בגנות הקיבעון

יד אחת נותנת בו בזמן שהיד השנייה לוקחת - כך אני יכול לתאר בתמצית את תוצאות הקמפיין המלאכותי שנעשה בראש חוצות, ורק לצרכים פופוליסטיים ופוליטיים,למען מה שכולם אוהבים לכנות "השוויון בנטל". בשעה שנלחמים על גיוס החרדים המשתמטים, מתברר כי אחד מכל שישה חיילים נושר עוד לפני סיום השירות - 16 אחוז מהגברים ו-7.5 אחוזים מקרב הנשים. אז למה בכלל גייסו אותם מלכתחילה? בשם השוויון בנטל? בשם העיקרון? למי זה מועיל וכמה כסף בזבז הצבא לאורך השנים על גיוס בנים ובנות שנשרו בדרך? אני לא מאשים את אלה שנשרו; אני מאשים את הצבא על שבכלל גייס אותם מלכתחילה.

 
אולי שהצבא בכול זאת יהפוך לצבא מקצועי? (צילום: פלאש 90)

צה"ל הרי מחזיק מערך שלם של מיונים ואבחונים – אז איך בכל זאת קורה שאחוז הנשירה הוא כל כך גדול? יגידו, ובצדק, שלא ניתן לדעת הכול בזמן האבחונים המוקדמים; יטענו, ובצדק, כי השירות בצבא יוצר מצבים בלתי צפויים מראש. כל זה מקובל עליי, אבל טעות של 16 אחוז? זו כבר הגזמה.

 

מה שאני בעצם רוצה לומר זה שמראש מיותר לגייס את כולם, שאין בזה צורך, שהגיע הזמן להפסיק עם הצביעות ולהפסיק לומר שצה"ל זקוק לכל צעיר וצעירה שהגיעו לגיל המתאים. וכאן אני חוזר לקמפיין השוויון בנטל – מעבר לעובדה שמדינה יכולה וחייבת לדעת להכיל בתוכה קבוצות של מיעוטים ולנהוג בהם בדרך המיוחדת להם (עולים חדשים, חרדים וערבים במקרה הישראלי), ולא בדרך שבה נוהגים כלפי הרוב, הרי שבפועל, הנה לפנינו ההוכחה שגיוס החרדים או הרצון לחייב אותם ואת ערביי ישראל לשירות לאומי נולד לא מתוך מחשבה רציונלית, אלא ממניעים אחרים. אם המניע היה רציונלי, היו יורדים מהרעיון הזה מהר מאוד.

 

גם מנהיגי הקמפיין הרי יודעים שתרומתם של החרדים לצבא תהיה מזערית, ולמעשה, גיוסם רק ידרוש משאבים וכוח אדם שבזמן של קיצוצים בתקציב הם לא יותר מבזבוז משווע, ויתרה מכך, הם בבחינת אבן ריחיים על צווארו של תקציב הביטחון ועל צווארו של הצבא בפרט. אבל הקמפיין הזה עבד כי הציבור הרחב לא מתעמק בפרטים, כי הציבור הרחב לא מבין יותר מאשר כותרת צעקנית ורעשנית, כי הציבור הרחב קנה את הטיעון, ועל כן חושב בטעות שגיוס החרדים יפחית ממנו את הנטל. הציבור הרחב זה אנחנו. כולנו נוהים אחרי הבשורה החדשה המגיעה ממישהו שמבטיח עתיד בזמן שההווה שלנו מתרסק לרסיסים קטנים המתפזרים למרחקים, ולך תאסוף אותם. " כולנו נוהים אחרי הבשורה החדשה המגיעה ממישהו שמבטיח עתיד בזמן שההווה שלנו מתרסק לרסיסים קטנים המתפזרים למרחקים ולך תאסוף אותם אחרי זה "

 

יועיל בטובו הצבא ויתחיל לטפל באחוז הנשירה הגבוה משורותיו. יועיל הצבא ויאמר את הדברים בגלוי כדי שגם הציבור הרחב יידע. מדי עשור יש ירידה קבועה בשיעור המתגייסים, והם לא בהכרח החרדים. ואולי בכלל צריך לחשוב ברצינות לאמץ את הרעיון ולהפוך את הצבא לצבא מקצועי ולא צבא העם. בשנת 2013 צה"ל כבר לא צועד על קיבתו ועל עוצמת הברזל; צה"ל צועד על מחשבים ועל לוחמה מודרנית. אולי באמת הגיע הזמן לשנות חשיבה ולא לפחד מתוצאותיה, כי הקיבעון עלול להיות בעוכרינו.

 

אם בארזים נפלה שלהבת

עוד משחר ילדותנו לימדו אותנו שכל אחד מאיתנו חייב לתת דוגמה אישית. אחלה סיסמה הדוגמה האישית הזאת. היא היתה טובה לנו כמדריכים בתנועת הנוער, שימשה אותנו נהדר בצבא כשהיינו צריכים להפגין מוטיבציה והיא טובה מאוד לצורכי חינוך. אבל מה לגבי היישום בפועל?

 

תראו את ראש הממשלה שלנו: שמונה משרי ממשלתו, ארבעה סגני שרים ועוד שישה שרים לשעבר ושלושה סגני שרים לשעבר – בסך הכול 22 מבעלי התפקידים הציבוריים הבכירים במדינה – היו צריכים להגיש עד לפני חודש את הצהרות ההון שלהם וטרם עשו זאת. למה? ככה. הם מחויבים לעשות זאת? מחויבים. האם עשו זאת? לא, מה פתאום. נאה דורש נאה מקיים? דוגמה אישית לציבור הרחב? למה, מה קרה?

בוגי, הצהרת הון כבר מסרת? (צילום: פלאש 90)

 ראש הממשלה, שרי ממשלתו וסגני השרים בממשלה הנוכחית חייבים להגיש למבקר המדינה את הצהרות ההון שלהם בתוך 60 יום מהקמתה. השרים וסגני השרים לשעבר מחויבים לעשות זאת בתוך 60 מסיום כהונתם. כל זה נועד כדי למנוע ניגוד עניינים, לחשוף מניעים וקשרי הון-שלטון ולקיים שקיפות ציבורית אלמנטרית, לא חלילה בפני הציבור הרחב, כי ההצהרות הון הללו נשארות חסויות אצל מבקר המדינה. אז מיהם השרים? שימו לב: שרת המשפטים ציפי לבני, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, או בשמו המבצעי "בוגארט", שר החינוך שי פירון, שר התחבורה ישראל כץ, השר לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף הפעולה האזורי (הקרדיט ארוך יותר מהתפקיד עצמו) סילבן שלום, שר השיכון אורי אריאל, שר הרווחה מאיר כהן והשר להגנת הסביבה (הסוציאליסט לשעבר) עמיר פרץ. על שמות סגני השרים אפסח ברשותכם.

 

אז בפעם הבאה כשמישהו מהם ידבר, יפנה אל הציבור הרחב ויבקש להבין את המדיניות הכלכלית החדשה, את הגזירות; כשמישהו מהם ינסה להגיד לנו שגם הוא מוותר על משהו כי זה הזמן לוויתורים - אל תאמינו להם. תראו להם מה זו דוגמה אישית.

 

קצת צניעות לא תזיק

חברת החשמל חוגגת לעצמה בימים אלה יומולדת 90. זה יהיה קצת צבוע מצדי לאחל לה מזל טוב ליום הולדתה. זוהי חברה שאמורה לשרת את האזרחים, ואחרי 90 שנות ותק, היא אמורה כבר להיות ממש אלופה. אבל כל שנה בימי הקיץ הלוהטים מזהירה חברת החשמל כי היא עומדת להגיע לקצה גבול היכולת, ועל כן הצרכנים מתבקשים למתן את הפעלת המכשירים זוללי החשמל. אז הגיע הזמן שיהיה די חשמל לכולם, גם בימים הקיץ הלוהטים. שלא לדבר על המחירים. בדיוק היום שילמתי חשבון של 775 שקל, ואנחנו באמת לא זוללי חשמל. " כולנו נוהים אחרי הבשורה החדשה המגיעה ממישהו שמבטיח עתיד בזמן שההווה שלנו מתרסק לרסיסים קטנים המתפזרים למרחקים ולך תאסוף אותם אחרי זה "

 

אבל לא בגלל זה אני כותב כאן על חברת החשמל, אלא בגלל משפט שכתבה בסטטוס בפייסבוק הדוברת של החברה, דליה בודינגר, שהיא אגב מכרה אישית ותיקה שלי: "...החברה הוקמה לפני הקמת המדינה, ועל התשתיות שלה נבנתה מדינת ישראל...". וזו היתה תגובתי: "עם כל הענווה והצניעות, זה נראה לי קצת יומרני להגיד 'על התשתיות שלה נבנתה מדינת ישראל". למותר לציין שתגובתי נותרה ללא מענה.

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 6