ראש לחודש מארבע כנפות תבל
ראש לחודש מארבע כנפות תבל
social
facebook whatsup email tweeter
המופע התקיים בתאריך
1.9.19
ראשון
20:00
שלחו
לחבר

תמלול אירוע ראש לחודש מארבע כנפות תבל שהתקיים בתאריך 01/09/2019

קהילות יהודיות ברחבי העולם
ראש לחודש אלול - יהדות הונגריה
1.9.2019

טל רוזנר: שלום ערב טוב וחודש טוב.
תודה לכל מי שהגיע לפה הערב, לחודש האחרון שחותם את השנה, חודש אלול אמנם עיניים נושאות צפונה, גם הלב, אבל אנחנו הערב נמשיך כאן במסע שלנו שנמשך לאורך כל ראשי חודשים ברחבי הגלובוס. הערב ננחת בהונגריה, לי יש נגיעה אישית לנושא, סבתא שלי מצד אבא יוצאי הונגריה. חוץ משתיים שלוש קללות אני לא יודעת כלום. אשמח אם תכבו ניידים או תעבירו לשקט. ערב טוב לצופים באתר בית אביחי, שאפשר להראות את הערב בשידור חי. מברכת את צוות טנדו, שני ויהלה לחמיש, שילוו אותנו הערב עם פיוטים ושירי עם מהונגריה. בבקשה.
(כמה פיוטים ושירים)

טל: טוב, אז אנחנו מדברים על יהדות הונגריה. אנחנו דיברנו במהלך החודשים שעברו על מרכזים של קהילות יהודיות, הגענו למסקנה שלא כולם הטביעו חותם במובן הלכתי תורני, וגם מטען רוחני שנשאר לנו כיום. לא כן יהדות הונגריה, היא דווקא הטביעה חותם ואפשר לומר שאכן יצאה ממנה תורה, לא אחת תורה של אש, הרבה קנאות דתית, הרבה צד אחד קנאות דתית, מצד שני רדיקליות מהפכניות. אנחנו תיכף נראה את זה, יש קטע יפה מאוד של שלמה יצחקי, לא רש"י, הוא כותב בצורה מעניינת. יהדות בכל הדורות וכל הגלויות היתה קשת עשויה צבעים רבים, מורכבת ממקילים ומדקדקים במצוות (קוראת) רציונליסטים, אנשי הלכה, משפטנים ואנשי הגדה, יהדות הונגריה היא גם קשת רחבה יותר עם קווים קיצוניים גסים, עם צבעים צורמניים, והוא מציין שנראה את שני הקצוות מבניה היה הרב אהרון חורין, ראשוני הרבנים הרפורמיים, שהכניס עוגב ומקהלה מעורבת, מבניה גם הרב יואל טייטלבוים הרב של נטורי קרתא. שני קצוות, אפשר לומר שמה שמחבר את הקצוות שהיו קנאים לתורה שלהם, בכל מיני מובנים, לאידיאולוגיה שלהם. בעיקר התפלגו סביב הדברים הללו. יש כאן סקירה של השלטון הונגריה, הונגריה היתה שייכת – בהתחלה שלטון טורקי, אחר כך בית הבסבורג, האימפריה האוסטרו הונגרית, אחר כך מלחמת העולם השנייה, השואה, שעליה נרחיב ונשמע בהמשך. נדבר על אנטישמיות כיום. אחרי מלחמת העולם השנייה הונגריה בעצם משתייכת לגוש הקומוניסטי עד התפוררותו בראשית שנות 90, בהמשך דמוקרטיה, היא אחרונות המצטרפות לאיחוד האירופי. לאורך כל התקופות חיו קהילות יהודיות בהונגריה, וכמו כל הקהילות היהודיות ברחבי אירופה, ידעו עליות ובעיקר מורדות, גירושים, תקנות והיעדר זכויות. הנה מצאתי מצבה, בשיטוטיי ברשת, מצבה יהודית הכי עתיקה בהונגריה, מ-1278 מבודה, שהפכה חלק מבודפשט. רואים את קיום עתיק ושורשי של יהודים בהונגריה. כאן יש לנו כל מיני הכנתי ככה נקודות ציון בקיום הקהילות היהודיות בהונגריה, לא נעבור על זה, רק נראה שחוו טלטלות, רוכזו ב-1279, גורשו בעקבות מגיפה שחורה, במאה 15 קיבלו זכויות מוכרות, רואים כאן כל מיני תהפוכות שעברו עליהם, לא נרחיב, נדלג הלאה לעיקר הדברים, זרמים וקהילות שנמצאו ונמצאים ביהדות הונגריה. מה שקורה ב-1867 זה שהשלטון ההונגרי מבקש מהיהודים ליצור גוף ייצוגי שייצג את ענייני היהודים מול השלטון. לצורך כך מכנסים קונגרס של כל קהילות יהודיות בהונגריה, אבל גוף ייצוגי לא יוצא מזה, אלא יותר חידוד השוני והתהומות שנפערו בין קהילות השונות. רואים את ההתפלגות לקהילות. ב-1880 בהונגריה יש נאולוגים, נושאי בשורת ההשכלה, הכנסת השינויים לתוך עולם ההלכה, לתוך עולם היהודי המוכר ותיק, מולם יותר מחצי מהקהילות הם האורתודוקסים השמרנים, קבוצות אורתודוקסיות שמתנגדות לשינויים תולדות שלהם מכירים היום, גם אלה שיושבים בחו"ל ומתנגדים לעלייה, גם אלה שיושבים כאן ולא מכירים במדינה הציונית. הקבוצה של הנאולוגים, צריך לומר, היא בעצם אלה שביקשו להכניס שינויים, לפי פרופ' יעקב כץ יליד הונגריה, גם התגובות האולטרה אורתודוקסיות הן תגובה לחילון, הן גם חידוש בפני עצמו, לא המשך של עולם המסורתי. יש מיעוט קהילות הסטטוס קוו, שלא רצו לשייך עצמן דווקא לאיזה צד בוויכוח הזה. אבל הם לא רצו להשתייך לשום צד, לא רצו שישייכו אותם, הם גם הפכו לגוף מאוגד, היו לקהילות הסטטוס קוו, היום זה בעיקר חב"ד והחסידות היותר חייכנית. ב-1948 אנחנו רואים שבעצם הזרם החילוני המהפכני המשכיל הוא הזרם שידו על עליונה, ולעומתם הקהילות השמרניות, באמת המתנגדות לכל המהפכות הללו הן מיעוט. אני מראה לכם בית כנסת סטטוס קוו סינגוגה. ובאמת מה שמבטא מאוד את המלחמה הזאת, את המאבק בין הפלגים הללו, זה קונטרסים שונים שיצאו. קונטרס אוהב משפט – יכלכל דבריו במשפט בסגד, נחלק העם לחצי (קוראת) הרבה גדולי חסד יצאו... עדת ספרדים, יקומו שונאיהם המכונים בשם קהל אורתודוקסים. רואים פה זה דווקא לא בין המשכילים מכניסי השינויים לבין שמרנים, אלא דווקא השמרנים פה מדובר על מאבק בין שמרנים לבין קהילות סטטוס קוו. רואים פה מכתב תגובה של מלחמת מצווה, רואים כאן אם נקרא את זה, קצת קשה לקרוא. לבער על פי דת ודין תורת הקודש שאין ממש בדבריהם, שקר יסודם, כל הפורש כפורש.. זה תשובה של השמרנים בעצם. צריך לומר שבהדפסה נוספת של הקונטרס הזה משנת 1980, תש"ם פה בירושלים, הוא נדפס שוב, רואים שהשמרנים הרדיקלים האולטרה אורתודוקסים שוזרים חוט בין מתנגדיהם אי אז במאה 19 לבין ציונים, כותבים ואין שום נפקא מינה בין ציונים חבריהם, כמו שלא היתה נפקא מינה בין ניאולוגים לסטטוס קוו. האויב אותו אויב אז בהונגריה והיום, הישות הציונית. כורכים אותם במאבק אחד. השורשים של הקנאות השורשית הוא במי שנולד בפרנקפורט, החתם סופר, ותלמידיו. הסיסמה הידועה שלו, המימרה הידועה: חדש אסור מהתורה, שהוצאה מהקשרה, מדובר בדיני תבואות של מצוות התלויות בארץ, זה הפך סיסמה להתנגדות לכל שינוי, לכל מה שנתפס כאיום על העולם התורני הלכתי. וזה היה תמצית המאבק בהשכלה היהודית. החתם הסופר בעצמו, בספרו חידושי תורת משה, הוא חידש חידושי תורה, אבל התנגד לחידושים ביהדות. הקנאות, מצאתי את זה, שאיילת שקד כתבה לציון החתם סופר, מה היה אומר על אישה בראש מפלגה? אני לא רוצה שזה ייחשב לתעמולת בחירות אז נדלג הלאה. אחד מתלמידיו של החתם סופר שממשיך את דרכו הקנאית ובלתי מתפשרת זה הרב הלל ליכטנשטיין. הוא כותב שיש אחד מעיר ברלין ד"ר הילדסהיימר רצונו לייסד בית ספר בירושלים עיר הקודש, כותב : כעין חזיר שפושט טלפיו. מכנה את הילדסהיימר, האיש שפתח בית מדרש להכשרת רבנים בברלין, ביקש לשלב תורה עם דרך ארץ, על פי תורת הרב הירש, אדם כשר וירא שמים, הוא מכונה אצלו חזיר. זה מראה מי נתפס בעיני אנשים אלה כאיום ומי שיש להתנגד אליו בכל העוצמה. הילדסהיימר. כאן רואים ממש זמן הליכה לא רב את בתי מונקטש, גם בתי אונגרין בירושלים, גם שם יש את הצאצאים של אותן קהילות שמרניות קנאיות שמתנגדות למדינה ציונית. יש קטע יפה של חיים באר, שמתאר ביקור של רב שפירא ממונקטש, מפאת קוצר הזמן נוותר. מי שרוצה מוזמן למצוא את זה.
עוד סמל לקנאות ההונגרית זה הרב יוסף חיים זוננפלד מהקהילה ההונגרית בארץ ישראל, פוסק, רב חרדי, שראה בהקמת הרבנות הראשית אסון וחורבן, סכנה עצומה לתורתנו הקדושה, חס וחלילה, כל מי שישתתף בזה עובר על דיני תורתנו הקדושה. זה הוא כותב על הרבנות הראשית בארץ ישראל. מי שמכירים את שמו, הרב יואל משה טייטלבוים מנהיג קהילת סאטמר, האדמו"ר מסאטמר, כותב כאן: על הרב קוק, שבירך את חלוצים, הושיט להם יד, ראה בהם שליחים ואנשים שצריך לברך אותם. והוא כותב איש צר ואויב לדעת תורתנו הקדושה, דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרחיב גבול הטומאה, היא העדה הרעה המכנים עצמם ציונים. הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס ספריו הטמאים, דברי מינות. כל זה אנחנו זעים בחוסר נוחות בכיסאות ששומעים שמדובר על רב קוק. אמרתי קודם שסבי הוא יוצא הונגריה, השתייך לקהילת סאטמר, ואח שלו עד היום יושב בארצות הברית כי אסור לעלות לארץ. עוד מעט נפגוש את יואל משה טייטלבוים שהפקיר חסידיו ועלה לרכבת של קסטנר. השאיר אותם שם. אגב, צחוק הגורל, הנין שלו התגייס לצנחנים.. אנחנו עוברים לתקופת מלחמת עולם השנייה. דבירנו הזכרנו על קצה המזלג את מה שעשה יואל משה טייטלבוים בשואה, באמת רק לקראת סוף מלחמה גרמנים פולשים להונגריה, מצב שם מידרדר מהר, תהליכים שקרו לאט בקהילות אחרות קורים שם בן לילה, תוך חודש כל יהודים בגטו, תוך שבועיים נשלחים לאושוויץ ברכבות, וגם סבא וסבתא שלי וכל המשפחות שלהם. שתי פעולות הצלה ידועות שנזכרות בהקשר יהדות הונגריה, אחת כמובן ראול ולנברג דיפלומט שבדי שהציל אלפים רבים של יהודי גרמניה, בדרכונים שבדיים מזויפים, מסמכים שהמציא. לא ארחיב עליו, חסיד אומות עולם. השנייה פעולת הצלה של רכבת קסטנר השנויה במחלוקת, וכל מה שהתחיל שם בכלל, בגלל כתב אישום חריף שהגישו נגד עיתונאי שאמרו ששיתף פעולה עם הנאצים. זה נושא אחר. מעניין לראות שמי שעלה על רכבת הזאת של קסטנר זה גם כמו שאמרנו מנהיג קהילת סאטמר גם אדמו"ר מבעלז. אמר אחיו של האדמו"ר מבעלז, יום לפני שאחיו עלה על הרכבת: מוטל עליי חוב להודיע לכם יהודים יקרים, מישהו קרוב ועומד.. בסביבת אחי הגדול יודע שלא בחיפזון הרב כאילו רוצה לנוס מכאן, שאיפתו לעלות לארץ הקודש, זה זמן כביר משתוקק לארץ ישראל, לעורר רחמים ורצון על הכלל. הצדיק קורא לתושבי המדינה הזו... מנוחה ושלווה, אך טוב וחסד יזכו אחינו בני ישראל במדינה זו.
זה לא קרה, כמו שאנחנו יודעים. היום הונגריה חווה – על זה ידבר ד"ר רפי ואגו – מצד אחד על פריחה בחיים יהודיים שם. יש פה עיתונים רק עד 2001, זה שונה לגמרי היום. מצד שני אנטישמיות. ידיעה רק מלפני שבועיים, אחוז גבוה של צאצאי היהודים נמצא בהונגריה, בעקבות מחקר שניתח בדיקות דנ"א, אנקדוטה לקראת מה שנשמע. עוד אנקדוטה – פוליטיקאי אנטישמי גילה שהוא יהודי. לא נדבר על הרצל, נזכיר שהוא עצמו מבודפשט, 1860. זה בית הולדתו של הרצל. מצב קהילות כיום יש ברית קהילות יהודיות בהונגריה, נאולוגים. יש אורתודוקסים, יש קהילה יהודית מאוחדת של הונגריה, זה הקהילות סטטוס קוו, ארגון הזה היום הוקם על ידי חב"ד, הוא דוגל בגישה מחייכת פתוחה מזמינה. יש "בית אורים", קהילה רפורמית. יש את "שים שלום", שעוקפים אותם משמאל. זה כבר עיתון הונגרי שיצא לאור בהונגריה, היום יוצא בישראל, תראו למעלה.. פעם כתבו בו כל יוצאי הונגריה, פה בישראל. אלה יהודים הונגרים שאנו מכירים. חנה סנש, הרצל, קישון, יוסף טומי לפיד, איך לא, אלי ויזל, הוא לא פעל בהונגריה אבל נולד שם. יש לנו את פוליצר, גם נולד שם. קריקטוריסטים ומאיירים, גם זאב וגם דוש. אנחנו רואים שיהדות הונגריה היא מעניינת ומגוונת, ומי שירחיב על הנעשה בהונגריה כיום, גם על עבר, זה ד"ר רפאל רפי ואגו, מאוניברסיטת תל אביב, מומחה למרכז מזרח אירופה, מהחוג להיסטוריה כללית. עוסק בעיקר ברומניה והונגריה, חקר אנטישמיות מודרנית. נשמע על זהות עכשווית של יהודי הונגריה, גם על פרדוקס של שגשוג חיים יהודיים מול אנטישמיות של השלטון שמנסה לטייח את העבר, לא אחת. ד"ר רפי ואגו. בבקשה.
ד"ר רפי ואגו: ערב טוב. כולנו יש בעיה של זהות, וטל נגעה בזהות שלי, ואני מוכרח לומר מה שנקרא במסגרת גילוי נאות. לא נולדתי בהונגריה, אינני הונגריה, אני מהשטחים, מטרנסילבניה. בחלק מדברים של טל ששמענו כרגע, היא הכניסה כמה תמונות שזאת לא הונגריה, המולדת הונגרית גופא אלא מתוך אותם השטחים שהיו פעם שייכים להונגריה, ואחרי מלחמת עולם ראשונה נלקחו ממנה. אני דור ראשון לאחר השואה ב-1946, מטרנסילבניה, הבאתי את הנושא הזה כבעיה של הזהות היהודית ההונגרית. האם אני יהודי הונגרי או יהודי רומני. האם אני קשור לתרבות הונגרית, או לרומנית, למרות שלמדתי שם רק 4 כיתות. אני חבר הנהלת ארגון א.מ.י.ר, ארגון של יוצאי רומניה, רואים בי שם סוכן הונגרי. כאשר אני עם הונגרים, רואים בי סוכן רומני. מארגני הערב המרתק לא שיערו כמה התזמון מצוין. בדיוק בדקות אלה בבית הכנסת הגדול בבודפשט נפתח שבוע התרבות היהודית בהונגריה. בבית כנסת המשוחזר בעיר סגד בדרום מערב הונגריה, נפתח שבוע תרבות יהודית מקומית עם כלֵיזמרים, כאשר לתשומת ליבה של פרופ' אילנה רוזן, שתיכף נשמע אותה, לפני שבוע התקיים בבודפשט באחד הרחובות של הרובע היהודי כביכול, כי לא כולו מאוכלס יהודים, התקיים שבוע של חמין אוכל יהודי שנקרא צ'ולנט פֶסט. פסטיבל צ'ולנט, בהשגחת ארגון שטלי הראתה שהוא מזוהה עם חב"ד, ארגון מקורב לממשלת הונגריה; פסטיבל רחוב של אוכל יהודי. לפני חודש וחצי בבודפשט התקיימו משחקי המכביה האירופית. אני לא כל כך עוקב אחר ידיעות ספורט, משום מה עבר מתחת לרדאר של אירוע ספורטיבי ענקי בהשתתפות מנהיגי הונגריה, מכביה, שהתקיימה בבודפשט. לפני ראש השנה יש יודה-פשט פסטיבל יהודי גדול. מצד שני – כאן תמונה הרב גונית. – ביום שישי אחרון התפרסם מאמר גדול ב"הארץ" של עופר אדרת, כותב דברים מעניינים בנושאי היסטוריה: המלחמה מתרחקת, הגבול בין קורבנות למשתפי פעולה מיטשטש. בתוך המאמר כותב: גם בהונגריה בולט בשנים אחרונות תחת ממשלת ויקטור אורבן המתח בין זיכרון והשכחה. נמצאת דמותו של מיקלוש הורטי, מנהיג הונגריה בזמן השואה, היום הוא מוצג כגיבור לאומי, למרות שבתקופתו גורשו יהודי הונגריה להשמדה. למעשה יש גורמים, וזה גם מקבל גיבוי מסוים מחוגים ממשלתיים, שמנהיג את הונגריה בין שתי מלחמות העולם, מיקלוש הורטי, שהטיל מגבלות על היהודים, מוצג היום כגיבור לאומי. לסיפור שלנו, לנושא שלנו של זהות יהודית בהונגריה וחיים יהודיים לאור האנטישמיות והלאומנות יש כמה פנים. אני הולך במקביל בשיחה שלנו, ומשתדל להיות אובייקטיבי, רואים פה לפעמים דברים שסותרים אחד את השני. מצד אחד עידוד ממשלתי בדרג ממשלתי בכיר של פריחה של חיים יהודים. את נכנַסת לכמה קטעים דמוגרפיים, ציינת 80 אלף. אין נתונים מדויקים, כי חלק מבעיה של יהדות הונגריה היום שלא יודעים מה זו זהות יהודית הונגרית כיום. יש טוענים שהמספר מעל 80 אל, אולי אפילו מאה אלף, על פי מחקר גנטי שפורסם לפני שבועיים, שאני אישית למרות שאין לי מושג בגנטיקה, למרות שכולנו תוצר גנטי, על סמך מחקר הזה העם הכי קרוב לעם יהודי מבחינת גנים הוא עם הונגרי, כי יהדות הונגריה השתלבה על לשואה לתקופה של בין מלחמות עולם, לעם הונגרי, שרואים אחוזים גבוהים לפי ממצא גנטי השנוי במחלוקת וחדש. לא יודעים כמה יהודים יש בהונגריה. על פי הסטטיסטיקה מספרם בקושי 20 30 אלף, אולי פחות, כאמור אנשים שממוצא יהודי ויודעים שהם יהודים, לא בהכרח אם הם מרגישים עצמם יהודים, יכול להגיע מעל 80 עד 100 אלף. בשנת 1991 כאשר הונגריה בדיוק החלה להיכנס לדמוקרטיה, אחרי שנתיים לנפילת המשטר, נפגשתי בבודפשט עם ידיד טוב מנהל הסוכנות בהונגריה, יוסקה ברוש, אז ב-1991 היה מנהל הסוכנות, אחראי להעברת יהודים מברית המועצות דרך הונגריה, דבר שלא פורסם אז בתקשורת. שאלתי כמה יהודים להערכתך יש בהונגריה. אמר אתמול אחה"צ היו 0, אלף. הבוקר 70 אלף, עד הערב 80 אלף. יותר ויותר יהודים מגלים את זהותם. אנחנו נכנסים לתחום מעניין שאנשים מגלים שורשים שלהם. ב-1989 ביקר בארץ מי שהיה אז מספר שלוש או ארבע בהיררכיה קומוניסטית בהונגריה, שר התרבותי של הונגריה, ירדי.. סגן ראש ממשלת הונגריה, אחראי על חיי תרבות עד שקיעת המשטר, אותו.. חניך השומר הצעיר לשעבר, גילה את יהדותו, במפגשים מרגשים בארץ בשנת 89 הוא למעשה דיבר יותר ויותר על רקע יהודי שלו. נפגשתי איתו באוני' תל אביב עם עוד מרצים, שאל אותי בין היתר איפה אפשר למצוא תשמישי קדושה בתל אביב. אני שלא זו מומחיות שלי, עשיתי עצמי מתמצא איך אפשר למצוא, בבית כנסת גדול בתל אביב. אמר שזה עבור נכדו. כשיצאנו מפגישה עם סגן ראש ממשלת הונגריה, אמר לי : רפי, אתה יודע מה קורה למנהיגים קומוניסטים לעת זקנה? הם הופכים לדודים יהודים נחמדים. הרבה אנשים שהיו בכירים במשטר קומוניסטי מגלים יהדותם. חיים יהודיים בהונגריה תוססים מאי פעם. מי שעוקב, אפילו לא רק בשפה הונגרית, בטוח שאל כל הקהל פה יודע הונגרית כרגע.. יכולים לשים לב כמה פורומים וגופים שונים,
עם תחרות ביניהם, יחסים לא תמיד הכי טובים, דברים אלה זוכים לפריחה תחת גיבוי ממשלתי עד גבול מסוים. יש גופים שלא פועלים תחת חסות הממשלה. יש היום שני ארגונים מרכזיים של יהדות הונגריה, שהופיעו בטבלה שטל הראתה. אחד ארגון נאולוגי של קהילות יהודיות בגרמניה, ראש הארגון הייסלר מבקר לעתים קרובות בארץ, הארגון הזה שמשתדל להיות א-פוליטי, לא פוליטי, לא ביחסים הכי טובים – עם הממשלה הנוכחית. אם כי יש ביניהם דו שיח וקשר שוטף. ארגון החביב על ממשלת גרמניה הוא ארגון הקשור לחב"ד דווקא, למרות שהוא פתוח לקהל החילוני יותר, מזוהה עם חב"ד. יש תחרות גדולה בין שני הארגונים הללו. לא פעם שגרירי ישראל נאלצים איכשהו לנווט עצמם בין ארגונים השונים. שגריר ישראל הנוכחי בהונגריה, שמסיים את תפקידו בימים אלה, יוסי עמרני, נתן לא מזמן ראיון לאחד מכלי תקשורת בהונגריה, שם הוא דיבר בצורה קצת פחות דיפלומטית, אולי קצת עוקצנית, שאינו רוצה לראות שארגונים יהודים יגדירו מיהו יהודי טוב או פחות טוב בעיניהם. היה פה רמז לוויכוח פנימי שאיני בקיא בו. העיתונאים ניסו לשאול למה הוא מתכוון, אמר מי שיודע יודע. לאחר מכן אמר שנאמרו דברים על נציגים ישראלים שאין מקום שיגידו דברים מסוג זה. על פי רמז שהופיע בעיתונים, היו עקיצות כנגד סגן השגריר שהוא דרוזי, והשגריר יוסי עמרני לקח דברים אלה ללב. אני מנסה לשלב בין כמה דברים, שתראו תמונה מכמה צדדים. כפי שאמרתי חיים יהודים תוססים, חלק מבעייתיות בתקשורת היהודית הענפה למדי בעיתונים שלהם, באתרי אינטרנט שיש כמה וכמה אתרי אינטרנט מטעם ארגונים יהודים, הוא נושא של מיהו בעצם, מה זהות של יהדות הונגריה, האם יש להם בעיית זהות. מי מחשיב עצמו יהודי, מה זה יהודי הונגרי היום, האם מישהו שמזוהה את קהילה, שומר מצוות או הולך ליבת כנסת או מתעניין בנושאים יהודיים. לפני חודש טבעה למוות הפילוסופית אגנס הלר בגיל 90, ממוצא יהודי, שהיתה בזמנו מרכסיסטית אדוקה, בעיתונות היהודית – ולא רק בתקשורת יהודית – הופיעו כתבו לאחר מותה הטרגי לפני חודש, עד כמה בעשור אחרון התקרבה לנושאים יהודים, היתה ניצולת שואה, כאשר זמנו היתה עסוקה בפילוסופיה מרכסיסטית. אמנם לא הלכה לפי הקו של המפלגה הקומוניסטית, בזמנו גורשה מהונגריה בראשית שנות ה-70, היגרה לאוסטרליה, אחר כך לארצות הברית, אגנס הלר מסמלת את היהודי שמגלים שורשים שלהם, עוסקים בנושא הזה יותר ויותר, היא הפילוסופית אגנס הלר ביטאה זו בשנים אחרונות. בתוך השיח הזה בציבוריות היהודית, מה זה יהודי היום, מה קשר שלנו לישראל והתפוצות היהודיות, איך לבטא את היהדות, איך להתייחס לאנטישמיות ולממשלת הונגריה. נושאים אלה מעסיקים מאוד, מדאיגים גם, חלק גדול מיהודי הונגריה. מי שעוקב אחר השיח, יכול לשים לב כמה יש ויכוחים והתבטאויות שונות. מבחינת המשטר, פה אני מנסה להאט את הקצב, למרות שהזמן תם, לא יודע כמה דקות עוד יש לי טל...
כמה? 9-10 דקות. פחות... בסדר. כי איבדתי את הזמן. אני משתדל לשמור על לוח הזמנים אך הפעם נסחפתי. ממשלת הונגריה מסווגת כיום כממשלה אוטוריטרית. אני לא אכנס לפרטים של אופי המשטר, שלא כל כך נוגע לנו. נקודה חשובה היא שהמשטר שבראשו ויקטור אורבן, ראש הממשלה, מסווג כמשטר פופוליסטי לאומני די ימני. אסור להגיד משטר די ימני, צריך לסווג מיד מה זה די ימני, לעומת מה? זה שיש לו נטיות אוטוריטריות כרגע לא מעניין אותנו. משטר הזה מצד אחד מטפח ומשתתף ומעודד חיים יהודיים בטוחים. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, איננו אנטישמי על פי מרבית חוות הדעת, יתרה מזאת, הוא מבטיח בכל פגישה עם גורמים ישראלים ויהודים עולמים, כמה הונגריה בטוחה ונאבקת באנטישמיות. כאשר תיארתי את רחוב יהודי מתעורר ופסטיבלים יהודים, המקום הזה כל כך בטוח, שאני חושב שלא בהרבה מדינות במערב אירופה אפשר לקיים פסטיבלי רחוב יהודיים כפי שזה מתקיים בביטחון מלא בהונגריה. מצד שלישי, הממשלה הנוכחית מעודדת או נותנת יד לשיפוץ ההיסטוריה מבחינת זיכרון היסטורי. לזה התכוון בעיתון הארץ עופר אדרת במאמרו. יש ניסיון לטהר את תפקיד ההונגרים בשואה, על ידי התייחסות שהגרמנים היו אחראים, וההונגרים הצילו יהודים. זה נכון שהונגרים רבים קיבלו תואר חסיד אומות עולם, מצד שני הונגריה אחראית למסירת והשמדת של קרוב ל-600 אלף יהודי הונגריה. אגב בסטטיסטיקה של טל הופיע שהיו 600 אלף יהודים בהונגריה ערב מלחמת עולם השנייה. זו סטטיסטיקה חלקית. הודות לשטחים שהודבקו להונגריה במלחמת עולם השנייה, כאשר שואה פקדה בעוצמתה ב-1944 את הונגריה, מספר יהודים תחת השלטון ההונגרי היה בין 850 ל-900 אלף. מתוכם 600 אלף נספו בשואה. ממשלת הונגריה, - יהודים נאספו על ידי הונגרים ונמסרו לנאצים להשמדה במחנות השמדה. את האיסוף עשו הונגרים ואת הגטואיזציה עשו ההונגרים ולא הגרמנים. היום אומרים שזה נעשה על ידי הונגרים לאומנים. נתון נוסף, או היבט נוסף – המשטר הנוכחי בהונגריה לא פעם שיחק עם אלמנטים אנטישמיים במכוון, גם אם לא בצורה בוטה בצורה שאפשר להוציא מסקנה. אולי שמעתם על מסע נגד המיליארדר היהודי ג'ורג' סורס, ממוצא הונגרי, חלק מהתעמולה נגדו היתה בנימה שחלק מהקהל פירש את זה בצדק כמשהו אנטישמי. ממשלה אמרה לא התכוונו לאנטישמי. במקביל יחסים עם ישראל מצוינים, יש למעשה ברית אסטרטגית בין ישראל להונגריה. כאשר ראשי הונגריה ביקרו בארץ, ראש הממשלה שלנו ביקר בהונגריה, יש קשרים מאוד הדוקים, כאשר הונגריה יוצאת להגנת ישראל בפורומים בינלאומיים חשובים. מצד שני – זה מופיע במאמרים בסגנון עופר אדרת- כמו במקרה של פולין וליטא והונגריה, אומרים שבואו ניזהר, שקשרים עם הונגריה, לא ישפיעו מצד שני על השכחת השואה, צמצום אחריות הונגרית בנושא של השמדת יהודים. יש נקודה רגישה ביחסים בין שתי המדינות, והשפעה של ישראל בקרב מדינות קומוניסטיות לשעבר, שחברות היום בנאט"ו והאיחוד האירופי. לכן לפני שכתוב ההיסטוריה צריך להיזהר. נקודה אחרונה קצרה. מתנהל ויכוח כמה שנים בהונגריה על הקמת מוזיאון לשואה שם, כאשר הממשלה תומכת בארגון שמזוהה עם חב"ד להקים את מוזיאון הזה. מי שעוקב אחר העניין בעיתונות האנגלית, מעסיק את ציבור הונגרי. חלק מהמבקרים טוענים שהמוזיאון לא יספק את הסחורה מבחינת האחריות ההונגרית. העיתון וושינגטון פוסט הדפיס מאמר בנושא זה, שלא הייתם מצפים שעיתון זה יעסוק בנושא של מוזיאון יהודי בהונגריה. זה מראה כמה נושא זה חשוב.
מה העתיד של יהדות הונגריה? היא נמצאת כרגע בפריחה, אנשים נוהרים לאירועים התרבותיים ופסטיבלים. מה יישאר עוד דור? בעוד דור אומרים שכל זה ייעלם, נמשיך להתבולל וחלק מאיתנו יעלה לארץ. שמח שהערב ניתנה הזדמנות לשוחח על יהדות רבגונית שתרמה כל כך הרבה ליהדות דרך הרצל, מקס נורדאו, החתם סופר ואחרים. תודה רבה.
מחיאות כפיים.
(מוזיקה על ידי שני ויהלה לחמיש)
מחיאות כפיים.
יהלה: תודה רבה. אספר שהניגון הזה זה של חסידות ערלוי, אמנם לא באמת התקיימה ממש בהונגריה, אבל מנהיגים שלה צמחו בעיר ערלוי בהונגריה, למדתי אותו מד"ר נעמי כהן צנטנר, דרכה התוודעתי לעולם הזה, ככה שמענו והכרנו את פיוטים שהכנסנו לערב זה. הפיוט הבא הוא ניגון שנהוג להלביש אותו על פיוט שממש מתאים לימים שאנו נמצאים בהם כרגע – ראש חודש אלול – פיוט שמתפללים בימים נוראים, כי אנו עמך. איך שאנחנו מבצעים אותו זה אחרת מהניגון המקורי, עשינו הכלאה כזאת, לקחנו את הניגון המקורי, את טקסט שמלבישים עליו בדרך כלל, ניסינו לעשות כמו שצריך ולא בהכרח כמו שעושים. זו גרסה שלנו לפיוט הזה.
כי אנו עמך...
מחיאות כפיים.
תודה רבה לד"ר רפי ואגו על דברים מעניינים ולשני ויהלה לחמיש על השירה.
ד"ר ואגו התייחס ליהודים בהונגריה היום ובעבר. מה קורה עם יהודים הונגרים שהגיעו לארץ,
מה עם צאצאים שלהם, מה נשאר ממורשת ותרבות שהביאו איתם? על זה נשמע מפרופ' אילנה רוזן, שתגלה שהתשובה נמצאת בין הדפים של הספרות בעיקר של ספרי בישול. לא יודעת אם הבאת טעימות, אבל פרופ' רוזן ממחלקה לספרות מבן גוריון בנגב, חוקרת של ספרות יהודית של יהודים וישראלים במאה 20, כתבה עד כה 5 ספרי מחקר יותר מ-40 מאמרים בנושאים אלה, אחרון שבהם חלוצים בפועל, קריאות בספרות יהודית של ותיקי יישובי הדרום בישראל, יצא בהוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות. פרופ' אילנה רוזן בבקשה.
פרופ' אילנה רוזן: ערב טוב. תודה רבה למארגני ערבי ראש חודש בבית אביחי. נעים ומעניין לעשות הרצאה לקהל כללי שהרבה פעמים יש תחושה שמגיע, זה יותר עם הדהוד מאשר רק קהלים אקדמיים.
בואו נדלג להתחלה שלה. טוב, לא יודעת כמה מכם קשורים לתרבות הונגרית, או יעברו המרה ליוצאי הונגריה, אם זה ימשוך אתכם. אם תסתכלו אחרת על ספרי המתכונים אחר כך, זה שכרי. אפילו טקסט כמו ספר בישול יכול ללמד דברים די עמוקים על התרבות וההיסטוריה שלנו. השאלות עניינו אותי כשהתחלתי לחקור את הכיוון, כמה חזק יכול להיות זיכרון ארץ קודמת בקרב ישראלים יוצאי ארצות שונות. לכמה דורות אפשר להנחילו. באיזו מידה יכולים דורות שלא חיו בארץ הישנה, להכיל תודעתה שפה צבעיה וטעמיה. בהרצאה זו אעסוק בשאלות אלה ואחרות דרך קריאה השוואתית בשני ספרי מתכונים הונגריים שיצאו מ-1987 עד 2009. הראשון נכתב על ידי יוסף טומי לפיד, יחד עם רות סירקיס. השני בידי עופר ורדי, בעל הוצאת לאנץ' בוקס. חברות שנתונות בתהליך בינוי אומה, כאשר הדגישו פה את המשותף והילידי, בו זמנית האיצו בעולים לשכוח מנהגי הגולות שעזבו, תשובות לשאלות אלה, כמה זמן צריך לזכור מורשת הקודמת, נטו לכיוון שלילי וזלזלני. לא צריך, תשכחו כמה שיותר מהר. בחברות שמושפעות מתהליכים כמו גלובליזציה, רב לאומיות, טרנס תרבותיות, חזרה לשורשים כמו אצלנו, דווקא מגמות של האחדה נחלשו, ומגמה של שיבה לקובצות פרטניות התחזקו. בעבודה שלי בזמן אחרון יכולתי לראות שכאשר דור שני ליוצאי הונגריה, שבדרך כלל היו ניצולי שואה, כאשר כותבים ספרות ושירה, הרבה פעמים מספרים בצורה חיה על מורשת של הורים, מה קרה לבית והצבעים של המשפחה בהונגריה. כשמגיעים לזיכרונות מילוליים, כשצריכים להראות שליטה בשפה ההונגרית, האחיזה במורשת הקודמת רעועה. לכן אפשר להניח שכאשר מגיעים לדור שלישי, נמצא עוד פחות ידע על המורשת הישנה של הורים וסבים. בתקופה שהכנתי את המחקר, עשיתי סקר בזק לא פורמלי בין מכריי בני תפוצה הונגרית, בין שנות 20 עד 40 לחייהם, ראיתי כתוצאה משאלות שלי, שעשויים לזהות דיבור הונגרי אם גם לא להבין, זוכרים שמות מאכלים, חפצי בית וחלקי לבוש ששמעו מדורות קודמים, חלקם זוכרים חלקי ביטויים או גידופים שזה חזק אצל הונגרים, עשויים להתרפק על מהלך כמו חלב ציפורים, זה רואים בשקופית, שהוא קינוח שעושים מביצים מוקצפות חלב קמח סוכר ותמצית וניל, או דווקא הסתייגו מחלקלקות של דיזרט הזה. לאור מצאי מצומצם ביחס לדור שלישי, מפתיע ומחמם לב לגלות ספר בישול הונגרי בעברית משנים אחרונות שנערך ברוב השקעה וטוב טעם, בידי עופר ורדי, יליד 1973, נכד ליוצאי הונגריה שהגיעו לבאר שבע בשנות 50. הספר גולאש לגולש, שהוציא כמה ספרי מתכונים טיולים ופנאי של כל מיני עדות. עשור לאחר הגעת סביו של עופר, נשא יוסי לאישה את רבקה וייס, בת ליוצאי הונגריה שחיה בדרום, והם הולידו את עופר. נראה שמשפחה המורחבת בת 3 דורות, הרבה בהתכנסויות משפחתיות שנהנו ממטעמי סבתא רוז'י הבאר שבעית וגם מסבתא אילקה'לה המושבניקית. רק כשהלכה לעולמה הבין שיחד עם סבתא רוז'י נעלם לתמיד גם ניחוח המעדנים שלה. על השולחן במרפסת מצא את מחברת המתכונים המשומשת, זו שבעזרתה רקחה את מטעמיה, כמו שרק סבתות יודעות. הדפים המצהיבים היו עדיין מעוטרים בהערות שרשמה בכתב ידה: חמש ביצים במקום שמונה, היא כתבה ליד המרשם לעוגת השוקולד. בהתחלה הציג את המתכונת במדורים מקוונים, בסוף הוציא ספר מתכונים שלם, בהתבסס גם על מתכונים שערך בשנה שהות בהונגריה ואיסוף מידע קולינרי מפי שפים מקומיים. עשוי בצורת כרטיסים, כמו המחברות של פעם, מכיל 50 כרטיסים עם ידע על התבשיל, שיכול לספר סיפורים גם על בית הבסבורג, וגם על המסעות הרגליים של סבתא רוז'י בשכונה ד' בבאר שבע לשוק העירוני וחזרה עם סלים מלאים כל טוב. בצד שני של הכרטיס נמצא צילום מעוצב של התבשיל.
ספרו של ורדי מרשים וייחודי בצורתו, תכונותיו, דרך עושר מידע על עושר המידע של ארץ המוצא, כלה בהתאמות למטבח יהודי וישראל שערך המחבר למתכונים שהוסיף למחברת של סבתו. מבחינת הכיסוי התרבותי שלו, יכול עופר ורדי, בן דור שלישי ליוצאי הונגריה להתחרות או לעמוד בגאווה לצידו של מחבר ספר מתכונים הונגרי שקיים בעברית, הלא יוסף טומי לפיד, פוליטיקאי ודמות צבעונית. לפיד נולד בשנת 1931 בעיר נובי סאד בסרביה העכשווית, השתייכה אז ליוגוסלביה, קודם להונגריה, שם נקראה אויבידיק, הלך לעולמו ב-2008. ספרו של לפיד, פפריקה, הופיע בשנת 1987, בטוחה שהוא ישנו אצל אחדים מכם בבית, והוא נערך והותאם לקהל קוראים ישראלי על ידי רות סירקיס, שותפתו לכתיבת הספר. גם ספרו של לפיד נאה למראה, למרות שהוא שייך לעידן פחות גרפי, מתהדר בין השאר באיורים הומוריסטיים בשחור לבן, מעשה ידיו של גיל אלקבץ, ישראלי שהיום הוא תושב גרמניה. בספרו של לפיד יש סיפורים משפחתיים ואישיים ועדתיים, בכמות יותר קטנה מספרו של ורדי. לעניין ערכם של ספרי מתכונים על מזון ואכילה כיצירה תרבותית, כדאי לומר שלפני מאה שנה הצביע הסוציולוג הגרמני היהודי גאורג זימל, על החשיבות של המזון ומנהגיו כאזור קשר בין היסטוריה מסורת ותרבות או בין יחידים וקהילות, ובעקבותיו הלכו חוקרי חברה ותרבות, בהם למשל גם החוקרת הפולקלור עידית פינטל-גינסברג, כתבה בספרה "המלאך והחמין" על מתכונים בסיפורי עם של עדות ישראל. המאה שהסתיימה לא מזמן, היתה רצופה באירועים הרי גורל, הולידה כתיבה וסיפור על חיים של רבים בצל אירועים הללו בקישור למזון, החל מיומנים שמתארים שימשו מדוד במזון במחסור, וכלה בספרי מתכונים בעיבוד אישי של שפים ומדעני אוכל, או אנשים פשוטים כמו סבתא רוז'י של עופר ורדי. כאלה שני ספרים כאן, שהם גם משפחתיים וקהילתיים ועדתיים, גם מוצרים מסחריים שיוצריהם ביקשו להפיק מהם רווחים שונים, למצוא נחמה על אובדן שחוו משפחות אישיות שלהם בשואה. מתוך הבנה שספרי מתכונים הם גם תוצרים תרבותיים ויצירות משמרות תרבות, אעבור להשוואה בין שני הספרים, בעיקר אגע בשאלות הבאות. איזוהי ההונגריה המדומיינת במונחים של חוקר היסטוריה בנדיקט אנדרסון שחיבר ספר פורץ דרך בשם "קהילות מדומיינות" זה לפני 30 שנה, אלו תקופות ואירועים מודגשים בהם, אלה זמנים ופרשיות מוצנעים ומטופלים בחטף. אלה חלקים של הספרים יהודיים במובהק, זה מתקשר לדברים של רפי על פסטיבלי יהודים, אלה רק ישראל, באיזה מידה מהווים שניט ספרי המתוכנים אתרי זיכרון וגעגועים מלאים חושים וצבעים, גם ספרים אישיים משפחתיים וקהילתיים. בספר של לפיד מקום מדומיין של רבים מהמתכונים, הוא הונגריה הגדולה שהתקיימה בקונפיגורציות שונות כחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ב-250 שנים לפני מלחמת עולם הראשונה, אחריה במסגרת הסכם טריאנון איבדה הונגריה שני שליש משטחים והאוכלוסייה שלהם, כולל קהילות יהודיות רבות. לפיד מחיה את העבר האימפריאלי של ארצו, או ביקוריו בבודפשט, מסעות העסקים של אביו בלה למפל. המתכונים של לפיד מזכירים את גדולתה של הארץ שקיצצו לה באִבחה, הבידול דמוגרפי ששרר בה, מסורות של אוכלוסין שלה. מזכירים מתכנים בספר של לפיד את הריבוד החברתי בהונגריה, החל מדמויות המלוכה, עבור באנשי אצולה, דרך מיעוטים כמו סרבים צוענים והונגרים, ולא יהודים, כי הם נחשבו כחלק מהתרבות היהודית. ועד לזרים כמו טורקים, כי הונגריה היתה מדינת כיבוש עות'מאנית, ואנגלים. שמות של מקומות נזכרים בספרו של לפיד: מרק דגים בנוסח סגד, עוף בנוסח סגד, גולש עוף בנוסח... קציצת בקר בנוסח הורטו... שנמצאת בצפון המדינה, בירת חבל טרנסילבניה. ושאר מתכונים. אם מסתכלים על מתכונים שיש להם שמות – מסתבר שיותר ממחציתם נקראו על שמות מקומות שלא היו הונגרים מזה 70 שנה בזמן חיבור הספר בשנות ה-80, למעט בזמן הסיפוח במלחמת העולם השנייה. לפיד עזב בסוף המלחמה, והמקומות האלה נשארו כמו בהונגריה של ילדותו. מתכונים שנקראים על שמות דמויות מלוכה או אצולה הם קרפיון המלך מתיאש, פילה בקר בנוסח מלך מתיאש, צלי נסיכה שטפניה, צלי אנטריקוט אסטרהזי, על שם שתי משפחות אצולה ידועות מימי ביניים. מתכונים שמתייחסים לדמויות אקזוטיות, טורט... פת טורקית, עוגה אינדיאנית שהיא העוגה הכושית בלשון עידן הטרום פוליטיקלי קורקט. עוגה אנגלית. עוגת או פרוסת ז'רבו על שם האופה אמיל ז'רבו, טורט קוגלר, טורט זאכר על שם המלון הווינאי, טורט פישינגר, טורט דובוש, עוגה דמויות תוף, התכוונו לשם של מי שהמציא אותה, יוזף דובוש.
בהשוואה לספרו של לפיד, בספר כרטסת של ורדי יש פחות מתכונים של שמות מקומות, והמעטים שמאזכרים מקומות מתייחסים למקומות שנכללים בגבולות הונגריה של אחרי קיצוץ של שני שליש ממנה. לא זו האימפריאלית הגדולה שהיתה ואינה עוד. כאלה הם הפנקייקס, פלצ'ינטה, חביתיות מהורטו... עליהן מספר המחבר שמי שהמציא אותן זה מלון שור הזהב, שנפתח בדברצן. מכל דמויות המלוכה, נזכרות בספרו של ורדי הנסיכה שטפניה, ורדי מייחס לה קציץ בשר, מאכל יחסית פשוט. מתבל את המתכון הזה ברכילות מלכותית על כך שחמותה של הנסיכה לא סבלה את כלתה, וכינתה אותה מאחורי גבה פילה מכוערת, למרות שהיא יזמה את שידוך בינה לבין נסיך רודולף. האצולה מיוצגת על ידי טורט אסטרהזי, ומוסיף סיפור על הכפייה שנהג דב סובייטי, במסגרתה שונה רחוב אסטרהזי בבודפשט לפושקין, עם נפילת הקומוניזם שונה בחזרה לאסטרהזי. הוא כולל מרק שעועית על שם סופר מור יוקאי, מרק עוף על שם השחקן איידן.. אשר למיעוטים וזרים, ספרו של ורדי מציע מתכונים לעוגת ריבויאנצ'י, אינדיאנר, לא עוגה אנגלית, כי בהווה של הספר הזה אנגליה לא אימפריאליסטית., ורדי - חביתיות וונדל, עוגות ז'רבו ודובוש, מאפי בצק של הקונדיטור יאנוש בן המאה העשרים, שיש טועים לחשוב שזה נקרא על שם לוחם החופש, שחי 200 שנה לפניו ולא היא. עד כדי כך איש ישראלי הזה בקיא. לצד חגיגת הצבעים בשני הספרים, נמצא אזכור קצר וחולף לשואת יהודי הונגריה, שנרצחו במחי חודשים אחדים ב"זכות" שיתוף פעולה הנלהב של גרמניה עם תוכנית הפתרון הסופי של גרמניה. בין נרצחים היו רבים מבני משפחתם של שני מחברי המתוכנים. יוסף לפיד תיאר לא פעם את הרגע שבו איבד סופית את האמונה באלוהים, אחרי שראה את אביו נגרר מביתו ב-1944 לדרך שלא שב, מאוחר יותר נודע לו שהאב נשלח לאושוויץ משם למאוטהאוזן, ומצא את מותו שבועיים לפני השחרור. 40 שנה לאחר מכן כאשר טומי שקד על ספר מתכונים, אחרי שבשנות ה-70 הוציא לאור סדרת מדריכי טיולים, ספר המתכונים לא היה המקום המתאים לתנות את המאורעות הטרגיים של משפחת למפל בשואה, הוא השכיל לשלב סיפורים על בני משפחה שונים, בעיקר אביו האהוב שהיה עורך דין מצליח, איש כבד משקל, שחמק תדיר ממשטר תזונה דאגני שכפתה עליו אשתו, ברוב תבונה הצליח הבן להנציח את אביו כפי שחי לא כפי שמת במחנות. הצליח להנציח את עולם המזרח אירופי שיהודים כמו אבא זה תרמו לשגשוגו וגווע איתם. לספרו של עופר ורדי, לפני שהוורדים, שבדרכם ארצם שינו את השם, הגיעו ארצה באביב ב-1957 בצל המרד ההונגרי בקומוניזם, שלא צלח, עבור מחבר הגולש ובני משפחתו הרע האולטימטיבי היו הקומוניסטים ולא משטר ההונגרי. סיפורו של ורדי על שינוי שמות רחובות מעיד על הטיה שלו בכיוון זה. אבל פטור בלא כלום אי אפשר. לקראת סיום ספרו ורדי מתאר בקצרה משהו מחוויות סבתו האהובה רוז'י, שמצאה מקלט בשגרירות... לפני שהנאצים טבחו במי שנשארו בבית. ורדי גם מיישר קו עם כותבים הונגריים עכשוויים בהונגריה, שקשורים לרדיפה בשואה.
לסיכום, בהרצאה זו הצגתי מרחבים הונגריים מתוארים או מדומיינים בשני ספרי מתכונים יהודים יחידים שקיימים בישראל, פפריקה וגולאש לגולש, על כל הדומה והשונה ביניהם, לעיתים בגלל ולמרות בגלל מרחק השנים וביוגרפיות של שני המחברים. מקווה שהצלחתי להראות שספרי מתכונים מציעים לנו לא ארוחה סדורה בת כך וכך מנות בסדר נוקשה, אלא בר סלטים וירטואלי, אצלנו בדרום אומרים סלטים, כל המעוניין נוטל כרצונו מרכיב ארוחה דלה או עשירה או סלקטיבית. בהונגריה של היום תרבות האוכל רוחשת מימים ימימה, אולי יותר, לא כך ממי שהיו חלק מתרבות הונגרית ועזבו או גורשו לעד' או נרצחו. יוצאי הונגריה מבקשים להזכיר לעצמם ואחרים את מורשתם הקודמת, לפחות שני מחברי הספרים שבהרצאה זו הצליחו לעשות זאת בדרכים יצירתיות וגם אופטימיות כמה שניתן. בשקופית האחרונה יש שיר יפה של דורית ויסמן, משוררת בת יוצאי הונגריה, מתארת את ההתרפקות שלה ושל אחותה על מתכונים שאמא לא לימדה בחייה, אחרי מותה ידידה של אמא מחזירה להן את המורשת שאבדה יחד עם אמה.
תודה רבה.
טל: תודה לפרופ' אילנה רוזן. יצאנו חכמים ורעבים יותר מדברים אלה. גם אם היו לי ספרי בישול אלה, צריך לדעת לבשל.. אנו מגיעים לסיום החלק העיוני של הערב. יעלה ושני לחמיש, ימשיכו להנעים את זמנכם בשירי אלול וסתיו. תודה לכל מי שאיפשר את קיום הערב, אנשי בית אביחי, לרואי רביצקי, אנשי צוות טכני סדרנים וסדרניות, ניפגש שנה הבאה. שתהיה שנה טובה ונשתמע.
מחיאות כפיים.



שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus