עלה תאנה

ישירות משולחנו של אהרוני (צילום: נלי שפר) לא יודע מתי זה קרה בדיוק, אבל התפוזים התנחלו פה כאילו היו פה מעולם (והם לא) והתיישבו על המשבצת המחייבת של ה"פרי הלאומי" שלנו (והם לא). אם כבר, אז לתאנה וגם לרימון יש זכות ראשונים על העניין. שניהם – גם התאנה וגם הרימון – ידועים בארצנו עוד מימי התנ"ך: עץ התאנה כזכור הוא העץ הראשון המוזכר בו, ואדם וחווה עשו להם חגורות צניעות מעלי התאנה.

הרימון גם הוא מוזכר במקורות, ושניהם יחדיו הם חלק מהמסורת התרבותית והקולינרית שלנו: יש להם משמעות סמלית בחיינו, ונראה לי שהם מייצגים אותנו נאמנה - הרבה יותר מהתפוז, שכבודו – ויש כבוד – במקומו מונח.
 

אני מרבה להשתמש גם ברימונים וגם בתאנים בבישול הביתי שלי, והנה מתכון תאנים שאני אוהב מאוד לתאנים מבושלות ביין אדום ותבלינים מתוקים:

מצרכים:

18 תאנים גדולות ויפות

1 בקבקו יין אדום יבש

חצי כוס דבש

1 מקל קינמון

2 מקלות וניל, חצויים לאורכם

"סרט" קליפה מלימון או מתפוז

3 ס"מ ג'ינג'ר טרי, פרוס דק

הכנה:

שמים את כל המצרכים, למעט התאנים, בסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה כ-20 דקות.

מכניסים פנימה את התאנים ומבשלים יחד על להבה נמוכה כעשר דקות.
 

מכבים את האש ומניחים לתערובת להתקרר לגמרי.
 

מכסים בניילון נצמד ומקררים לגמרי.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי