חבלי שינה
עוד בפרויקט
שירי ערש 2062
זוכרים את רמה מסינגר חנה מירון / מעל פסגת הר הצופים שלומי שבן בהופעה בפיג'מה - שידור חי חמי רודנר עובדיה חממה גיא זוארץ / Mama yo no tengo visto ששי קשת רמה מסינגר ומאי ישראלי ערש/ כבר השעה מאוחרת גיל חובב דרור קרן / ערב מול הגלעד אסתי זקהיים / עממי חמי רודנר / הסוסים האדומים טל גורדון אריאל הירשפלד / לוליבי רננה רז בשירי ערש דניאל זמיר / שיר ערש שולה חן בשירי ערש חכם דוד מנחם / שיר מילדותו קרן פלס / אני גיטרה מורין נהדר / ג'וני ג'וני בפרסית נתן סלור / רועת הכוכבים גדעון רייכר / שיר ביידיש אוהד קנולר / ליה לילה שאול פרידמן בשירי ערש שלמה בר / תיפוף יאיר דלאל / שיר ערש עירקי יסמין לוי / nani nani דנה ברגר / יא ירח משפחת אלייב / בבוכרה היפה אבנר הכהן רוית הכט קורין אלאל / שיר לשירה מסקי שיברו / שיר ערש באמהרית קובי אוז / אגדה יעקב גוטרמן דרור קרן ומאי ישראלי / שיר לילדה שכבר נולדה מאי ישראלי / על אם הדרך עץ עמד טריו מיליונרס / לילה טוב תומר שרון / הבובה זהבה אלטייבּ ע'נאים רוחמה וייס
ביצועים מקוריים
שלומי שבן / שום קסם לא בן ארצי / שיר ערש
אתם שרים
ירון וחגית יעקובסון זוכים בזוג כרטיסים להופעה של שלומי שבן ענבר נאור זוכה בזוג כרטיסים למופע בפיג'מה של שלומי שבן מור גל לביא זוכה בתחרות שירי הערש סבתא שרה שרה בצרפתית יוגב כהן בשיר ערש unplugged מיכל שריג בשיר "בך לא נוגע" שיר ערש מקורי - שני לחמיש ענבר דולכר זוכה בתחרות שירי הערש תמר גלזנר בשיר לכל אדם עודד מנור בשיר ערש מקורי הילה רוזנצוויג שרה את Tell Me Why חנה לוי שרה את שיר הערש תפוח חינני ללי מנען שרה נומי נומי לירון לוי מושב ישרש מארק לינטון בשיר ערש Hobo's Lullabye מני צפריר שר בואי אמא מוריס שר את שיר הערש a la claire fontaine נורית פלד שרה את שיר הערש נומה בן סבטלנה שרה שיר ערש ברוסית שושי שרה את סטלה סטלינה טובי ידין שרה את שיר הערש פזמון לינקינטון ז'ולייט אדרי שרה שיר ערש בצרפתית חמוטל רוזן שרה את "שכב בני" אהובה תמר שרה שיר ערש בלדינו גילה קנטור שרה שירי ערש
סיפורים אישיים
חנה בת שחר
קוטנר מגיש
האזינו לספשל שירי ערש בהגשת יואב קוטנר
שירי ערש
social
facebook whatsup email tweeter
רוחמה וייס //
6.1.12
שירי ערש
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

חבלי שינה

כשרוחמה וייס היתה ילדה, לא היו לה שירי ערש להתנחם בהם. במקומם היא מצאה שומרת ראש פרטית: ברכת "המפיל", שקשרה את עיניה ושלחה אותה למחוזות הלילה

גדלתי בלי שירי ערש

ההזמנה להעלות על הכתב מחשבות על שירי הערש של ילדותי מצאה אותי, למרבה הפתעתי, במבוכה. אהבתי לשיר שירי ערש לשני ילדיי, אבל ילדותי עברה עליי בלי שירי ערש. כבר כמה ימים מתרוצצים בי זיכרונות ומחשבות על טקסי השינה של ימי ילדותי. אני נזכרת היטב בפחד ללכת לישון ובשנאה שרחשתי לחושך. אני נזכרת בלחשים הפרטיים שהייתי ממציאה ולוחשת לעצמי כדי להשביע את הרוחות הפנימיות ואת השדים החיצוניים שייתנו לי לילה בלי חלומות מפחידים.

" כילדה, לא הכרתי את אלוהים ולא דיברתי איתו, ואף שניסיתי, לא הצלחתי למצוא לו מקום בחיי "

 

שירי ערש לא היו כלי אמיתי בימי ילדותי. נדמה לי שאת מקומם מילאה "קריאת שמע על המיטה". מתישהו בשנות בית הספר היסודי לימדו אותנו המורות את הברכה הזאת, ומאז היא היתה לחברתי הטובה ולשומרת ראשי בלילות: "הנכנס לישן על מטתו אומר מ'שמע ישראל' עד: 'והיה אם שמוע'. ואומר: 'ברוך [אתה ה' אלהינו מלך העולם] המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום, ותן חלקי בתורתך, ותרגילני לידי מצוה, ואל תרגילני לידי עבירה, ואל תביאני לידי חטא, ולא לידי עון, ולא לידי נסיון, ולא לידי בזיון, וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים, ותהא מטתי שלמה לפניך, והאר עיני פן אישן המות, ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב').

  khbly
את הפחד מהחושך רק תפילה הצליחה לסלק. צילום: Thinkstock

אף פעם לא אהבתי להתפלל

אני מקנאת באנשים שמספרים לי על אלוהי ילדותם ועל השיחות התמימות ומלאות החיות שהם ניהלו עמו. אני מקנאת אפילו באלה המספרים לי כיצד הם איבדו את אלוהי ילדותם, מכיוון שזה אומר שפעם היה להם אלוהים. לעומתם, אני זוכרת את עצמי כילדה שחיה בסביבה דתית מאוד, ובכל זאת לא חווה שום חוויה דתית. כילדה, לא הכרתי את אלוהים ולא דיברתי איתו, ואף שניסיתי, לא הצלחתי למצוא לו מקום בחיי. משום שלא היה לי אלוהים, התפילות בבית הספר ובבית הכנסת היו סוג של סיוט מבחינתי. מילמלתי מילים ריקות מתוכן והרגשתי חוטאת.

 

את ברכת "המפיל" דווקא אהבתי

באופן שתמיד הפתיע אותי, תפילה אחת אמרתי מתוך חוויה רגשית עזה - ברכת "המפיל". כשאני מנסה לנסח לעצמי מה גרם לתפילה הזאת להיות שונה משאר התפילות, אני מוצאת כמה גורמים שחברו להתרגשות הילדותית שלי: פחד הלילה, התפילה שנאמרת ביחידות, באין רואים ובשקט, השקט שלאחר התפילה (אסור היה לדבר לאחר אמירת "קריאת שמע") והציוריות הנהדרת של הברכה.


הברכה נפתחת בתיאור "המפיל חבלי שינה על עיני", ואני זוכרת את עצמי שוכבת על המיטה ומדמיינת חבלים הנופלים על העפעפיים וקושרים אותם לשנת הלילה. זה יכול להיות מבהיל, אבל בדמיון הילדותי שלי זה היה דווקא מרגיע. אהבתי את החבלים האלה ודימייניתי אותם עבים וחזקים. הרגשתי איך הם מכריחים אותי לעצום את העיניים ולהירדם. את הילדה המבוהלת שבלבי הרגיעה הידיעה שהשינה חזקה ממני ושבעוד רגע קט היא עתידה לקשור את עיניי ולשלוח אותי אל מחוזות הלילה, יהיו אשר יהיו.

 

מי מנהל את הפחדים של הלילה

אל תיאור חבלי השינה הצטרפה תובנה בדבר מקורם של פחדי הלילה. בתבונה רבה מבקשת הברכה "ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים", ולמעשה, מודיעה למתפללת הצעירה שבי שמקור בהלת הלילה אינו במציאות כי אם בחלומות ובהרהורים. לאט לאט יצרה התפילה בתודעתי שליטה על החרדות. הסכנות נמצאות גם במציאות ("פגע רע, חלאים רעים"), אבל הפחד נמצא בראש - בחלומות ובהרהורים. עם הפחד אני יכולה ללמוד לנהל משא ומתן. תאמינו לי שזה לוקח זמן רב, חיים שלמים נדרשים (לי, בכל מקרה) כדי ללמוד לנהל משא ומתן עם הפחד, אך התפילה הזאת הצטרפה לכוחות החילוץ שלימדו אותי להבחין בין סכנה לפחד.

 

תמונה אחרונה ללילה זה

"ותהא מטתי שלמה לפניך" הייתי אומרת ורואה לנגד עיני מיטה גדולה, שמיכת פוך רכה ומצעים לבנים. המיטה שלי יכולה להיות שלמה לפני אלוהים. ראיתי תמונות של ילדה קטנה ישנה בשלווה ובאלכסון על מיטה גדולה, רכה, נקייה ומפנקת. שכבתי במיטת הילדות הקטנה שלי ודמיינתי את עצמי כילדה-פיה שוכבת על מיטה שלמה, אשמורות עיניי נקשרות בחבלי שינה עבים, המחשבות הרעות מוצאות את דרכן החוצה ואני הולכת לישון.

  rvkhmh_vyys_1

גם את הילדים שלי לימדתי את ברכת "המפיל"

כשהילדים שלי היו צעירים יותר ועדיין שיתפו אותי בדאגות השינה שלהם, היה לי ברור שאני נותנת להם את שומרת הראש האמיצה של ימי ילדותי, את "ברכת המפיל". בבית הליברלי שבו הם גדלו מותר להגיד את הברכה גם חמש ושש פעמים, ומובן שאין סיבה לשתוק לאחר אמירתה. למרות השינויים והמרחק מעולם ההלכה, ראיתי את ילדיי נעזרים בברכה שעזרה לי לפני שנים.

 

גם לאחר כל ההסברים, אני לא בטוחה שאני מצליחה להבין למה דווקא ברכה זו פתחה לי פתח יחיד לעולם של חוויות דתיות, אבל אני בהחלט יודעת שברכת המפיל היתה שיר הערש הסודי שלי - ואני חייבת לה על כך.

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus