הגזמת – תיקנת

קריקטורה שעוררה פולמוס:
בספטמבר 2005 פורסמה באחד מעיתוני דנמרק סדרה של 12 קריקטורות עם דמותו של מוחמד, שגרמו ליוצרים מכל העולם להגיב. בקוראן לא היה נהוג לאייר את פניו של מוחמד, כיוון שהוא נחשב לדמות קדושה כנביא האסלאם. המהומות שפרצו בעולם בעקבות הפרשה והפגיעה באזרחים חפים מפשע הביאו ליוזמה יוצאת דופן של הקריקטוריסט הצרפתי הוותיק ז'אן פלאנטו. האו"ם נענה להצעתו והזמין קריקטוריסטים ממדינות שונות ומדתות שונות - נוצרים, מוסלמים, בודהיסטים ויהודים - לחבור במטרה לקרב ולחנך להידברות, לבניית גשרים ולשלום. המפגשים נערכו בארצות הברית, אירופה, אוסטרליה, המזרח  הרחוק וגם אצלנו, בירושלים, רמאללה ובית לחם. כל אחד מהיוצרים באותם מפגשים הציג את עבודותיו ותיאר את התגובות שהן עוררו. כמעט בכל מקום שבו הם היו, נפגשו היוצרים עם צעירים ובני נוער ופתחו את הדיון לשאלות של הקהל. היוזמה לגישור על הפערים בין הדתות והאמונות השונות מאוד מבורכת.

מה הופך בן אנוש לקריקטורה טובה?
המילה "קריקטורה" גזורה מהמילה האיטלקית "קריקטיר" - להעמיס, להגזים. המגמה של הקריקטוריסט היא לחשוף את הפגמים, החולשות והחוליים בחברה ולהעצים אותם כדי להעביר עליהם ביקורת. מי שנבחרים הם אנשים בעמדות כוח, שמשפיעים על האנשים הקטנים: מלך, נשיא, ראש הממשלה, שרים, דמויות מתחום המשפט והתקשורת וכו'. הקריקטוריסט מתאר מצב חברתי או פוליטי כדי להגיד שיש פה משהו לא בסדר. על יד כיוון זרקור על סיטואציה מסוימת, הוא הופך אותנו למעורבים, בתקווה שהפגם יתוקן.

דמויות פוליטיות כגיבורי אגדות. זאב

באיזו מידה קריקטורה פוליטית אכן משפיעה?
זה מאוד תלוי בחברה. הנאציזם השתמש בקריקטוריסטים בכל המדינות שאליהן פלש, לשם שטיפת מוח של האזרחים. היוצרים שפעלו בשירותו הראו כמה היהודים דמוניים ומפלצתיים, וזה נעשה כדי להכין את דעת הקהל לרצח העם. זה חלק מהחינוך לשנאה. לצערי, אותו דבר קורה גם במדינות ערב. ברובן, חלק ניכר מהאוכלוסייה אינו יודע קרוא וכתוב, והקריקטורה מקבלת עוצמה אדירה - אין צורך במילים, אפשר לקלוט את המסר בצורה הכי ישירה שיש.

האם יש מאויר שחביב עליך במיוחד?
אני מאוד אוהבת קריקטורה שמתארת סיטואציה או דמות שעשתה משהו שהוא ממש לא בסדר, והנושא זוכה לטיפול. זו התרומה שלנו לתיקון חברתי - לא לעבור בשתיקה על דברים חמורים, שלא אמורים להיות בחברה או בממשל שלנו.

עיבוד גאוני לאקטואליה. קריקטורה של זאב

האם לקריקטורות יש חיי מדף?
קריקטורה היא אמנות, רעיונית ויש לה אמירה חזקה שלעולם לא נס ליחה. היא הופכת לתיעוד היסטורי מקורי של האירועים הגדולים של תקופתנו דרך עיניו והשקפתו האישית של היוצר. המודל המדהים ביותר בעיני לעיבוד גאוני לאקטואליה הוא עבודותיו של זאב, שאין להן אח ורע בעולם. תחת ידיו, הפכה הסיטואציה הפוליטית המקומית או הבינלאומית ליצירת מופת. הוא עיבד את המצבים המדיניים בהשראת מחזות, קלאסיקה ספרותית או סרטי קולנוע ידועים. הוא הלביש את הדמויות הפוליטיות בבגדי גיבורים כגון המלט, עליסה בארץ הפלאות והברון מינכהאוזן, הפך אותם לשחקנים ראשיים ב"הדיבוק" ו"עשרים אלף מייל מתחת למים" או לדמויות בהגדה של פסח ועוד. הכל לווה בציטוטים קצרים מתוך הטקסט הספרותי המקורי, תוך המרה לדברים שנאמרו במציאות.

עם איזו דמות מאוירת היית רוצה להיפגש?
עם דמותו של הרמטכ"ל דדו, בגלל העוול שנעשה לו והעובדה שהטילו עליו את האשמה למה שקרה במלחמת יום כיפור. הייתי מאוד שמחה לשוחח איתו. מאוד כואב לי שהוא מת בטרם עת בנסיבות כאלה טרגיות.

 

רחל-אליה אחונוב, מאיירת, לשעבר יו"ר אגודת המאיירים.