שלום לצביעות
לכל זמן
social
facebook whatsup email tweeter
דודי לוי //
21.5.14
לכל זמן
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

שלום לצביעות

דודי לוי מעדיף להימנע מעימותים גם אם הוא משלם על זה מחיר כבד. אולי הגיע הזמן להילחם?

לפני כמה ימים מתקשר חבר טוב שלא מזמן החלטנו לעשות עסקה קטנה ביחד. "תשמע", הוא אומר לי, "מה שקורה זה לא מה שסיכמנו, דיברנו על משהו אחר". מיד נבהלתי.  להיכנס לוויכוח? להתעמת? ועוד עם חבר טוב? השכל אמר לי בשביל מה? תוותר, מה זה בכלל משנה, אז הוא זוכר משהו אחר, זה באמת כל כך חשוב? האם בגלל עניין פעוט כדאי בכלל להיכנס לוויכוח שיכול לקלקל את החברות הקרובה?
משחר ילדותינו מחנכים אותנו שמלחמה זה דבר רע. השאיפה לשלום נמצאת בכל תרבות, גם באלו האלימות ביותר, קצת מדהים לראות איך כמעט כל האנושות כאילו רודפת שלום – אבל המלחמה וההרג עדיין נמצאים בכל פינה. באופן כללי, ככל שהתקדמנו והתפתחנו כחברה למדנו איך לשכלל את כלי המלחמה שלנו ולהרוג יותר אנשים במכה אחת.


אבל אני רוצה לעזוב את המלחמות הגדולות – עמים, מדינות, גופים פוליטיים  כאלה ואחרים -  שגוזלות את חייהם של בני אדם לכל אורך ההיסטוריה, ורק להתבונן  במושג ברמה האישית.  איזו משמעות יש למלחמה פנימית?  

ברור שבנפש שלי  קיימת הקביעה שכולנו חונכנו על ברכיה:  מלחמה זה דבר רע ושלום זה דבר טוב. " מה אני עושה בכך שאני נמנע מלבטא את צרכי ותחושתי רק בשביל לא לעורר מאבק מול הזולת? מה זה נותן לי ומה זה נותן לזולת? כשאני לא מבטא את מה שעובר עלי בצורה ברורה מתוך החשש מפני עימות האם מי שנמצא מולי פוגש אותי באמת? "
 

כאדם שמנסה להיות טוב יותר, נעים יותר, ונוח לבריות, אני מוצא את עצמי לא פעם נמנע ממלחמות, "מעדיף שלום על פני מלחמה". אפילו בדברים פשוטים: בבנק כשאני עומד מול הפקידה במשא ומתן על קניית דירה. ואפילו בתוך המשפחה כל עימות נתפס אצלי כמלחמה. אז אני נמנע מעימות בשם השלום ובשביל האווירה הטובה, אבל האם ההימנעות הזו באמת משיגה שלום?
 

אין לי ספק ששלום מזויף, שבו אני נמנע מלבטא את האמת שלי, לא מועיל לאף אחד, אלא רק משאיר את המלחמה בתוך הנפש שלי.
 

מה אני עושה בכך שאני נמנע מלבטא את צרכי ותחושתי רק בשביל לא לעורר מאבק מול הזולת?  מה זה נותן לי ומה זה נותן לזולת? כשאני לא מבטא את מה שעובר עלי בצורה ברורה מתוך החשש מפני עימות האם מי שנמצא מולי פוגש אותי באמת?

ברור שלא.

אותו אדם פוגש העמדת פנים. אין ולא יכול להיות שם באמת מפגש.


אז למה אני פוחד ממלחמה? למה היא נחשבת נחותה בעיני? כי אני רוצה לאחוז בתדמית של אדם טוב,  אדם שמסתדר עם אנשים ושלא מתרגז , נוח לי לחשוב שיש מקום שבו לא צריך להיאבק , שיש חיים ללא חיכוך.  אלא שהחיים מוכיחים לי פעם אחר פעם בדיוק את מה שקהלת אמר: עת מלחמה ועת שלום.

לכל דבר ודבר - הזמן שלו .

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus