תנו להם כיוון, הם יעשו את השאר

המושג "נוער מנותק" לא מתייחס רק למקרי קיצון, לבני נוער שנולדו להורים נרקומנים וחיים בשכונת פשע ומצוקה. אני מבקש לבחון את המרכז: את המתבגרים שנראים נורמטיבים, גרים בבית מבוסס והולכים לבית הספר, אלא שמתחת לפני השטח הם צורכים אלכוהול וסמים, מעורבים בקטטות אלימות, ואם לא נתערב - ימצאו את עצמם תוך זמן קצר מאחורי סורג ובריח.

השאלה שעלינו לשאול אינה כיצד נמנע את מרד הנעורים, אלא מדוע הוא מתרחש. בהבדל הקטן הזה טמונה הבעיה שעמה אנחנו מתמודדים. לפני כ-200 שנה המצב היה שונה לגמרי. תוחלת החיים הממוצעת הייתה 40, וכשאדם היה מגיע לגילאי העשרה - הרבע השני של חייו - הוא היה מתחיל להיות עצמאי ולדאוג להווייתו. נערים בני 14-12 עבדו במשרות מלאות, ורק בני האצולה יכולים היו ללמוד. עד גיל 16 היו בני נוער רבים כבר נשואים, חלקם הורים לילדים, ואדם שהתגורר עם הוריו כשהגיע למחצית מתוחלת חייו נחשב ללא יוצלח ולבעייתי.


המהפכה התעשייתית שינתה את חוקי המשחק. אנשים החלו לנוע מהכפרים אל הערים הגדולות, הדגש העיקרי בעולם המתפתח היה על תעסוקה עתירת ידע במקום על תעסוקה עתירת כוח, ומכונות החליפו רבים מעובדי הכפיים. הרפואה המודרנית השתכללה והתמקצעה במהירות, ויחד עם שיפור בתנאי ההיגיינה היא הובילה לגידול דרסטי בתוחלת החיים. כיום עומדת תוחלת החיים הממוצעת בעולם על 67 שנה, ובישראל על קרוב ל-80.

הכפלת משך החיים גרמה לעולם המערבי להמציא תקופת חיים חדשה - גיל הנעורים. חוקים שונים נחקקו כדי לדאוג לטובת בני הנוער, הוריהם חויבו לדאוג לכל צורכיהם עד לגיל הבגרות, והמתבגרים הוגבלו מבחינת הגיל שבו הם יוכלו להתחיל לעבוד ולהינשא - חסמי כניסה לעולמם של המבוגרים.

ככל שהמסגרת קשוחה יותר, כך המרד קיצוני יותר

נער ממוצע בימינו אינו מפתח הוויה עצמאית, מכיוון שכל צרכיו נענים לרוב עוד לפני שביקש. כאן טמון שורש הבעיה. מרד הנעורים הוא צורך הכרחי, והוא יתרחש אצל כל מתבגר בעולם המערבי. אצל חלקם הוא יתבטא באופן מינורי - הורו להם ללכת למיטה ב-21:00 והם דופקים את המערכת ונכנסים למיטה ב-22:00 - ואצל אחרים הוא דרסטי יותר, ומתבטא בשבירת כל המוסכמות והגבולות.

" מרד הנעורים מתרחש תמיד, מכיוון שזהו צורך פיזי ונפשי גם יחד. נער מתבגר לא יכול שיאמרו לו כל הזמן מה לעשות, מכיוון שמשחר ההיסטוריה אמור כל אדם להתפתח בגיל הזה בכוחות עצמו. " במבט אישי על חיי אני יכול להעיד שככל שהמסגרות מסביב מכתיבות יותר חוקים, קשוחות יותר וממלאות נפח גדול יותר בחיים - כך תגדל עוצמת המרד. לאחר 14 שנה במשפחה חרדית, בקהילה עם חוקים נוקשים שקבעו מה אעשה בכל רגע ורגע מחיי, חזרתי בשאלה, עזבתי את הקהילה, הגעתי לרחובות, לאלימות, לסמים, ובסוף אל בית הכלא בעוון סחר בסמים.

מרד הנעורים מתרחש תמיד, מכיוון שזהו צורך פיזי ונפשי גם יחד. נער מתבגר לא יכול שיאמרו לו כל הזמן מה לעשות, מכיוון שמשחר ההיסטוריה אמור כל אדם להתפתח בגיל הזה בכוחות עצמו. ייתכן שהוא היה מסתייע בהכוונתם של אחרים, אך לעולם לא היה מובל על ידי אחרים. זהו מתכון לאסון.

עלינו לזכור לעבוד יד ביד עם בני הנוער, לתת להם קצת יותר חופש, ולהכווין אותם בדרך חיים אישית. ההורה והמחנך של הדור החדש נמצאים שם כדי להציע כיוון - את הבחירות יעשו בני הנוער בכוחות עצמם.

הכותב הוא סטודנט לעבודה סוציאלית במכללת ספיר, מתנדב בפרויקטים לטיפול בבני נוער ומרצה בהשתלמויות לאנשי טיפול וחינוך