אחדות, חמה מהתנור

לחם נחשב מאז ומתמיד תמיד למזון בסיסי, בכל צורה וטעם. הלחם הופיע על שולחנם של מלכים וליווה את המשתים המפוארים שערכו, והיה המאכל העיקרי של העניים. גם במאה ה-21, הלחם שייך לכולם: עניים ועשירים, דתיים וחילונים, ללא הבדל דת, גזע ומין. במובן זה, הלחם הוא גורם מאחד ומלכד.

בימים אלה, אחדות היא הדבר העיקרי שאני מאחל לעם ישראל, שידע תקופות נפלאות רק כשהשכיל להיות מאוחד ולהרחיק מקרבו את המחלוקת.

במתכון זה אני משלב סימן נוסף, הלוביה. בשונה מעדות אחרות, שבהן הלוביה היא סוג של שעועית, בקרב יוצאי מרוקו היא מיוצגת על ידי השומשום. הרי אומרים "שירבו זכויותינו כשומשומין". אנחנו נוהגים לערבב את השומשום עם זרעי אניס וסוכר.

לחם שומשום ואניס

 המצרכים:
1 ק"ג קמח לבן

1.5 כף שמרים יבשים (25 גרם)

2 כפות סוכר או דבש

2 כפות שומשום

1 כף זרעי אניס

550 מ"ל מים פושרים

2/1 כוס שמן (100 מ"ל)

1 כף מלח

1 ביצה להברשת הלחם

ההכנה:

1. מערבבים בקערה גדולה את כל החומרים היבשים פרט למלח, ויוצקים עליהם את המים והשמן.
2. מוסיפים את המלח. לשים היטב עד שמתקבל בצק חלק ואחיד.
3. מכסים בניילון נצמד ומתפיחים כשעה.
4.  
5. לשים שוב ומחלקים את הבצק לשישה כדורים. מכסים ומתפיחים שוב במשך 20 דקות.
6. מרדדים את הכדורים לעיגולים בעובי של 2 ס"מ, ומסדרים על תבניות מצופות בנייר אפייה. מתפיחים שוב במקום חם ולח, רצוי בתנור בחום של 50 מעלות למשך 20 דקות, או עד שהלחמים מכפילים את גודלם.
7.  
8. מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מברישים את הלחמים בעדינות בביצה טרופה. אופים 20-30 דקות. בגמר האפייה מקררים את הלחמים על רשת, כדי שהתחתית לא תספוג לחות.