גשר מעל מים סוערים

15 שנה וחודשיים עברו מאז אירועי מנהרת הכותל. זה היה בספטמבר '96. ראש עיריית ירושלים אז היה אהוד אולמרט, לימים ראש הממשלה, האיש שהכניס אותנו עמוק למלחמת לבנון השנייה והביא את אחד מהכישלונות הצבאיים המחפירים בתולדות המדינה. ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו, ראש ממשלה צעיר בקדנציה ראשונה שעשה כל שגיאה אפשרית ושילם על כך מהר מאוד בתפקידו. השניים קיבלו את ההחלטה לפתוח את מנהרת הכותל, החלטה שהביאה לסבב אלימות קשה בין ישראל והפלסטינים.

למה אני מזכיר את זה עכשיו? כי אותו ראש ממשלה, הפעם למוד ניסיון בקדנציה השנייה שלו, הורה השבוע לעיריית ירושלים ולמשרד לביטחון הפנים לדחות בשבוע את הריסת גשר המוגרבים, אותו גשר עץ המחבר בין רחבת הכותל למסגד אל-אקצה, גשר שהמשמעויות שלו הרבה יותר כבדות משקל מסך הברזל והעץ שמרכיבים אותו.

ומה יהיה אחרי אותו שבוע? ולמה רק לדחות? ומדוע בכלל לעשות את זה בתקופה בה הכול כל כך רגיש, והאביב הערבי יכול להביא עימו חורף ישראלי?

משמעויות הרבה יותר כבדות משקל מסך הברזל והעץ שמרכיבים אותו. גשר מוגרבי (פלאש90)

הסלוגן "תהיה חכם אל תהיה צודק" לקוח כמדומני מקמפיין לנהיגה זהירה בכבישים. ההשאלה לצורך העניין הזה מדויקת. כן, הגשר הזה ייתכן ומסוכן הנדסית, וגם על זה כמובן יש מחלוקות לא מעטות, אך הוא הרבה יותר בטוח אם יישאר בשלב הזה כמות שהוא מאשר יוחלף, שכן המשמעות יכולה להיות הרת אסון. יעידו על כך ההזהרות שהגיעו משכנותינו המנוסות, שתי היחידות שחתמו איתנו על הסכם שלום, רעוע וקר ככל שיהיה.

במצרים, הריסת הגשר המוביל לאל-אקצה יכולה להפנות את זעם ההמון המפגין בכיכר תחריר דווקא נגד ישראל, וכבר היה לנו די והותר באירוע השגרירות הישראלית בקהיר. ירדן, שכבר נתנה את הסכמתה, חזרה בה בגלל ענייניה מול הפלסטינים. כן, הכול מתערבב עם הכול באזור הזה ומאיים על כולנו.  גם אם כוונותיה של ישראל טובות, הרי שהעולם הערבי רואה במהלך הזה עוד צעד בדרך להשתלטות חד צדדית על ההר הקדוש.

מה בוער לניר ברקת?
ניר ברקת, ראש העירייה הנמרץ, אולי נמרץ מידי במקרה הזה, דורש מהקרן למורשת הכותל לפרק את הגשר הקיים. מהנדס העיר ירושלים הודיע ליו"ר הקרן הרב שמואל רבינוביץ' כי הוא צפוי לכתב אישום באם העבודות לא יבוצעו במועדן. ככה, דין גשר המוגרבים כדין שאר מבנים מסוכנים בתחומי ירושלים. ולא רק זאת, הרב רבינוביץ' צפוי לקנס של 3,200 שקל ו- 150 שקל נוספים על כל יום שבו הגשר יישאר לעמוד על כנו.

אז מה בדיוק בוער לניר ברקת, ולמה ראש הממשלה החליט לדחות בינתיים רק בשבוע? כאן צריך לגלות מנהיגות ואומץ, להקפיא את התוכניות להחלפת הגשר עד שתתקבל על כך הסכמה של ראשי הווקף המוסלמי והמדינות השכנות. כאן צריך להיות חכם ולבנות את הגשר הזה כגשר של הסכמות בין ישראל לבין המוסלמים בארץ, בשטחים, ובעולם כולו. בסלנג ישראלי קוראים לזה "הפוך על הפוך".

כל בוקר כשזוגתי או אני לוקחים את הילדה שלנו לגן, מתקיים איתה דיון על אילו מהבובות או פריטים אחרים שיקרים מאוד לליבה היא יכולה לקחת איתה, וגם זה, בתנאי שתכניס אותם לתיק בכניסה לגן. זהו דיון יומי לא קל. קשה לה להיפרד מהדברים שלה, וזה מובן. אז איך מביאים אותה למצב בו היא בוחרת לבד רק שני דברים מכל המלאי מבלי שתרגיש שהפסידה משהו, מבלי שתהיה לה סיבה להמשיך לבכות?

העיקרון הוא אותו עיקרון, והדמיון בין היצרים של המנהיגים שלנו לילדים שלנו הוא רב. מישהו בכל זאת צריך להיות המבוגר האחראי ולשים את הגבולות.