ראש לחודש - מארבע כנפות תבל | אדר ב'
ראש לחודש - מארבע כנפות תבל | אדר ב'
social
facebook whatsup email tweeter
המופע התקיים בתאריך
7.3.19
חמישי
20:00
שלחו
לחבר

תמלול אירוע ראש לחודש - מארבע כנפות תבל | אדר ב' שהתקיים בתאריך 07/03/2019

אדר ב' - לונדון
תמלול
חודש טוב, ערב טוב, תודה שבאתם בפתחו של חודש אדר ב'. אדר המקורי.
כפי שאתם יודעים, את ראשי החודשים השנה, אנו מקדישים לקהילות יהודיות ברחבי תבל
הפעם יהודי לונדו
נשמע דברים מעניינים
כבר שמעתי מבטא בריטי כבד פה באולם
מזכירים לכם לכבות פלאפונים ניידים, הנימוס הבריטי מחייב
הערב מועבר בשידור ישיר באתר בית אביחי
מוזמנים להצטרף ליהודה גרינבוים



משנכנס אדר




שיהיה לנו חודש של שמחה, וששון ויקר

בערבים האלה עסקנו בקהילות שונות ומגוונים, לחלקם שורשים נטועים עמוק באותן ארצות, בקהיר, יוון ורומא
לא נחזור על כך
דווקא ליהודי לונדון, ואנגליה בכלל, אין שורשים באלף הראשון
הגעת היהודים לשם מגיעה סביב 1066
ויליאם הכובש מגיע עם יהודים מצפון צרפת.
כך מתהווה הקהילה היהודית באנגליה בכלל, ובלונדון בפרט
ב1144 עלילת הדם הראשונה, נשמע על כך מפי פרופ שמחה גולדין
זו עלילת הדם הראשונה המוכרת לנו
גופת ילד נוצרי, שנמצאת ביער, וכמובן שהיהודים הם היעד להאשמות. היהודים סובלים מפרעות וטבח, אך למרות זאת, היחס ביחס לשאר יהודי אירופה, מצבם קצת פחות גרוע, אך נראה בהמשך, עליות ומורדות.
אנחנו רואים שהמלך מעניק להם הגנה מסויימת. חשוב לומר, שבנגוד לקהילות אחרות באירופה, לונדון לא נודעה בחכמה התורנית שיצאה ממנה. זה לא יבנה וחכמיה, ולא מרכז תורני שמטביע חותם, אך ב1158 יודעים על ביקור משמעותי של אבן עזרא שמבקר בלונדון
1182 קבוצה גדולה של יהודים מצרפת מגורשת על ידי המלך ומגיעה ללונדון
1290 אנחנו כבר חווים גירוש של יהודי אנגליה. מצאתי את המספר 16 אלף יהודים שהיו אז באי
גם על הגירוש נשמע עוד מעט בהרחבה. זה הגירוש הראשוןץ.



באותה תקופה, 1290 מתחילה תקופה ארוכה, שיהודים לא מורשים להכנס לתחומי בריטניה. לא נמצאים שם באופן רשמי. יש כמה מומרים. מתחילה תקופה שמסתיימנת ב1655 שאז מורשים היהודעים לשבת באנגליה בתהליך הדרגתי.
אנחנו רואים שיבה של היהודים לאנגליה, ומי שנזקפת לזכותו החזרה הזו, הוא מנשה בן ישראל, אם אתם זוכרים, איש רב פעלים, יודע ספר, יש לו קשרים הדוקים במקומות הנכונים, איש פוליטי,
איש מאוד חזק
הוא למעשה פותח תהליך שבמסגרתו הוא מנצל את הקרבות הפוליטים באנגליה, להדק את כשריו עם הטוענים לכתר, לתת אפשרות ליהודים לחזור לאנגליה, ומשכנע את הנוצרים שיש להם אינטרס דתי בזה. הוא כותב חיבור בלטינית בשם תשועת ישראל, מעין כתב ויכוח מאוד אופייני בימי הביניים, את מטרתו אפשר לראות על הכריכה, ספר תשועת ישראל, ...
מורנו הרב מנשה בין ישראל, חכם קהל ספרדים באמסטרדם, בהראותו צדקת ישראל...
אנחנו רואים שהספר בא לנקות שמם של היהודים, ולהכין את חזרתם. מי שתרגם את הספר כותב הקדמה
המחברת הזו... תביע את ... של הרב הגדול החכם...
כי אחרי אשר נגרשו משם בימי אדוארד הראשון, לא שבו אל גבולם. ואז המהפך קורה על ידי הרב החכם ההוא ... נתנו חינו בעיני רואיו, והסבו לו אהבה וכבוד גדול ויש פה תיאור יפה ומלא הוד והדר על העובדה שהוא קיבל אישור מיוחד להכנס ללונדון, והוא נוסע ללונדון, ומסופר פה, שמתאספים בארמון הגדול להיוועץ אלה דיברו דברים טובים על ישראל, ואלה היו לשטן להם. תיאור חגיגי של מעמד מיוחד, שבסופו מנשה בן ישראל, מצליח לשנות את המציאות.
ואכן, 1655 זה קורה, וכבר ב1690 מוקם בית הכנסת הראשון, אך המפורסם שפעיל עד היום, בית הכנסת הספרדי, יש פה תמונה שלו מאחורה, הוקם ב1702 ובהדרגה הדלתות נפתחות בפני היהודים, הם מורשים לקבל אזרחות בריטית, ב1740
קצת אחר כך מבוטלת החובה להישבע שבועה נוצרית לקבלת תואר אקדמי או משרה ציבורית.
ומתחיטליםלראות גם יהודים שמקבלים משרות רמות, תפקידים, תארים, כמו סר משה מונטיפיורי,
וכבר רואים ב1855 נבחר ראש עיר בלונדון, ובהמשך משפחת רוטשילד, שכמובן היתה משמעותית, שחקן משמעותי בכלכלת אי רופה, מקבלת זוכה לנציג בבית הנבחרים
ראש הממשלה בנימין דיזזרעאלי, שהוא ממוצא יהודי, אביו המיר את דתו, הטביל אותו לנצרות, וב1882 יהודי אנגליה מונים 46 אלף נפש
בתום מלחמת העולם הראשונה, יהודי אנגליה מונים כ350 אלף.
כמו שאמרתי קודם,
התרומה של יהדות אנגליה לספרות התורנית, להלכה, לא היתה מאוד משמעותית, גם הרבנים שהיו שם, רבני הקהילות היו יבוא מבחוץ. אבל דווקא במאה ה20 התגלה חיבור שנקרא תוספות חכמי אנגליה.
אנחנו יודעים שבעלי התוספות היו נכדיו של רשי, וחבריהם מצרפת, אך הגילוי הזה, מאיר באור אחר וחדש את יהודי אנגליה. מישהו טרח לקבץ את כל הפירושים שלהם על התלמוד לספר אחד, ומה שאתם רואים פה, זה מדברים שנכתבו על המהדורה שהוציא א.א.אורבך
היתה בשורה טובה... שעד אז לא נודע מחכמי אנגליה ומתורתם אלא מעט, ועכשיו אנו רואים משהו אחר, בכל זאת היתה להם תרומה משמעותית, זה כתב היד שהתגלה.
כמו שאנחנו יודעים, ברגע שיש קהילה יהודית, מתחילות מלחמות היהודים, וקהילות ש ונות,
תמורות הזמן, רוחות השינוי
1840 נוסדת קהילה יהודית במערב לונדון, שמכניסה רפורמות בטקס, ומשנה את התפילה, ונוסד הליברל סינגוגה, תפילות באנגלית, שימוש בעוגב,
הרב הראשי נתן אדלר מקים את איחוד בתי הכנסת, ושומר על המנהגים המסורתיים האורתודוקסים יותר.
אני מדלגת קצת, זו כתבה מ2007 שמעידה שהקהילה בלונדון עדיין שוקקת,
מסופר פה גם על הקהילה בבריטניה, שיש בה לא פחות מ328 ארגונים. יהודי אחד, שני בתי כנסת לפחות.
כאן אנחנו כבר בתמונה מהמאה ה20 עם הרברט סמואל, הלורד בלפור, והגנרל אלנבי, נשמע עליהם בהמשך.
לא נרחיב את הדיבור על זה כרגע, ונדלג
כמובן, כולנו מכירים את השכונות, גולדרס גרין, למעלה מ400 בתי כנסת היום באנגליה, ואתרי אינטרנט של הקהילה, שפעילים, ופועלים באופן שוטף.
זה לסיום כמה יהודים מפורסמים מאנגליה. מצטערת שהכנסתי את הרב לורד יונתן זקס, יחד עם אחרים שפחות ראויים לו
יש פה כמה, זמרים, זמרות, שחקנים, גם הרברט סמואל
ואולי החשוב מכולם, הלורד הרב יונתן זקס,
הזכרנו בכמה מלים את תחילת התהוותה של הקהילה היהודית בלונדון, את הגרוש, ועלילת הדם, ומי שירחיב ויספר על עלילותיה של הקהילה הזו, שלא מספיק יודעים כמה היא מעניין, סיפורה הוא סיפורן של כל הקהילות באירופה, וכל מה שקרה לה, בישר את שעתיד לקרות לכל הקהילות היהודיות ביבשת הזאת. אני שמחה להזמין את פרופ גולדין
בבקשה

ערב טוב, אני מאוד שמח להיות פה איתכם, ננסה לעשות פה את הבלתי אפשרי, וב25 דקות להסביר על ההסטוריה שלך יהודי אנגליה, ב150 שנה
יש לנו יהודים שמגיעים אחרי
הנושא שלמנו הוא הגירוש, אך ברור
שכדי להבין למה מגרשים
צריך קודם לדעת מה היה
אני אשתדל להסביר את העניין הזה
מה שמיוחד ביהודי אנגליה בימי הביניים, זה הרבה מאוד מאפיינים של קבוצה יהודית שנמצאת כמעט 150שנה מגיעה לשיאים אדירים, כלכלית, רבנית, תכף אסביר לאן הם נעלמו ומתמוטטת באופן כמעט מוחלט. מתרוששת לחלוטין, ומגורשת.
יש לנו המאפיין הראשון, מעורבות כלכלית ברמה מאוד גבוהה, חבירה לכתר.
צמיחה של דימוי שטני ליהודים, יהודים אחת לתקופה מסויימת,ף בשיתוף פעולה עם השטן, בוחרים ילד, שהוא פוטנציאל לקדושה לכשיגדל, היהודים, בשיתוף השטן, מאתרים אותוח כשהוא ילד, תופסים אותו, מענים אותו כמו את ישו, ורוצחים אותו. זו עלילת הדם.
הסיפור הזה, עובר לאירופה, הוא מקבל נופך נוסף של שימוש בדם,
זה לא קורה באנגליה
יש באנ גליה מאבק דתי קשה מאוד בין יהודים לנוצרים
הנוצרים באנגליה בימי הביניים אם מאוד דתיים ותאולוגים
זה משתנה אח"כ אך בימי הביניים הם אחת האומות הדתיות ביותר. אחד האישים שיצר הרבה בעיות ליהודים, סטפן לנגטון, בישוף, האיש שבזכותו אנו קוראים את התנך עם פרקים ופסוקים, זו המצאה אנגלית. לכן בשבת כשתפתחו את החומש, פרק א בבראשית נגמר מתי? ביום שישי, שבת זה פרק ב'. סטיבן לנגטון הבין שהיהודים שולטים בתורה הרבה יותר טוב מהנוצרים, ומנצחים אותם בכל ויכוח, כי הנוצרים לא כל כך מבינים את הספר הזה. לכן הוא המציא את החלוקה לפרקים ופסוקים.
אנחנו משתמשים בזה עד היום.
בישוף וארכיבישוף אנגלי שהמציא את זה
הפעם הראשונה שהגיעו ליהודים ומוטטו אותם והם קיבלו את הנצרות
בית המומרים,
נשמרו שם במעין סוג של מנזר, שמרו עליהם, האכילו אותם, הכל כדי להשאיר אותם כנוצרים, זה לא קורה בספרד עם האנוסים, זה קורה באנגליה פעם ראשונמה, במאה ה13
התאבדות המונית של כל הקהילה ביורק, זה קורה באנגליה\

1290 הגירוש הכולל הראשון מאזור גדול, הוא באנגליה. נכון שב 1182 פיליפ אוגוסט מגרש בצרפת, אבל מאזור קטן
הגירוש הראשון שמוגדר כפתרון סופי לבעיית היהודים זה זה, והוא קורה ב1290
לא נכנס לכל הסמטאות,
כפי שאתם רואים את המפה
\יש את הפלישה של ויליאם הכובש
לפחות מוסיקה קלאסית...
1066 דוכס נורמנדי כובש את אנגליה, ובאים בעקבותיו משפחות יהודיות מנורמנדי, מתחילה סוג של הגירה של יהודי צפון צרפת לאנגליה, הם תופסים אצמם כשלוחה של צפון צרפת.
הם עוברים ממקום למקום, וההסטוריה של אנגליה, של האי הזה, שהיא הסטוריה מסובכת ומרתקת בימי הביניים, נשענת על "יהודי איי הים" כך הם מופיעים במקורות
אתם רואים את הפיזור של ההתיישבות היהודית באנגליה, בהתחלה הותר להם לשבת רק בלונדון, אך הם מתפשטים במהירות,ף עדא מצע המאה ה13
התיישבות יהודית, השתלטות על נדלן, הרבה מאוד עבודה בהלוואה ברבית
וזה יוצר למעשה את היהודים העשירים ביותר, שלדעתי, היו מאז ומעולם. יהודי אנגליה בימי הביניים, הם אולי היהודים העשירים ביותר שהיו אי פעם. כולל רוטשילד ועוד
בימי הביניים הם היו עשירים ביותר. תכף אסביר, אך שימו לב לפריסה הזו, של כל המקומות המוכרים לכם באנגליה, שם יושבים יהודים. ףהמקומות החשובים בכיותר הם לונדון, וינצ'סטר
שם המלך מחזיק את האוצר שלו, לא בלונדון.
שם גם בוינצ'סטר יושבים יהודים, הם קרובים לאוצר של המלך. בקיימברידג', בצפון, ביורק, באזור של יורקשייר, אזור מפותח חקלאית, גם שם יושבים יהודים.
מלכי אנגליה בימי הביניים
אלה שכתובים בקטן הם היותר חשובים
יש לנו את 3 המלכים הראשונים מייצרים תופעה של אנגליה בימי הביניים
הנרי השני, זה המלך שהוא היו לו שטחים רבים באירופה ובאנ גליה, וגם שלט בדרום איטליה. הוא יצר את השיטה,
ובעצם חיזק מאוד את יהודי אנגליה. השיטה היתה שיהודי אנגליה עוסקים בהלוואה בריבית. אפשר לקרוא לזה ספקי אשראי. הלוואה בריבית, זה ביטוי שלילי יותר, נושכי נשך, עוד יותר שליליח. הם היו ספקי אשראי. הלוו כספים, על משכון. ככל שהסכום גבוה יותר, המשכון יותר גבוה. אדם שלא יכול להחזיר את הקרן והריבית, היו שמים עליו רבית דרבית, וכשלא יכול להחזיר את זה, המשכון היה נמכר, המשכון לפעמים היה שטחים חקלאיים גדולים, ואפילו כנסיות.
היהודים יוצרים עוד ועוד הזדמנויות כלכליות וכסף רב.
הרעיון הוא שלמלך, על ידי כך מטיל מס על האצולה שלו, בלי שהוא מטיל מס ישיר. הוא דואג לכך שהיהודים ישיגו את הכספים שמגיעים להם בבתי הדין, ואחר כך היהודים מעניקים לו כל מיני הענקות, כספים, היהודים היו הבנק של המלך בימי הביניים. והנרי השני מאוד מחזק את השיטה הזו, ולכן יש תרעומת קבועה, בין הברונים לבין היהודים, ויש תרעומת קשה של העם, כנגד היהודים המלווים ברבית. המלך דואג שזה יקרה.
על ידי כך הוא מרויח הרבה דברים.
ואם נוצר מצב
אתם יודעים מה השיטה הכי בטוחה להחזר חובות? לא צריך להרוג. שורפים את השטר.
עד היום המושג לטרנזקציה כלכלית באנגלית, STAAR
שזה המילה שטר
השטרות האלה, הם השטרות שהיהודים היו כותבים בעברית ובלטינית, היו על זה חתימות, וכך גבו את הריבית. אם השטרות נשרפים, אין חובות יותר.
וכדי להגן המלך יצר כספת,
וגם יצר את מה שכולנו סובלים ממנו עד היום, את הבירוקרטיה של העותקים. כל שטר, היה עם עותק, ועותק אחד היה נשמר בכספת הזו, בקתדרלה. אך ב1190 שרפו גם את הקתדרלה.
העותקים היו שם
האוצר היהודי נשמר על ידי השריף של המלך, בסוג של כספת שנמצאת בקתדרלה. כך נשמרו הכספים היהודים.
המלך שירש את הנרי השני, הוא ריצ'ארד לב הארי,
וכמובן, ג'ון ללא ארץ, האח המתחרה שלו
גם הוא מעורב בעסקי היהודים, בתקופתו נערכת מלחמת אזחרים, הוא היה צריך הרבה מאוד כסף, ונשען על היהודים כדי להשיג את הכספים
1215 תאריך מאוד חשוב וידוע בתולדות אנגליה. המגנה קרתא
נקראת בטעות מגילת הזכויות הגדולה, זה ממש שטות. היא מגילת הזכויות של האצולה. היא נתפסת כהתחלה של דמוקרטיה, אבל זה לא. אחד הסעיפים במגנא קרתא, תביעה בלתי מתפשרת שאמרה שאציל, גם אם הוא חב חובות, הוא צריך להחזיר את החוב רק במידה שמאפשרת לו להמשיך להיות אציל. האציל לא חייב להחזיר את כל החוב שלו ליהודי, אלא במידה מסוימת.
המלך שמגיע אחכ הנרי השלישי, ואדוארד הראשון, מלך נערץ על ידי אנגלית. מי ששונא אותו זה היהודים, והסקוטים.
שרמס אותם עד עפר. מי שראה את הסרט לב אמיץ, על המרידה של וולס באדוארד הראשון. זה הסיפור. ומי שמטייל בצפון מערב וולס, רואה שם את המבצרים שאדוארד הראשון בנה, מבצרים אדירים וארמונות, יש האומרים שזה בעזרת הכסף ששדד מהיהו8דים אחרי שגירש אותם ב1290
אז אם המלכה, אם יהיה טקס של יורש עצר, יעשו את זה בוולס, באחת הטירות הגדולות האלה, ותוכלו לראות את זה בטלויזיה.
הגירוש מתוארך ל18/7/1890
בפקודת הגירוש נאמר שתוך 105 ימים כל היהודיעם חייבים לעזוב את האי
רובם עוזבים לצפון צרפת.
הם לא נשארו בצרפת יותר מידי, כי 15שנה אחר כך גרשו אותם גם משם
יש מחלוקת רבה כמה יהודים היו.
זה לא כל כך משנה, ב1290 חל הגירוש הראשון שהתייחסו אליו כפתרון סופי. מהיום הזה, לא יהיו יותר יהודים באי, וזה התקיים עד המהפיכה הפוריטנית.
באנגליה, לצד השנאה ועלילות הדם, היה גם אחר כך, תהליך של פילושמיות, הערצת היהודים והעברים מתוך המקרא, והפוריטנים היו הקיצונים בזה, היו כמה מפלגות חזקות, שכמעט דיברו עברית, לכן הסיפור הזה חשוב מאוד לעניינו
התמונה היא מורכבת, אשתדל לגעת בקצרה בכמה נקודות, שהסטוריונים מסבירים דרכם את הגירוש
כמובן שיש את הגורם הכלכלי
אם היהודים ספקי אשראי, הם נמצאים בכל הטרנזקציות החשובות באנגליה, עד אמצע המאה ה13 וגם אחר כך
זה יכול להיות ההקמה של הקומפלקס האדיר שנבנה בקנטר ברי, מי שטייל שם,
גם המבנה של הקתדרלה, השיפוץ של המנזר, והכנסיה, הכל היה במימון יהודי. מה היה המשכון? הכנסיה
פה אתםך רואים את הביטוי האמנותי של השנאה שבאה לידי ביטוי בכעס על היהודים, שהכסף, שהאנשים לא יכולים להחזיר, גורם לכך שהרכוש שלהם עובר לידי היהודים, זה קורה גם במקומות אחרים בארופה, אך באנגליה זה תחת השגחתו הקפדנית של המלך, כי כך מגיעים אליו כספי האצולה. והיה לו משרד לכך, שתפקידו היה לבחון מדי פעם את השטרות של היהודים, ולראות איך אפשר להוציא מזה עוד כסף.
אם אחד המלכים פותח את אחת התיבות ומוציא משם חופן שטרות, ומוסר אותם, והם בודקים מי חייב ליהודים מה, והמלך או שליחיו באים אליו, אומרים לו תן לי שליש, אני מחזיר לך את השטר.
ההסטוריונים שהתעסקו בזה, כדי לתאר עד כמה היהו8דים היו מעורבים בכלכלה האנגלית, יש להם פרמטר
הם לוקחים כל 4 מסמכים ובודקים בכמה מהם היהודים הופיעו
מכל חמישה מסמכים כלכליים, שלושה היו שייכים ליהודים, אחד בספק, ואחד לא.
אתם יכולים להבין מה המשמעות של זה.
העניין הזה נעצר באמצע המאה ה13 משתי סיבות
המלכים לא כל כך הקפידו על האיזון הכלכל, ברור שאם הם ישדדו יותר מידי מהתיבה, היהודים יתרוששו
הסיבה השניה, שאדוארד הראשון, הגיע למסקנה,
תלוי עם איזה הסטוריון אתם מדברים
או שהוא היה דתי מאוד וכל הנושא של הלואה ברבית פגע בו
יש כמה הסטוריונים רציניים שמתייחסים אליו ככזה
היתה אוירה קשה באירופה כנגד הלואה בריבית. הטענה היתה שזה הורס את החברה הנוצרית. היו גם הרב הנוצרים שהלוו ברבית, במיוחד איטלקים

הגישה שיותר מתיישבת עם המציאות, היא העובדה שאותו אדוארד הראשון, הבין שהוא צריך להישען על האצולה שלו, ולייצר תפיס ה לאומית אנגלית.לכן הוא העדיף לוותר על היהודים, ולקרב אליו את האצולה שלו, ולכן מה שמגלים הממצאים, שהוא די צדק. יש גם מה שעולה בצורה ברורה במאה ה12
זה הדימוי השטני של היהודים, והנושא של עלילת דם. הציור הזה, הוא הציור הראשון שבו מראים את היהודים עם תוי פנים מוגזמים, והוא מאנגליה. אף ארוך, קשר לשטן.
וכל הדברים שיהיו נפוצים באירופה. הם התחילו באנגליה.
עלילות דם היו הרבה, 1144 הראשונה, בנוריץ'
השניה בלינקולן, מי שעשה ממנה מטעמים זה צ'וסר, שכתב את סיפורי קנטרברי
הוא כתב אומנם בסוף המאה ה14 את היצירה שלו, אך מאז, היא יוצרת את היהודי כרוצח ילדים שהם למעשה נוצרים קדושים.
הגורמים האלה מצטרפים לגורמי התמוטטות היהודים
אם אנחנו ב1275 אדוארד הראשון מפרסם תקנון, שמטרתו לשפר את היהודים, והוא מאוד מחזק את בית המומרים, ומ1275-1290 הוא בודק את זה אז מחליט שזה לא זה, ומגרש אותם.
הוא מקבל את הסכמת הכמורה לתת מעשר למלך, ומשתלט על השטרות.
לכן, ב1291 הוא גובה יותר מס ממה שגבה קודם.
משם המל ךשדד את הרכוש היהודי
כשאתם מטיילים במבצרים שהוא בנה במערב וצפון וולס, אתם יכולים לראות לאן הלך הכסף שלנו

רגשות אנטי יהודים גאו

אנחנו והסקוטים יכולים לשנוא את אדוארד הראשון, אך הוא ביסס את האי ה אנגלי.
הגירוש
אתם רואים שב1290 מגרשים את יהודי אנגליה, הם יורדים דרומה, מתחברים ליהודי צפון צרפת
מגרשים את יהודי צפון צרפת,
באמצע המאה, סביב המגפה השחורה מגרשים שוב, ויש גרוש המוני של יהודי צרפת.
יש גרוש המוני של יהודי גרמניה, ויהודי צרפת הלכו לפרובנס וספרד, ובמחצית השניה של המאה ה14 נשארים מעט מאוד יהודים באזור הזה של אירופה. אנחנו נכנסים לתחילת העת החדשה, כל החלק הזה של אירופה המערבית, הוא נקי מיהודים היהודים מתחילים לחזור בתחילת העת החדשה.
תודה רבה.




אנחנו במעבר קצת חג
עוברים לסיפור המגילה
אלתרמן
כתב את הסיפור




בואו נחזור אלינו
היום נשיר הרבה שירים עם מוטיב היין והשמחה




נמשיך אחרי ההרצאה הבאה


נקפוץ קדימה למאה ה20
הדובר הבא שלנו עוסק בקשר בין אנגליה וישראל, הוא עצמו יליד לונדון, שם נולד וגדל, ושב אליה כשגריר ישראל ב2011
היה במשך 20 שנה איש משרד החוץ, מעורב רבות במומ
הערב יעזור לנו להבין את מערכת היחסים הסבוכה בין ישראל לאנגליה ומקומה של הקהילה היהודית בכל הסיפור הזה
דניאל טאוב
מבלפור ועל קורבין




אני לא אקרא את כל הספרים, הבאתי כמה אהובים עלי
פרופ גולדין בהרצאתו המרתקת, לקח אותנו כמעט אלף שנים אחורה, אני אסתפק במאה שנה
הנושא הוא היחס המורכב, שלה קהילה היהודית
אך כדי להבין את היחס הזה, עלינו לזכור, שגם בתוך החברה הבריטית, היו דעות שונות, חילוקי דעות, אמביוולנטיות.
מצד אחד שמענו מהפרופ', בעצם שהיה תופעה של פילושמיות.
בריטים שהתחנכו על תנך, ומאוד אהבו את הרעיון של יהודים שחוזרים למולדתם. הדוגמא המובהקת של הדבר הזה, זה הסופרת ג'ורג' אליוט




אחד מהם מרדכי לפידות, והוא מתאר את החזון הציוני
(התרגום על המסך הגדול. קורא באנגלית)

אני חושב שאין שליח של מדינת ישראל, שלא היה גאה להוציא משפטים כאלה בהגנת הרעיון הציוני.
אבל היו לא מעט מתנגדים, לפני ואחרי הצהרת בלפור
קוריוז שמצאתי במרתף הספריה הלאומית
מסתבר שהמחזאי, ג'ורג' ברנרד שו, כתב מחזה קצר נגד הצהרת בלפור
ארתור שזה בעצם בלפור, וחיים ויצמן שמספק תחמושת, הוא מתאר במחזה, שזו היתה העסקה המלוכלכת שהובילה להצהרת בלפור
טעימה מהמחזה האנטישמי הזה
בלפור מתלונן והנספח עונה לו
כאן אנחנו רואים אנטישמיות מובהקת

הוא אומר יצרנו כאן עוד אירלנד
זה בקשר ליחס לקהילה היהודית
וןגם היא היתה מחולקת בשאלת ציונות ורעיון של מדינה יהודית.
וכדי לתת תחושה איפה הקהילה היהודית, אפשר לומר שהרוב לא היו בצד הציוני של הסיפור
הבאתי מכתב, שחתומות עליו 25 משפחות מובילות מהקהילה היהודית באנגליה, וזה בעצם עצומה נגד הרעיון של מועדונים יהודים בקמפוסים.

(קורא באנגלית, תרגום על המסך)

הם מאוד חששו
והאמת, לפני שאנחנו לועגים להם, חשוב לזכור, שאנשים שחתמו על המכתב הזה, הוריהם לפחות זכרו תקופות שיהודים לא יכלו להיכנס לבורסה, לאוניברסיטאות, לפרלמנט
הנתונים שאני מצאתי קצת שונים ממה שטלי הציגה קודם, אבל מ1880עד מלה"ע הראשונה, גודל הקהילה, גדלה מ50 אלף למעל 300 אלף יהודים, והדאגה המרכזית שלהם, איך נדאג ... למה לנו לעורר חששות.
היה ויכוח מאוד סוער סביב הצהרת בלפור, גם בתוך הקהילה, גם בתוך משפחות.
אני עובד בימים אלה ב... של משפחת רוטשילד
המכותב של הצהרת בלפור
אך בארכיונים של המשפחה, מגלים, שעוד ענף של המשפחה, נתנו חסות לליגה של יהודים בריטים שהתנגדו להצהרת בלפור, וגם בתוך הקבינט.
שני יהודים, הרברט סמואל, שדגל ברעיון מדינת היהודים, ומונה להיות הנציב העליון כאן. אבל היה לו בן דוד בקבינט. מתוך כל חברי הקבינט, הוא היה המתנגד העיקרי למהלך. הרעיון של מדינה יהודית נראה לו לגמרי אבסורד.

בשבילו היה משהו מאוד אישי, הוא כבר היה מחוץ לקבינט, בדרכו להודו, להיות שם מושל. אבל בכל זאת, כשהוא שמע שדנים בהצהרת בלפור, הוא כתב מברק בהול לראש הממשלה, והוא אמר...




יש כאן אירוניה לא קטנה. הוא רואה עצמו בריטי כל כך, אבל יש לנו תיאור שלו, מדיפלומט לא יהודי, ומה הוא אומר עליו?

קצת רכילות הסטורית, אדווין מונטגיו, שניהם התאהבו באותה אישה, מרתקת.
בסופו שלך דבר, ראש הממשלה היה נשוי, והיא בחרה להתחתן עם אדווין. אבל היה לו תנאי, שהיא תתגייר, לא כי היהדות היתה חשובה לו, אלא כי היתה לו ירושה, שהיה מאבד אותה, אם היה מתחתן עם לא יהודיה.
אז היא התחתנה, וכתבה לו מכתב, בולט בכנות שלו




בסופו של דבר, אחרי הצהרת בלפור, הקהילה היהודית כן הצליחה להתאחד, וזה החזיק מעמד גם אחרי הכרזת מדינת ישראל, ומלחמת העולם השניה הקשה, וגם את ההישגים הנפלאים של מלחמת ששת הימים.
בספרות יהדות בריטניה, היה משהו שיותר מכל דבר אחר, סימל את הנס של החזרה של הפריחה מחדש של היהודים בארץ ההסטורית שלהם
במפתיע, זה הרעיון של קיבוץ.
כדי להבין את זה, אני רוצה לחזור לשניה, לתקופת הצהרת בלפור. כשהיה מו"מ על הטקסטים של בלפור
ישב סופר לא יהודי בדאבלין
וכתב ספר, "יולסיס"
הוא לא יהודי, הדמות המרכזית בספר, הוא יהודי אירי, ויש קטע מרתק שמופיע בספר. כל הספר הזה זה יום אחד בחייו של ליאופולד
ומישהו נותן לו פלאייר, שמנסה לשווק קרקעות בפלסטין, לפאייר ציוני
מה הוא קורא?




מעניין הכתובת,
שם הרחוב הוא "להישאר נאמן"זה לא פיקציה של מדינת היהודים, משהו שקשור למציאות של החלוצים, אבל ליאופולד, לא מתרגש, הוא חושב שזה לא רלבנטי, זה לא ילך. ומה הוא אומר?
בתקופה שזה נכתב, זה היה יחס מאוד הגיוני
ואני חושב שבמידה מסויימת,ף זה מסביר את ההתפעלות מהקיבוץ
פתאום מהשממה הזו
\משהו צומח
וגם פער אדיר
הגיעו כל כך הרבה מתנדבים מבריטניה, יהודים ולא יהודים, כולל מפורסמים, בוריס ג'ונסון, שהיה שר החוץ הגיע. הבת של מרגרט תאצ'ר. תופעה.
היהודי הגלותי החיוור מגיע לראות את הישראלי החדש.
הפער בין היהודי הגלותי לבין מה שהם מצאו בקיבוץ.




אבל כאן
משהו מתחיל להשתנות
והגיבורים של ששת הימים, לא לגמרי נשארים גיבורים, לא לתקופה ארוכה
זה התחדד לי באופןם קצת מפתיע, ערב אחד, כשקראתי ספר לילד שלי לפני השינה
סדרת ספרים של סופר יהודי, ממוצא יהודי, אנתוני הורוויץ
סיפורי אלכס.
מעין ג'יימס בונד צעיר
כאן אני קורא לילד שלי פרק מהספר, וקורא על אח הפושעים הבינלאומיים, שקוראים לו לוי

הנה, אני אקרא את זה שוב באנגלית, ואתם רואים פה את התרגום בעברית.

ואני יושב שם, פעור פה
שואל את עצמי, איך תוך פרק זמן כל כך קצר, משה דיין הפך מגיבור לאומי לפושע בינלאומי בספרות ילדים?
יש כאן משהו די תמוה
יש הרבה הסברים, אבל התחושה שלי, שזה קשור, במובן מסויים, לאיזשהו מרד נעורים, בדור חדש של יהדות בריטניה. ומי שכותבת על זה ברגישות ומעניין, זה סופרת יהודית בריטית. שמתארת את המרד שלה, נגד הציונו7ת של ההורים שלה, זה מתחיל בחגיגה, היא גדלה בליוורפול
טקס בת מצוה, רוצים שהבנות ילבשו דגלי ישראל, והיא מסרבת.
והיא מספרת




היא סירבה לעשות את זה, ובהמשך היא מסבירה, למה היא סירבה, ולמה האנטי ציונות קשורה ליחס המורכב בינה לבין ההורים שלה.
היחס של ההורים לישראל, היא מתארת....



זה תיאור מרתק.
אנחנו נחזור ללינדה גראנט
אולי התיאור הכי קיצוני ומצחיק במידה מסויימת.
שהמרד הזה
וזה בספר שהיה רב מכר באנגליה בשנות השבעים.
ספר של סופר יהודי
שמתאר את הסיפורים
של חבורת סטודנטים באוקספורד
ואחד הסטודנטים, שהופך להיות תסריטאי, קוראים לו אדם,
הוא מוזמן לתת הרצאה למשהו שנקרא....
אבל בעצם מדובר בקבוצה מאוד קט נה של ניצולי שואה שמתאספים בחדר קטן, והוא נותן הרצאה "להכעיס"

הוא ממשיך ככה
ובסופו של דבר, מה שקורה בספר, לא קשור למה שקורה במזרח התיכון
הוא מתאר את היהדות שלו, לאשתו הלא יהודיה.
ככתם לידה שהוא לא יכול להיפטר ממנו
מי שמתאר אולי את האוירה הזו,
בצורה מאוד מעניינת, ואפילו זכה בפרס יוקרתי בבריטניה
זה הסופר היהודי, הווארד ג'ייקובסון.
הספר האחרון שלו, שנכתב לפני כעשור, נקרא
פינקלר הוא סופר יהודי
שהיהדות לא חשובה לו, מה שמעניין אותו זה תהילה ואהדה. הוא מקבל אותם כמעט בטעות, כשהוא מתייחס לזהות היהודית שלו, בראיון לתכנית רדיו מפורסמת.
מראיינים אותו, וכאן הוא מתחיל להתייחס למורשת היהודית שלו
ואז הוא אומר




זה אשתו הלא יהודיה אומרת.
הוא פתאום הופך להיות הגיבור של הפוליטקלי קורקט באנגליה, כשהוא עומד בראש ארגון של יהודים שגאים בזה שהם מתביישים ביהדותם והוא זוכה להרבה אהדה.
רציתי להביא עוד דוגמא, איאן
סופר בריטי מפורסם
כתב את הספר סולה
הגיבור, חתן פרס נובל מוערך
אבל פעם בהרצאה, העלה את האפשרות שמוח של גברים ושל נשים לא לגמרי זהים, ופתאום יש קמפיין עויין נגדו באוניברסיטה, ורוצים להעיף אותו גורלו נחרץ.
ואז, ברגע האחרון,ף קורה דבר מפתיע
את הקייס נגדו, הפרופסורית הפמיניסטית שהיתה אמורה להציג אותו, לא הגיעה. במקומה, הגיעה פרופסורית אחרת, מישראל. והקהל בדילמה לא פשוטה. והוא מתאר את המצב.
תסלחו לי שקיצרתי קצת.
בסופו של דבר זה מה שהציל את הקביעות של הפרופסור הזה, שהאנטי ציונות גוברת על הקביעה השוביניסטית.
בסוף פינקלר חוזר מהכיוון הזה, ומבין שבעצם משחקים איתו,
אגבכ, יש אירוניה לא ק טנה, שזה הספר שהביא לו את הפרס הכי יוקרתי.
בראיון על הספר הוא אמר משהו מעניין
הוא מציע, שבעצם, כשכותבים, וחושבים על ישראל בזירה הבריטית, לא חושבים על ישראל של ממש.
מה שהוא אומר זה כך
בעצם ישראל היא מין מסך
שאולי יש לו טקסטורה, אבל הצורות והצבעים באים מבפנים, ומקרינים לבחוץ
מה זה אומר לגבי היחס של יהודים היום בבריטניה לישראל
קודם כל
כשאני חזרתי לבריטניה אחרי תקופה של 25 שנים בארץ
אחד הדברים שהפתיעו אותי
שבמובן מסויים, המקום של היהודים יותר טוב ממה שהיה אי פעם
אני הוזמנתי להדליק נרות חנוכה בדאונינג 10 יחד עם ראש הממשלה.
וגם ראיתי שבעצם בעיתוני סוף שבוע, היו לפחות מניין של אנשים שהיו יהודים, כשהזהות היהודית שלהם חלק מכרטיס הביקור שלהם
מצד שני, היתה מורכבות
ומורכבות מיוחדת, בכל מה שקשור לישראל
בקרב בעלי הטורים האלה
קודם כל יונתןם פרידלנד
שכותב לא מעט על סוגיות ישראליות




עוד כותב,
הוגו ריפקינד, שכותב בטיימס
להתמודד
(פסקה 2 בשקף)

ועוד אחד
גילס קורן
אחד העיתונאים היהודים,
ביקש לתמצת את החויה היהודית שלהם, בחמישים מילה.
זה מה שהוא כתב

שום דבר לא פשוט....


^^^
בעצם זה יהודי מתבולל, אך הוא מתמודד עם הסוגיות האלה. אבל אני חושב שיש משהו טיפה מבטיח במורכבות ואי נוחות.
מה שיש כאן, כמעט לראשונה בתולדות יהדות בריטניה, נסיון להתחיל להתמודד עם המציאות האמיתית באזור שלנו. לא פיקציה, לא ג'ורג' אליוט והתיאור הדמיוני
לסיום, אני רוצה לחזור ללינדה גראנד, הסופרת, שבגיל בת מצוה סירבה ללבוש את השמלה במרד אנטי ציוני נגד ההורים שלה
אך כשגדלה הבינ ה שישראל זה חלק מהעם שלה
ומסיימת את הספר שלה
שהיא עומדת על החוף בתל אביב
ומתארת את רגשותיה
זה סוף ההרצאה, אבל אולי זה התחלה, של קשר, של יחס מורכב, מסובך, לא פשוט, אבל אמיתי, ובתקווה שגם משמעותי יותר. תודה, ערב טוב.

תודה לדניאל טאוב על דבריו המעניינים
לפני שנמשיך לשירה בציבור עם יהודה גרינבוים
ביום ראשון הקרוב, יערך ערב תחת הכותרת איראן זה כאן, על הקשר בין מגילת אסתר לתרבות האיראני היום
וברוח החודש הזה
ביום שלישי, ב12 לחודש, בשעה שמונה, יושק ספרו החדש של מישאל ציון על מגילת אסתר
תודה לכל מי שאיפשרו את הערב הזה, תמר שטמפפר, לסדרניות, לדוברים, וליהודה גרינבוים, ולכן, שיהיה חודש טוב ומלא בשמחה. לילה טוב

לפני שחוזרים ליין ולשמחה\
נישאר בהקשר של ההרצאה
עם השר מונטיפיורי




השיר הזה ממשיך, אך זמננו קצר
עוד הקשר בין אנגליה ואנחנו
דרך אותה להקה מופלאה
שכולנו גדלנו על הביטלס
התחילו לפעול ב1962 ונחשבים להרכב מוסיקלי המהפכני ביותר, שהשפיע על מוסיקת הרוק והפופ, אך לא נשיר שירי ביטלס באנגלית.
הרבה שירי ביטלס עברו "גיור"
שיר נפלא שחיים חפר גייר אותו לפני המון שנים
ויפה ירקוני שרה אותו עם אריק איינשטיין.

כמה שנים עברו מאז
ואני עובר לחיפושיות שלנו
החיפושיות שלי, מזהים? להקת כוורת. נכון. כוורת התחילה לפעול עשר שנים לאחר חיפושיות\
ב1973
והשאירה חותם ענק על המוסיקה שלנו, ועלי באופן אישי, אני רצתי אחריהם לכל כוורת חוזרת, והאחרונה, הכרחתי כבר את הילדים והנכדים לבוא להופעה
תראו איך כוורת מתחברת
תראו את הביטלס מבצעים את השיר של כוורת

אין לנו הרבה זמן, לכן
אבל אפשר לראות את זה ביוטיוב
זה לא באמת, אבל זה מראה על הקשר בין שתי הלהקות המופלאות האלה
נדלג
ונשיר אנחנו את השיר המופלא, באווירת חודש אדר, ודני סנדרסון כתב המון עם ההומור הזה
השיר על גוליית



אני קצת קיצרתי
כי השעון מתקתק
אני חוזר קצת לאוירה של יין ושמח, בני ברמן אהב את היין, והפונדק בנמל, ובקבוק היין שבפונדק

עוד בני ברמן אחד
שמתחבר לנו לחודש הזה





עוד שיר שיש בו יין
שיר שנכתב ב1948
רפאל קלצ'קין מבכירי שחקני התיאטרון, הקדיש את זה ליפה ירקוני
ואנחנו ממש לקראת סיום
אי אפשר חודש אדר, אנחנו נכנסים רשמית לאוויר
משהו לאביב
של נחום היימן




חודש טוב ושמח
תודה רבה לכולם


תמלול בזמן אמת: אורנה דן






שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus