רגעים קטנים-גדולים
יום השנה לרצח יצחק רבין
social
facebook whatsup email tweeter
כרמית ספיר-ויץ //
6.11.08
יום השנה לרצח יצחק רבין
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

רגעים קטנים-גדולים

רבין מחייך, מעשן, מתאפר. "מאחורי המיתוס מסתתר אדם ביישן ומאופק", אומר הצלם-עיתונאי שלמה ערד, יוצר התערוכה "האזרח רבין" שהתקיימה בבית אבי חי. אתם מוזמנים לצפות בגלרייה המקוונת

 

 rabin_exhibition-2008_02
רבין כשגריר ישראל בארה"ב, מאופר לקראת הופעה בתוכנית "מוקד". אוקטובר, 1968 

השנה היא 1986. ג'ורג' בוש האב, סגן נשיא ארה"ב דאז רונלד רייגן, מגיע לביקור בארץ. בין שלל האתרים שהוא פוקד הוא מגיע גם אל מקום הימצאו של טנק מרכבה. יצחק רבין והקצין יוסי בן חנן מעלים את בוש על הטנק, והוא נשען על רבין. הרגע הזה, כמו רגעים רבים אחרים, מונצח בעדשתו של שלמה ערד. "כשנתתי לרבין את התמונה הוא מאוד הודה לי ואמר: 'אתה רואה איך הוא נשען עלי?' אמרתי לו: 'אל תסמוך על זה', משחזר ערד.

 

עם ציון יום השנה ה-13 לרצח יצחק רבין הוצגה בבית אבי חי תערוכה לזכרו. ערד שקל להעניק לתערוכה את השם "ללא מדים", אולם אחרי מחשבה נוספת נפל הפור על "האזרח רבין". התערוכה היא תיעוד מקרוב של רגעים קטנים, שתועדו אחרי מלחמת ששת הימים. ניתן למצוא ביניהם צילום של כנס חטיבת הפלמ"ח 'הראל' ומפגש מרגש עם יצחק טבנקין האב ובנו יוספ'לה; צילום של רבין המכסה את עיניו הדומעות באזכרה לנופלים, ושל רבין המחויך בתצוגת גיבוש של מתנדבים לצנחנים, כשהוא אפוף עשן. "אני לא יודע איך הוא ראה מבעד למסך העשן שיצא ממנו", מחייך ערד, "אלה צילומים ספונטניים לחלוטין. רציתי להראות בהם את רבין המענטש, האיש".

 

ישראל מחכה. עדיין.
 שלמה ערד, המגדיר את עצמו "צלם עיתונאי", מוכר כצלם בעל מוניטין בינלאומי הפועל בתחום הצילום המקצועי למעלה מ-40 שנה. הוא נולד באוסטריה ב-1936 והגיע ארצה בשנת 1947 במסגרת "עליית הנוער". הוא למד צילום במגוון קורסים, לרבות בחברת "אגפא גוורט" במינכן, ובמשך שנים ארוכות היה צלם של השבועון Newsweek בישראל. במקביל, תצלומים ורפורטז'ות שלו פורסמו בעיתונים וכתבי-עת נוספים, כגון "טיים", "שטרן" ועוד. כעת, כאמור, הוא מגיע לבית אבי חי. "אני לא איש של מילים", הוא מעיד על עצמו. את עמדותיו הערכיות, האמנותיות והפוליטיות הוא מביע דרך בחירת הנושא, היחס לאובייקט, זוויות הצילום, האור ועוד. הוא סבור כי כוחו של צילום הסטילס הוא בכך שאפשר להתרשם באמצעותו מן ההתרחשויות גם אם לא היינו עדים להן, אבל כדי לתעד באמת את הרגע חייבים להיות שם עם המצלמה.

 rabin_exhibition-2008_13
שר הביטחון רבין בטקס סיום קורס קצינים, עונד סיכת מ"מ לחניך המצטיין, מצפה רמון, 2/7/1987 

האם רבין המצולם היה בעל מאפיינים מיוחדים?
כמצולם רבין היה מאוד מאופק, אפילו ביישן. היה לו מאוד לא נוח עם המצלמה בסיטואציות של 'אחד על אחד', ברגעים שבהם היה ברור שהוא מול העדשה. מה שרציתי להראות זה צילומים אינטימיים שלו, לא המוכרים והיודעים כמו זה שבו הוא לוחץ את ידו של ערפאת בבית הלבן או התמונה שבה הוא חותם על חוזה השלום עם ירדן. רציתי להציג את אלו שאין לאחרים, שלא פורסמו.

 

בתערוכה מופיע צילום של פועל הבודק את הפוסטר שאיתו ניצח רבין בבחירות של 1992. בחלקו התחתון של הפוסטר כתוב באותיות גדולות: 'ישראל מחכה לרבין'. "ישראל גם היום מחכה למישהו שיבוא ויעשה שינוי", מסכם ערד. "האמירה של הסטיקר 'חבר אתה חסר' אקטואלית גם היום". 

כניסה לתערוכה המקוונת >>

 
 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus