התשובה למחאת הקוטג'

מצוות השמיטה שהנחילה תורת ישראל לעם היהודי חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה ולבעלי החיים מנוחה ולאפשר לכל אדם להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה.  בשנה זו גם התבטלו החובות הכספיים, והאנשים קיבלו הזדמנות ל"התחלה חדשה" במישור הכלכלי והחברתי. 

 

קשה שלא להתרשם מעומק האידֵאה ומגובה השאיפות שמציגה לפנינו שנת שמיטה. בשנה הזו הרכוש אינו חזות הכול, הזמן אינו דוחק והטבע הינו הרבה יותר ממשאבים לניצול. שנת השמיטה מציגה לפנינו חלופה רווית אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל, המבקשת לחדש את איכות החיים בכלל המערכות, במאמץ ציבורי מיוחד במינו.
 

שנה של מעורבות חברתית, של התחדשות רוחנית ומוסרית ושל התבוננות סביבתית מעמיקה. שנה של אחווה, תרבות, רוח, משפחה וקהילה. שער בזמן הנפער אחת לשבע שנים וקורא לחידוש הברית בין האדם, החברה והאדמה. שנה המשאירה את רישומה על שש השנים שלאחריה. 
 

מתוך הכרה כי שנת השמיטה היא ערך יסוד בחינוך האדם בישראל, ומתוך הבנה כי עם שיבת העם היהודי לציון מבקשת השמיטה את הגשמתה בזמן הזה, אנו מבקשים לפעול יחדיו על מנת להחיות את שנת השמיטה ולקיימה כשנה משמעותית בחיי היחיד, הקהילה, החברה והאומה.
 

מסמך זה, "אמנת שמיטה ישראלית", נחתם על ידי הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, כמו גם על ידי עשרות מנהלי ארגוני זהות יהודית, עמותות העוסקות באקטיביזם חברתי, נציגי מוסדות חינוך ואנשי עסקים, באירוע היסוד של יוזמת "שמיטה ישראלית" שהתקיים לפני כחמישה חודשים בתל אביב. לצד החתימה על האמנה התקיימו באירוע עשרה שולחנות עגולים אופרטיביים שדנו במקביל בשאלה "מה עניין שמיטה" לחינוך, כלכלה, רווחה, סביבה, צדק חברתי, קשרי ישראל-תפוצות, חיבור בין חלקי העם, קהילות, צדק חלוקתי והעולם העסקי. 
 

כשלושה שבועות לאחר מכן התקיים מושב מיוחד בכנסת, ובו שרים וחברי כנסת (בהובלת ח"כ רות קלדרון ויו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג) קיבלו על עצמם לקדם שנת שמיטה משמעותית בישראל. בחודשים האחרונים פועלים כל השותפים האמורים לבניית יוזמה רחבת היקף שתחזיר את שנת השמיטה ללוח השנה היהודי של מדינת ישראל, כשנה של  התבוננות עצמית, ערבות הדדית ואחריות סביבתית, תחת הכותרת המשותפת "שמיטה ישראלית".

• " מתוך הכרה כי שנת השמיטה היא ערך יסוד בחינוך האדם בישראל, ומתוך הבנה כי עם שיבת העם היהודי לציון מבקשת השמיטה את הגשמתה בזמן הזה, אנו מבקשים לפעול יחדיו על מנת להחיות את שנת השמיטה ולקיימה כשנה משמעותית בחיי היחיד, הקהילה, החברה והאומה. "

אז מה יש בה, בשנת השמיטה, שמצליח לגעת ברבים כל כך ולהניעם ללימוד וחשיבה מחודשת על אורח חייהם ועל החברה הישראלית בכללותה? ומה השתנה בשנת השמיטה הנוכחית, שנדמה כי בה מתחילים לצאת רעיונות אלו מן הכוח אל הפועל? 
 

אתגר למחשבה
 

וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לה'.

שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר.

שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל (ויקרא כה א-ז).

מצוות השמיטה, כפי שהיא מופיעה בפרשת בהר ובכתובים אחרים, הינה חלק ממערך זמנים מחזורי בן שבע שנים המכונן את התודעה של עם ישראל בנוגע לאבני הבניין של החיים – היחס לא-ל, היחס לאדמה ולרכוש, היחס לעבודה והיחס לאחר – השכן, העני, הגר ובעל החיים. בכך היא מרחיבה את תודעת השבת (המנכיחה ערכים דומים) מיחיד לעם שלם, כדברי הרב קוק זצ"ל:

היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים - בכל שבת. בא שבת באה מנוחה... את אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה...

אין רכוש פרטי מסוים ולא זכות קפדנית, ושלום א-להי שורר על כל אשר נשמה באפו. "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל". אין חילול-קודש של קפדנות רכוש פרטי בכל תוצאות יבולה של שנה זו, וחמדת העושר, המתגרה על ידי המסחר, משתכחת: "לאכלה ולא לסחורה" (הקדמה לשבת הארץ).
 

רעיון זה, של חברה שלמה הבוחנת את עצמה ומאתגרת את התנהלותה בתחומים התשתיתיים והבסיסיים ביותר בחיים ובנפש על בסיס מחזורי קבוע, מעורר השראה בקרב רבים, המרגישים כי ישראל של ימינו תצא נשכרת ממהלך כזה דווקא בתקופה הנוכחית.  

• " מבחינת הציבור הדתי, ישנו חיפוש של "החזרת עטרה ליושנה" (כך!) - התחברות לעומק הרעיון של השמיטה והחלת מצווה חשובה זו על כמה שיותר פנים בחיינו. "

גם ברמה האישית, רעיון השמיטה מאתגר את החשיבה המערבית- צרכנית שהורגלנו אליה בדורות האחרונים (וביתר שאת בשנים האחרונות). אליבא דשנת השמיטה מקור הכוח והברכה שלנו אינו טמון בנו – הארץ שובתת שבת לה', אנו שובתים ממלאכת השדה, ובכל זאת השפע מגיע. ההשלכות של רעיון כזה הן רבות, וביניהן ההבנה כי המקצוע והרכוש שברשותנו אינם אלו שמגדירים אותנו. השפע הינו א-לוהי וכולנו יכולים לקחת חלק בו, הן כמשפיעים והן כמושפעים.

 

רעיון ההרפיה לשנה מעומס העבודה (החקלאית בעבר) לטובת משפחה, קהילה, תרבות ורוח מצית את הדמיון ברמה האישית, הקהילתית והלאומית. מבחינה סביבתית מציעה השמיטה הסתכלות רדיקלית - הפסקה של שנה מראיית שותפינו לבריאה באופן תועלתני בלבד, הכרת תודה על הטובה וכמובן מתן אפשרות למשאבי הטבע להשתקם משימוש יתר. שמיטת הכספים מרחיבה את ההסתכלות לעולם הכלכלה, ומציעה לכל אדם "התחלה חדשה" מבחינה כלכלית אם הגיע אל פי שוקת שבורה.

צילום: Thinkstock

עושר הרעיונות והערכים ש"מחזיקה" שנת השמיטה - ורק חלק מהם הועלו כאן על הכתב - אל מול ה"דלות" של דחיקתה לתחום הכשרות והגינון בלבד (לפחות עבור 98 האחוזים בחברה הישראלית שאינם חקלאים) הם אלו שיוצרים את הפער שרבים כל כך חשים שאת הצורך במילויו. עובדת היותה של שנת השמיטה "חד פעמית", במובן שהיא דורשת התגייסות של המערכות לשנה בלבד ולא שינוי תשתיתי עמוק, אך גם מחזורית – דבר שמבטיח שהשינוי אכן יוטמע לאורך זמן - מעוררת יחידים, ארגונים ומוסדות לקבל על עצמם התגייסות לטובת התהליך.
 

התעוררות מוקדמת
 

הן מצוות השמיטה והן הרעיונות העומדים בבסיסה (או שיכולים להתפתח לאור הערכים שהיא מנחילה) לא נולדו במחזור השמיטה האחרון. עם זאת, נראה שדווקא שנת השמיטה הקרובה, התשע"ה,  תאופיין בריבוי מיזמים מקומיים ולאומיים סביב ערכי השמיטה. 

הסיבות לשינוי הינן מגוונות. הציבור הישראלי הכללי, במידה רבה בעקבות מחאת קיץ 2011, עוסק בשנים האחרונות בשיח זהות חברתי-כלכלי. השיח, שעד כה נדחק לשוליים מול השיח הביטחוני -פוליטי, התעורר ב"מחאת הקוטג'" ועדיין מחפש את יישומו במציאות. תוצאות הבחירות האחרונות הרחיבו את מספר הנציגים המחזיקים ברעיונות מעין אלו בבית הנבחרים, והשמיטה מזמנת אפשרות לחבר בין רעיונות מעולם זה ובין היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית.
 

מבחינת הציבור הדתי, נדמה כי משמיטה לשמיטה, עם התעצמות המחלוקות המתוקשרות היטב בנוגע לפתרונות הלכתיים מעולם הכשרות וקישורם לזרמים שונים בתוך ציבור זה, ישנו חיפוש של "החזרת עטרה ליושנה" (כך!) -  התחברות לעומק הרעיון של השמיטה והחלת מצווה חשובה זו על כמה שיותר פנים בחיינו. גם כאן, יוזמות אישיות וקהילתיות כאחד מרחיבות את השיח ההלכתי אל שיח בנוגע לרוח המצווה ולקריאה שהיא קוראת לנו במציאות.
 

סיבה נוספת לריבוי היוזמות וההתארגנויות הינה סיבה מעשית  –הקמת קואליציית "שמיטה ישראלית" ותחילת פעילותה. בשני מחזורי השמיטה האחרונים (לפחות) היה ניסיון של יחידים וארגונים להעלות מודעות לנושאים סביבתיים, חברתיים או כלכליים המחוברים לערכי השמיטה. רוב הניסיונות לא צלחו, בעיקר בשל התעוררות מאוחרת (בדרך כלל בתוך שנת השמיטה עצמה) וחוסר זמן של המובילים, ששילבו את העיסוק בשלל עיסוקיהם האחרים.

לעומת זאת, יוזמת "שמיטה ישראלית" התחילה להתרקם כבר במהלך תשע"ג (ראו מאמר שנכתב בעיתון זה בשבת פרשת בהר תשע"ג), יצרה מודעות לקרבתה של שנת השבע, בנתה שולחנות עבודה לבעלי עניין סביב רעיונות אופרטיביים וחיברה בין ה"שטח" ובין הרשויות המוניציפליות והלאומיות סביב רעיונות אלו. בכך, העיסוק בערכי השמיטה ומימושם במציאות ימינו התעורר בעוד מועד בכל הרמות ומכאן ועד מהלך לאומי הדרך קצרה.

צילום: פלאש 90

באופן מעשי, לקראת שנת השמיטה התשע"ה ראוי לקיים מהלך לימודי רחב, העוסק בתורה ובחיים כאחד, ולקבל החלטות ברמה האישית הנוגעות למימוש ערכי השמיטה בחיי המשפחה והקהילה. ניתן גם להצטרף לתוכניות "חובבי שביעית" שקמו ברחבי הארץ ועוסקות בבחינות אלו ממש (תוכניות צפון ודרום נסגרות בימים אלו), להקים בית מדרש בבית הכנסת או בקהילה, או לבחור בכל דרך אחרת שתבטיח שנגיע מוכנים לשנה חשובה זו.
 

בשל ייחודה של השמיטה ברמה הציבורית כדאי לבחור כקהילה להצטרף לאחת היוזמות שכבר יצאו לדרך לקראת שנת השמיטה, או להוביל רעיון המתאים למבנה הקהילה ולחבריה. יוזמה לדוגמה שניתן להצטרף אליה כקהילה הִנה "שמיטת כספים כמנוף לשיקום כלכלי" – שעיקרה הקמת קרן שמיטה לטובת משפחות שסיימו תהליך הבראה כלכלית עם אחד מארגוני השיקום. הקרן תאפשר למשפחות באופן חד פעמי לקבל ליווי בהסדרי החוב,  כאשר קרן השמיטה עצמה לוקחת על עצמה חלק מהסכום ולמעשה מאפשרת למשפחות  "יישור קו" מבחינה כלכלית, עם סיום שנת השמיטה.
 

יוזמה קהילתית נוספת המובלת על ידי מרכז "הלכה והוראה" קוראת לקהילות להקים "בנק שעות התנדבות" שבו כלל חברי הקהילה יפקידו שעות שאותן הם מפקירים לטובת הקהילה. הבנק ינוהל  במסגרת הקהילתית, למימוש מקסימלי של שעות ההתנדבות לטובת הכלל (ראו מאמרו של הרב רימון בגיליון זה). רעיון נוסף, המשלב בין שני האחרונים, הינו קהילה המתנדבת לטובת ה"אחר" ומאמצת קהילה/שכונה/ציבור מסוים בכל הרמות ולמעשה מכניסה אותו ל"שדה הקהילתי" שלהם. גם הבאת תכנים יהודיים ותרבות עברית למרחב הציבורי היא יוזמה מקומית שמתחילה להתהוות במספר ערים, וכדאי ורצוי לחבור אליה. מספר המימושים לרעיון של הרפיית המתח התעסוקתי והמרוץ הצרכני לטובת חיי משפחה ועיסוק בתרבות ורוח הינו כמעט בלתי מוגבל.
 

עינט קרמר היא מנהלת ארגון טבע עברי ומובילת יוזמת "שמיטה ישראלית". לפרטים, קבלת דפי לימוד, רעיונות לעשייה והצטרפות למגוון היוזמות – פנו אלינו  info@tevaivri.org.il , השאירו את פרטיכם באתר www.ishmita.org.il  או כתבו בעמוד הפייסבוק שלנו facebook.com/goshmita

 
פורסם לראשונה במוסף "שבת" - מקור ראשון, בתאריך: ט' באייר תשע"ד, 9.5.2014
 

Model.Data.ShopItem : 0 6