אני שונא, משמע אני קיים
שנאה.קום
social
facebook whatsup email tweeter
זוהר סוסנקו //
4.7.10
שנאה.קום
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

אני שונא, משמע אני קיים

אתם שונאים מישהו? בואו לפייסבוק. אין מקום טוב יותר ללכלך, להשמיץ, להנהיג חרם ולהוציא דיבה. רוצים לגוון? יוטיוב מחכה לכם. זוהר סוסנקו

"תחשבו על זה: החרדים לא משרתים בצה"ל, אוהבים להיות עם המון גברים ביחד בחדר סגור וקטן, קושרים לעצמם חזק את התפילין ואוהבים שאיזה רבי גדול ירביץ להם ויגיד להם מה לעשות, טובלים יחד עירומים במים ועוד ועוד. מכל אלה ביחד ועוד נובע: חרדים הם גייז". האבחנה התרבותית הזאת שוחררה לאוויר העולם לפני כשנה וחצי, באחד האתרים הפופולריים והאהובים בקרב הגולשים הישראלים: פייסבוק. מאחוריה עומדת קבוצה בת 214 חברים, שנושאת את השם "חרדים הם גייז". מטריד? מאוד. מפתיע? לא כל כך.

 

vykvkh_m_khrdy_6

שונאי החרדים האלה לא לבד: בפייסבוק עסוקים לא רק בפטפוטי סרק, בהעלאת תמונות ובניהול חווה וירטואלית, אלא גם בשנאה. בניגוד לטוקבקים באתרי החדשות - שהם אמנם רווי השמצות וצעקניים אך עוברים סינון לפני העלאתם לאוויר - בפייסבוק קל הרבה יותר להשמיץ ולהעליב מבלי לעבור סינון. קבוצות שנאה נסגרות רק במידה שאחד הגולשים מדווח על קיומה של קבוצה פוגענית ורק אם הנהלת האתר מקבלת את טענותיו. קשה לקבל מידע שיחשוף שבאיזו תדירות דבר כזה קורה.

 

בעוד שהטוקבקיסטים מסתתרים מאחורי שמות בדויים וכינויים, חברים בפייסבוק לא מהססים לפתוח קבוצת שנאה בשמם האמיתי. לאף קבוצה אתנית, אידיאולוגית או דתית אין בלעדיות על קבוצות השנאה האלה. רובן נוסדות על ידי גולשים צעירים תחת כותרות רדודות, ותוכנן כתוב בשפה נמוכה עם שגיאות כתיב וסימני קריאה רבים.

 

" בעוד שהטוקבקיסטים מסתתרים מאחורי שמות בדויים וכינויים, חברים בפייסבוק לא מהססים לפתוח קבוצת שנאה בשמם האמיתי. לאף קבוצה אתנית, אידיאולוגית או דתית אין בלעדיות על קבוצות השנאה האלה. " בקבוצה "גמני שונא הומואים" יש רק 62 חברים, שהם ככל הנראה גם כמה מחברי הקהילה הגאה שפתחו במאבק ומציפים את הקבוצה בתמונות ממצעדי גאווה. לאחר הרצח בבר-נוער בתל אביב, לפני כשנה, נפתחו שתי קבוצות שקראו במפורש לרצח הומוסקסואלים ולסביות. איתי פנקס, יו"ר המרכז הגאה בתל אביב ולשעבר חבר מועצת העיר, מסביר שפעילות זריזה של גולשים מהקהילה הביאה לסגירתן. "הקהילה הגאה היא מושא שנאה מרכזי ברשת", הוא אומר. "מצד שני, מדווחים על קבוצות כאלה מהר מאוד מכיוון שלקהילה הגאה יש נוכחות משמעותית ברשת. לעומת זאת, יש קבוצות באוכלוסיה שנפגעות ברשת - אבל הנגישות שלהן לאינטרנט נמוכה יותר".

 

כמו הרצח בבר-נוער, אירועים אקטואליים בולטים גוררים אחריהם פתיחה של קבוצות שנאה רלוונטיות. המשט הטורקי לעזה, לדוגמה, הוביל לפתיחת קבוצות הקוראות להרוג את ח"כ חנין זועבי. רובן נסגרו, וכעת נותרו כמה המסתפקות בקריאה להדיחה מהכנסת או לגרשה מישראל. קבוצה הקרויה "להרוג ת'ילד שסיפר למורה שלו שיש לו את המבחן בגרות", שנפתחה לאחר הדלפת בחינת הבגרות במתמטיקה, הייתה פעילה עד לפני מספר ימים והיו חברים בה 2,290 גולשים. מאז שנעלמה מהרשת החברתית נפתחה קבוצה חדשה וכעת חברים בה רק 47 גולשים צעירים.

 

בני נוער לא מסתפקים בשנאה כלפי תלמידים אנונימיים, ומנצלים את הרשת החברתית להקמת קבוצות שנאה נגד תלמידים מסוימים. בחלק מהן מנהלים חרם נגד אותו תלמיד, באחרות מדובר בתקיפה מילולית בלבד כמו העלאת נאצות לעמוד הפרופיל של הקורבן.

 

"בגיל ההתבגרות מתעסקים בזהות", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל. "האם אני שייך לקבוצה הזאת או לזאת? האם אני מקובל או לא? פרט לחיפוש אחר זהות, שואפים להיות כמה שפחות חריגים. לעתים עושים זאת באמצעות רגשות שליליים, כמו 'האם אני חלק מהקבוצה שעושה חרם על מי שחריג'. יש אנשים מבוגרים שסובלים מצלקות משמעותיות שנוצרו בגלל חרם. זאת חוויה טראומתית של פגיעה בביטחון עצמי. החרם שאנחנו רואים בפייסבוק זהה למה שאנחנו נתקלים בו בתוך בית הספר, בהבדל אחד – הקללות נשארות שם לנצח".

 

בריוני המקלדת נגד לוזון

 

בתחרות בין קבוצות השנאה, יש סוג אחד שכובש בקלות את המקום הראשון - קבוצות השנאה בין אוהדי קבוצות הכדורגל השונות. "בואו נראה כמה מהר נגיע למיליון אוהדים ששונאים את הפועל תל אביב", קוראת אחת הקבוצות. 21,169 היא התשובה, נכון לכתיבת שורות אלה. 7,281 אוהדי כדורגל הבהירו מה דעתם על יו"ר התאחדות הכדורגל בקבוצה "גם אני שונא את אבי לוזון". חברים רבים בקבוצה אף מייחלים בגלוי למותו, ואחד מהם השקיע מזמנו לעיצוב מודעת אבל שבה נכתב: "אנו מודיעים בשמחה רבה על מותו של יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל אבי לוזון. ההלוויה תתקיים באיצטדיון דוחא שבסכנין".

 

טל שורר, עורך חדשות הספורט של גלי צה"ל, אומר כי קבוצות השנאה באינטרנט משקפות את התחושות בשטח. "לוזון הוא יו"ר ההתאחדות הכי שנוא שהיה כאן ולאינטרנט יש חלק גדול בדבר", הוא מסביר. "ההסתה נגדו חצתה את כל הקווים. נראה שככל שהגב שהוא מקבל מראשי ההתאחדות גדול יותר, כך גדלה השנאה אליו ברחוב".

 

שורר מגדיר את הגולשים האלימים "בריוני מקלדת", ומבהיר: "אין ספק שלוזון אינו פופולרי גם ביציעים, אבל הווליום של ההתנגדות אליו בציבור הרחב נמוך הרבה יותר. ברשת מסתובבים כמה בריונים שמבססים לעצמם מעמד בקרב הבריונים האמיתיים -  באמצעות פרסום מודעות אבל, תמונות מכוערות ודברים אחרים שאת כולם אפשר לכנות הסתה".

 

vhdym_dvmym04 לוזון משתדל להתעלם מהאלימות המופנית כלפיו ברשת. ייתכן שאישי ציבור אחרים היו פונים למשטרה ומתלוננים על ההסתה הפרועה נגדם, אך לא בטוח שהם היו מקבלים מענה ברור – מפני שהסוגיה המשפטית הנוגעת לתכני שנאה באינטרנט מורכבת וסבוכה. "חוק העונשין אוסר באופן עקרוני לפרסם משהו מתוך מטרה להסית לגזענות", מסביר עו"ד דן אור-חוף, מומחה למשפט באינטרנט. לדברי אור-חוף, בכל הנוגע לשנאה בפייסבוק, השאלה היא מי המפרסם, הגולש או הספק (מנהלי הרשת). "ברמה הפלילית, לא דנו בעניין הזה. ברמה האזרחית, בתי משפט נתנו הגנה לספק כל עוד הוא פעל להסיר תכנים כאלה ברגע שדיווחו לו עליהם".

 

אור-חוף משוכנע שאסור להשאיר את הטיפול בתחום לבתי המשפט. "האם הדבר הנכון לעשות הוא לחסום קבוצות? זאת שאלה טובה. הפעילות נגד קבוצות כאלה צריכה להתחיל 'אוף ליין', למשל בבתי הספר. חייבים לעקור מהשורש את השנאה לאחר. באינטרנט צריכה להיות נוכחות גדולה יותר של גופים מחנכים שייצרו תכנים מתאימים ויפיצו אותם. אי אפשר לתלות את יהבנו רק בכלי האכיפה".

 

בתחילת יוני עשה בית המשפט צעד משמעותי נגד מפיצי שנאה באינטרנט, כשהרשיע תושב הצפון שפירסם בפייסבוק תמונה של חברתו לשעבר לצד קללות באנגלית. "הגעתי לפרופיל שלו, ומצאתי שם תמונה שלי וכיתוב 'למה זונות הן כאלה זונות?'", סיפרה החברה לשעבר, ש', לחדשות ערוץ 2. "הרגשתי בושה עצומה. אפילו לא כעסתי - נעלבתי. הרגשתי ערומה, שכולם חושבים שאני זונה. זה פגע בי מאוד. מה נשאר לבן אדם אם לא השם שלו בסופו של יום?".

 

"לו חפץ היה הנאשם להסיר את חוצנו מן הקובלת ולנתק את הקשר ביניהם", כתב בית המשפט בהחלטתו. "ניתן היה להסיר את תמונותיה בכללותם מן הפרופיל שלו, אך הנאשם בחר להותיר את התמונות ולייחס לקובלת תכונות מסויימות תוך פגיעה בכבודה, כזוגתו בעבר, כאשה בוגרת וכאדם". בית המשפט קבע שהאיש יפצה את התובעת ב-50 אלף שקל.

vykvkh_lyd_vtvbvsps01


רוצים חופש ביטוי בעירבון מוגבל


כמו הפייסבוק, גם אתר סרטוני הווידאו יוטיוב הוא זירת תוכן שאין בו ביקורת מקדימה על התכנים המועלים. לסרטוני הווידאו שמעלים הגולשים - קליפים, בלוגים מצולמים, פרודיות, סרטונים מצוירים  - צופים לעתים מיליוני גולשים.

 

האלימות בבתי הספר זוכה לתיעוד מחריד ביוטיוב, וסרטונים רבים מציגים אלימות בכיתות. כאן  למשל, מונצחים כמה תלמידים תוקפים באגרופים בן כיתה. לטענת המצלמים, הדבר נעשה לכבוד יום הולדתו. משיטוט ביוטיוב עולה כי זאת דרך נפוצה לחגוג ימי הולדת בתיכונים בישראל.

 

זה קורה גם בצבא: סרטון אחד מציג תיעוד חי של אלימות בין שני חיילים. בכיתוב המתלווה לסרטון, שצולם ככל הנראה בטלפון נייד,  נכתב: "חחחחחח זה מה שקורה כשמישהי מתעצבנת על חייל ג'ובניק וואלה הבחורה לא פריירית בכלל כל הזכויות שמורות למג''ב איוש".

 

ד"ר יעקב הכט, חוקר של תרבות האינטרנט כתב בעשור האחרון עשרות מאמרים הבוחנים את החברה כפי שהיא משתקפת בראי האינטרנט. הוא מכיר היטב את סרטוני הנאצה שעולים ביוטיוב, אך לא מתרגש מהם. "אלה דברים שהיו קיימים מאז ומעולם. אני יכול ללכת לרחוב, לשוק, למשחק כדורגל או אפילו למילואים ולשמוע דעות כאלה. זה קורה אפילו אצל ילדים. אז עכשיו זה מופיע גם באינטרנט. בישראל מתקיימת שנאה אדירה, והיא מקצינה והולכת. השנאה שבה אנחנו נתקלים באינטרנט פשוט מייצגת את מה שקורה ברחוב עם תוספת – אתה מעיר יותר. אני לא אגיד לשכן שלי שהוא חמור, אבל באינטרנט אני עשוי להתבטא כך".

 

אם כך, אתה תומך בחסימה של גלישה ביוטיוב, כמו שעשו בטורקיה ובסין?
"אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה. מצד אחד, אנחנו תומכים בחופש הביטוי. מצד שני, אנחנו נפגעים. דעתי היא שזה בריא לדמוקרטיה וכלל לא משנה שאנשים נפגעים - כי הדברים האלה נאמרים בציבור הישראלי גם בלי האינטרנט. הבעיה היחידה באינטרנט היא ששם יכול לכתוב גם מי שאינו יודע לכתוב". 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus