• שתפו
נגישות
EN

מדברים מהבטן

בילדותם דיברו איתן ובני נחמן שפה סודית שהיתה מובנת רק להם, ואי אפשר היה להפריד אותם זה מזה. יוצרי סרט הזיכרון רעות בורץ וניר פילוסוף מספרים שבחרו לייצג את הקשר ביניהם באמצעות חבל הטבור

 


איתן נחמן

א' בתמוז תשט"ו (21.6.1955)-ח' בטבת תשל"ה (19.12.1974)

 

עוד כשהיו בני חמש, דיברו איתן ואחיו התאום בני בשפה סודית שהיתה מובנת רק להם. אמם אסתר היתה מתבוננת בהם ומנסה לשווא להבין את חילופי הדברים. בבית הספר היו לעתים כמין ישות אחת: אם המורה קרא לבני ללוח במקצוע שאיתן מצטיין בו, האחרון היה ניגש, ולהפך. כשגילו השניים את קסמי המין השני, לא יכלו לשאת את העובדה שהחוויה נפרדת; שאת הבנות אינם יכולים לחלוק. הם פיצו על כך בסיפורים שהיו מספרים זה לזה כשהיו מסתודדים בלילות. לפעמים, כשלא התאפקו, היה מגיע האחד לפגישה הרומנטית של האחר, כדי לראות מקרוב ולחוות דעה אמיתית. מובן שבסופה היו מגלים לבת הזוג את דבר ההונאה. בצבא כל אחד מהם נשא פנקס בכיס חולצתו ובו רשם מחשבות וחוויות שיגולל מאוחר יותר במכתבים לאחיו. אין חוויה שלא רשמו, דקה אחר דקה. היה חשוב להם שמה שהאחד עובר, גם האחר יעבור. 

 

איתן עסק בספורט. הוא השתתף בכל הפעילויות הספורטיביות שבבית הספר, שיחק כדורגל בהפועל תל אביב והתאמן באתלטיקה קלה בהפועל רמת גן. בשנות לימודיו האחרונות בבית הספר היסודי נחשפו נטיותיו הבולטות למלאכת כפיים, והוא נרשם לבית הספר התיכון המקצועי אורט ע"ש מלטון שבבת ים. כהתמחות עיקרית בחר במקצוע המכניקה. שתי נטיות לב אלה - הספורט והאהבה למקצוע - הכשירו את איתן להיות, בבוא היום, חייל מעולה בצה"ל.

 

בסוף יולי 1973 התגייס לשירות הסדיר. איתן זכר היטב את סיפוריו של אביו והחליט ללכת בדרכו – לחיל התותחנים. מבוקשו ניתן לו. ביום ח' בטבת תשל"ה (19.12.1974), נפל איתן במילוי תפקידו, והוא רק בן 19 וחצי שנה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. הוא הניח אחריו הורים, אח ואחות. במכתב תנחומים להורים השכולים כתב מפקדו: "איתן, מפקד הצוות, היה מפקד שקט, ענו, אהוב ומקובל על פקודיו ומפקדיו. ראשון למתנדבים, דוגמה ומופת לחיילים ולמפקדים". 

 


הסרט כדיאלוג
 

רעות בורץ וניר פילוסוף, יוצרי סרט הזיכרון: הסיפור של איתן נחמן ז"ל הוא בעצם סיפורם של שניים. בני ואיתן, אחים תאומים שהחיבור ביניהם נקטע באופן טרגי ומפתיע. בעוד בני נשאר בחיים, אחיו איתן נפל בצבא.

כיתה א

 

כשקראנו את הסיפור של האחים נחמן לראשונה, מה שריגש אותנו היה הקשר המיוחד בין 
האחים והשותפות האמיצה ביניהם. כבר מגיל אפס חלקו ביניהם התאומים הכול - מבגדים, דרך צעצועים ועד שפה סודית משותפת. הרגשנו שהחיבור בין התאומים הוא הנקודה המרכזית שעליה צריך הסרט להישען. החלטנו שחבל הטבור, שמקשר בין האחים מיום היוולדם ועד ליום שבו נהרג איתן ז"ל, ייצג את החיבור ביניהם ואת השפה המיוחדת שלהם.

 

הסרט, המתנהל כדיאלוג, עוקב אחר התאומים מרגע הלידה, דרך חוויות משותפות שעברו במהלך חייהם והפרידה הראשונה שלהם זה מזה בתקופת הצבא ועד מלחמת יום הכיפורים, שהביאה לקריעת הקשר הפיזי פוריםביניהם. כל זאת, תוך התמקדות בשפה המיוחדת שיצרו האחים. הצופה חווה את הקשר ביניהם כקשר פיזי של ממש באמצעות חבל הטבור, שעליו מוצגים הרעיונות, המחשבות והתחושות של האחים.

 

בעיצוב הסרט נקטנו גישה מינימליסטית מאוד. אנחנו מאמינים שלאנימציה יש כוח משלה, והיא לא צריכה הרבה כדי להעביר סיפור ולהציף רגשות – אפילו קו אחד, שזז נכון, יכול ליצור סיפור שלם.

 

העבודה על הסרט מרגשת מאוד, כי אנחנו מרגישים מחוברים מאוד לדמויות ולאנשים שהן מייצגות. האפשרות שניתנה לנו, כאמנים וכיוצרים, להחיות סיפור על אדם שכבר איננו היא מרגשת ומעצימה, ואנו מרגישים שזכינו ליצור יצירה מלאת משמעות ומקווים שהצלחנו לתפוס, אפילו קמעה, את סיפורם של איתן נחמן ז"ל ואחיו בני.

כל הזכויות שמורות לבית אבי חי, 2007-2019 © akum האתר פועל ברשיון אקו"ם logo_foote קרן אבי חי תנאי שימוש, הצהרת פרטיות וזכויות יוצרים