד מעסיק אותי
איך יש המון סיפורים ותרבויות שסופגות את אותו הים.
זה מעסיק אותי, מה מתרחש מעבר לאיפה שאנחנו נמצאים עכשיו
זה נקרא רוח של ים תיכון, זה מין אגדה כזאת.

ועכשיו הפתעה ושינוי בסדר היום
נמצאת איתנו המשוררת סבינה מיפו
מוזמנת לעלות לשיר, לקרוא את אשר על לבך

זה מימי העליה של 48
אני מהבולגרים של יפו
העליה הבולגרית
התיישבנו בחושות
אצלי זה היה מבוי סתום
ארמון המופתי הרשע, שהתאמץ מאוד אצל היטלר שיקחו גם את יהודי בולגריה, אבל איכשהו הם ניצלו
אבל גם בבולגריה היו חוקי גזע
יש לי שיר שנוגע בנצרות, ביונה
אני ישלי משיכה למנזרים
אני גרה חלק מחיי חייתי במושב דתי
יש משיכה לא מובנת במנזרים
אקרא שיר אחד שקשור לזה
על המשיכה לכנסיות
מה לא סיפרה לך אמא סופי
על ינקותך בסופיה
תינוקת עם משקולת צלב על החזה, כמו בתמונה
סביר שיראו אותך בכנסיות
להוכיח את היותם חלק
וזזה, את מבינה, מה שמריץ אותך על הטיילת, למיסה של הפיליפינים, ביפו של יונה
זה ביפו, הכנסיה הצהובה
גם להוריי לא עזר, שהם התחזו לנוצרים
אבל בסוף היתה עליה לארץ
הילדות שלנו ביפו היתה נהדרת. אני נעשיתי משוררת בזכות יופי
היו בתי עלמין, והחושות , שבכל אחד גרה מכשפה,
את השיר הראשון שלי כתבתי שברחתי מהבית, ומביהס, בגלל כל הקשיים, למערה במצוק הכורכר. היה לי המון שעות להיות שם
לאט לאט השתרר מצב רוח מיוחד, מהבדידות מול הטבע, משהו מאוד עשיר. ובאותו יום כתבתי שיר, השיר הראשון, וכשהראיתי אותו למורה, חיי השתנו, התייחסו אלי כמשוררת, שמותר לה קצת להיות מוזרה
אני חיה בגליל
ומשם אני באה היום ליפו לחיות חזרה את הילדות, ולכתוב
אקרא שיר אחד מזה.

בית משופץ יפה
כמו שלנו
שחברים מעמידים לרשותי ביפו

חלון לים התיכון
הנה פיסת הים המסויימת
שהיתה עריסתי
חרט ירוק מתכתי
מטוס מבריק בין ענפי האשל הפרומים
כמו סוודרים פרומים בידי אמא פנלופה
נוף גן עדן על חזי
מגן מכסף שתמיד אין
ומנחושת קלל, שהיינו אוספים ,ומוכרים על המשקל
אילו גרושים יפים שלשלו אז לידנו, שהשיגה לקנות גלידה, פרסים, לחמניות עם מלפפון חמוץ, קרן השפע הרוחשת. שכל כניסה לאפילתה הוציאה אותנו למרחב, לאור, לתרבות רעה. לפני ששמענו שהחיים גשר צר, והעיקר לא לפחד כלל, כשלפחד מן הים, מהערבים, מהמתים, היה עדיין כיף חיים, עינוג עינוי רצוי. צמרמורת שיר.
תודה רבה
היית גם אוהדת מכבי יפו"?
חבל
תודה רבה סבינה

תודה רבה לסבינה
ולחננאל
עמוד אחד לפני הסוף
היום הדגש יהיה על תמול שלשום של עגנון
עגנון ביפו, אחד הפרשנים המרתקים ביותר של העיר הזו
לפני כן אני רוצה לומר דבר נוסף
אנשי העליה השניה העניקו ליפו את ההילה הספרותית שלהם, אם זה נחום גוטמן, ואם זה שי עגנון, ואם זה אחכ ברנר כמובן, שחי ביפו, ונרצח ביפו
אנשי העליה השניה פתחו ביפו ספריה בשם יפת
יפת
ספריה לתרגומים משפות זרות בעולם
יפו על פי המסורת, שחננאל לא דיבר עליה, נוסדה על ידי יפת, בנו של נוח, שזה כמובן לא נכון, אבל ידוע כמובן הפסוק יפיפותו של יפת באוהליו של שם.
יש רחוב יפת ביפו
הספריה ביטאה את רצונה
ספרות עברית חילונית, עם הפנים למערב, ולכן קראו לספריה שלהם, לתרגומים, ספריית יפת.
מי שמגיב על כך היה לימים חיים נחמן ביאליק, שאמר זה שאתם רוצים את יפת ואת יפו, זה בסדר, אבל אני אקים את אוהל שם. כדי לבצר את התרבות היהודית. המתח שבין תרבות עברית, ששואבת מהמקורות כפי שביאליג רקאה את זה.
בעצם אומר לברנר ולאנשיו
אני אקים את אוהל שם
אתם רוצים את יפיפותו של יפת? בבקשה, אבל בתוך אוהלו של שם.
עגנון היה כמובן באסכולה של ביאליק, ולא של ברנר
המהלך, אי אפשר שלא לספר את
בקליפת אגוז, אי אפשר שלא לספר את ההסטוריה ארוכת השנים של יפו
והוא מתחיל כך
זה בעמו ד לפני האחרון
יפו יפת ימים, עיר קדומים
שורה באמת מזהירה.
יפת בן נוח בנה אותה........
אבל, וכאן המציאות טופחת על הפנים....
שי עגנון – שער לארץ הקודש.
הפרדסים הירוקים, התפוזים הכתומים, השמיים הכחוולים, אל ה הצבעים הארץ ישראלים שגוטמן היטיב לתאר אותם....
בתי .... גבעות חול
פרדסיה הירוקים מעטרים אותה........


אתם שמעתם אצל חננאל ממש את התיאורים של מי שהורס את יפו, מי שמשקם.
מצרים משלה בה ראשונה.... אחריה..............

ונתן אותה כמובן לשבט דן, אחד שנמצא ליד הבניאס,בגליל, ושבט דן, שנמצא באזור תל אביב, וזה לא מקרה, שחברת התחבורה של גוש דן, נקראת דן, וכו' וכו'
אל חוף יפו הובילה צור ארזים לבניין בית אלוקינו.................
זה כנראה יהודה הימית
אתם שמים לב, איך כל המידע שחננאל נתן לי להנחתה, או לעגנןו
אתם רואים כמה הוא מדוייק
עגנון הוא סופר חכם ומלומד, וידען, ומאוד מדוייק.
כשעמדה עליהם מלכות רומי הרשעה.............
הפרנקים זה הצרפתים,
הם היו בני חסות של המשטר של השלטון המוסלמי, אתם יודעים שאצל המוסלמים הם מוכנים לקבל אותנו בתור בני חסות.
אם לא נתקדשה....
הערים הקדושות הם ירושלים חברות, צפת וטבריה.
אם לא נתקדשה..... זכתה להיות שער לארץ הקודש.
המוטיב המרכזי זה שיפו, כבר דיברנו על זה, יפו היא שער של ירושלים. וכל העולים לירושלים עולים ליפו תחילה.................
זה מדרש, נכון? על ים הגדול.
דורות הרבה לא היתה יפו מיושבת................
אבירי מלטה = מסעי הצלב, אחד המסדרים המרכזיים, ההוספיטלרים, הצלב הידוע, צלב מלטה, שהיו פושטים על ערי החוף..............
עגנון בתמול שלשום, הוא מספר השבט.
הוא מתחילאת הרומן "כשאר אחינו...." זה סיפורו של שבט העליה השניה
באותם הימים שהיינו מתגוררים ביפו.............
זה בעצם גם עיר יהודית, בעקבות ר' יהודה מרגוזה.
ספינות באו ממרחק..............
הכוונה לתפוזים, JAFA
שאנחנו מכרנו את השם הזה לפו רטוגל, והיום אסור לנו לייצא תפוזים ששמם יפו.
אנחנו מוכרים כל מה שיש לנו.
תיירים שבאו..............
אלה שתי שכונותיה היהודיות של יפו, נוה צדק ונוה שלום.
בני ההיכל, זה הטמפלרים.
מערביים זה מוגרבים, משפחת שלוש, שבאה מהמגרב, מצפון אפריקה. זה המערב. אור המערב זה חברי מרוקו.
אגמי זאת עג'מי
זו בעצם שכונה פרסית, שם גרו ערבים פרסים. עג'ם זה פרס בערבית.
ובין הפרדסים שבדרך לשרונה.......
מכיר ומודע
אותנו למדו להגיד מכר
אבל הנה, המכירים שלנו, וחלא המכרים שלנו
כמו אני מעיז
מה שהיום אומרים מעז
אתם שמים לב, ששפה, לא נקבעת לפי האקדמיה, ולא לפי חוקים, אלא לפי היוצרים הגדולים שכותבים בה. והשגיאות של עגנון הם הדברים הנכונים שלנו.

גם המכיר וגם המודע, מופיעים במגילת רות.
נעמי אומרת לרות "יהי מכירך ברוך" ויותר מאוחר, ולנעמי מודע לאישה. גם המכיר וגם המודע מגיעים ממגילת רות

אתם רואים, הוא יונק, כמו שהרב קוק אמר עליו, יונק ישר מהמקורות, עגנון , מבחינת הדימויים שלו.
שכולם דרים ..........
זה הייתי אומר, ההצגה הגדולה מאוד, רפרזנטטיבית של עגנון
ותלכו עמוד אחד אחורה
אולי החוויה המרכזית של העולים שעלו לארץ ישראל דרך יפו, בניגוד לעולים שבאו נניח מסוריה, או מעירק, שבאו ברגל, דרך גשר בנות יעקב
והעליה שהגיעה לפעמים דרך אלכסנדריה ברכבת
העליה המרכזית, הגיעה דרך יפו
וכיוון שביפו החוף
שיש שם סלעים
האוניות לא יכולות להתקרב לנמל, אין מזח, יש סלע אנדרומדה, אגב, שיר של טשרניחובסקי, תקראו אותו אחר כך, מתאר את כל המיתוסים היוונים שקשורים ביפו
האוניה עוצרת במרחק, ושולחים סירה. ולוקחים את הנוסעים, זה תיאור שחוזר בלי סוף
נקרא שני תיאורים תראו כמה הם דומים
האחד של נחום גוטמן, בנו של הסופר שמחה בן ציון, שמחה אלטר בן ציון, ונחום גוטמן הוא בנו
והוא כתב ספר שמספר על ילדותו, הוא עלה לארץ ישראל עם אביו כשהוא היה ילד, והחוויה המכוננת של ילדותו, היתה חוויית הנסיעה באוניה, ובייחוד הירידה בנמל, זה בעמוד הקודם
הירידה בחוף יפו.
כשהגענו לחוף יפו................
אתם רואים, זה ההימשכות לאוריינט, החוויה של האוריינט
אח"כ ניתן הצו לנו לנוסעים.......
השרוואלים הגדולים האלה....
להתנפל לזרועותיהם הפרושות. כלומר, ליפול.
תראו, זה הלידה המחודשת. הם נולדים לתוך איזה חוויה, בעיני נורא מרגשת. הכל התרחש על רקע חומת יפו.... שימו לב, איך שהילד, מדבר על אבני הכורכר, זו אבן אחרת.
יפו לא עשתה רושם של עיר אלא...............

אני חושב שהוא כאן נותן לכם תיאור בעיני מרגש מאוד.
הספנים הערבים.....
שלוש שני ם לפני שעגנון עלה לארץ
גם בית המכס, מי שמטייל יכול לראות אותו,
הגומרוק.........
זה היה המורה פאפר....

בית המכס עומד עד היום, יש שם מסעדה בחזית, חניה גדולה, באמת בניין שכדאי לראות אותו.

תראו בדיוק איך עגנון מתאר את הדבר
הגיעה ספינתנו ליפו.......
אתם רואים, הוא חוזר על השער הזה
מגיע יהודי........
שי עגנון – בנמל יפו, בעמוד הבא
קרנתינה
החוןויה היא חוויה חושנית מכל הכיוונים, המראות, הרעש, הזיעה, זה חויה שכל מי שמתאר את בואו לארץ, פתאום מזיעים בארץ ישראל, הם הגיעו באזור לג בעומר, בתקופת החמסינים הגדולים.
וכשהיה מקנח פניו.............
היו בלשים שהגיעו לראות אם לא מגיעים חתרנים שרוצים להפיל את השלטון, התורכים היו די בהסטריה.

זה החלק השני
האוניה הגדולה
ההורדה לסירה

אני חושב שהתיאור הזה
לא נספיק לקרוא אחכ תקראו בבית
ההרגשה
החלום, ארץ ישראל, הדמיון איך הוא רואה את הארץ, והנה הוא בא, ויפו זה המפגש עם האוריינט בצורה מאוד חריפה. אצל נחום זה הרבה יותר מתוק ונחמד, אצל עגנון זה אכזרי, ובמלון, אולי נקרא משפט אחד מבית המלון היפואי.
בעל הבית......
זה כאן התיאורשל הדמים
רק משפט אחד
יצחק נולד בתנאים קשים מאוד
משפט אחד רומז על כך שיגמור רע
גוטמן חי בארץ חיים טובים ושלווים
הכניסה לארץ מייצגת את מה שקרה בהמשך

נסיים עם "נמה יפו"
בשבילי הוא קצת שיר ערש
מאוד מתחבר למה שדיברת על האוריינטליזם
המחברים של השיר
הוא קובי שרת, בנו של משה שרת, בן של משפחת שרתוק, שהיו מהראשונים, שיפו, דוב הוז, היה חלק מהמשפחה הגדולה הזו, וגולומב
והשני יוסף מילוא

תודה רבה לאפרת
תודה לחננאל
ולהפתעה של היום, סבינה עם השירים על יפו, ומה שמסביב לה
כשהייתי ילד, בדרך כלל כל הסופרים שלמדנו אותם היו מתים
פתאום גיליתי שסופרים זה גם אנשים חיים
אני שמח שיש לנו גם את הצד הזה של קיומנו
תודה לך סבינה, והרבה שנות יצירה טובות
ותודה לכם שבאתם בקור ובגשם



מתוך האירוע:
מספרים ערים
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus