דבר אתי בעוד 323 חלקים

מהו הזמן האנושי? כיצד הוא נקבע? מדוע דקה היא דקה, ושעה היא שעה? מהם היחסים בין עבר, הווה ועתיד? השאלות הללו מעסיקות את האדם מאז שחר ההיסטוריה: בני אדם מנסים לפענח את חידת הזמן, גם כאשר היא לובשת צורות חדשות ומשתנה בקצב מואץ לנגד עינינו. אך נראה שהשנים האחרונות, שבישרו את פריצתו של העידן הטכנולוגי והפיכת העולם לכפר גלובלי, יצרו שאלות חדשות, סבוכות בהרבה. שוחחנו עם פרופ' דוד פסיג, עתידן ומומחה לשאלות של זמן ועתידנות מאוניברסיטת בר אילן, על הזמן האנושי, על הדרכים שבהן הוא משתנה, ועל העתיד.

"שאלת הזמן היא אחת החידות הגדולות של הקיום האנושי", אומר פסיג, "משחר קיומו האדם שואל שאלות על הזמן - האם הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי, כלומר, האם יש תפיסה 'נכונה' ו'אמיתית' של זמן, או האם הבנת הזמן תלויה בתפיסה הסובייקטיבית של האדם; האם הזמן הוא ליניארי, כלומר, שהזמן מתקדם בקו רציף עד לנקודה מסוימת; האם אפשר לשנות את הזמן – כל אלו הן סוגיות שהמין האנושי שואל מאז שהוא מודע לקיומו, ובכל דור יש ניסיונות חדשים לפתור את החידה הזו.

"מנקודת המבט שלי, השינוי הגדול ביותר הוא שלראשונה המין האנושי מתחיל להתייחס לעתיד בצורה שונה. אם עד כה העתיד היה משהו שאין לאף אחד יכולת לדעת עליו דבר מבחינה מדעית, ואם אתה יודע משהו על העתיד זה ודאי בדרך נבואית, מיסטית, שמישהו מלמעלה אותה, היום אנחנו מתחילים לכמת את העתיד, לחקור אותו ולטפל בו, לקלוט אותו ולעבוד איתו".

טבע או תרבות

חקר העתיד, עיקר עיסוקו של פסיג, מבקש להגיע להבנת העתיד ולאתר מגמות שיכולות להתפתח בעתיד. בעבודתו מנסה העתידן להבין את ההיגיון מאחורי מערכות שונות, ולנסות לזהות את השלב הבא במערכות הללו; את המגמות העתידיות.

פרופ' דוד פסיג. מאתר מגמות עתידיות "מאז שבני אדם קיימים הם מנסים להבין את ההיגיון של מערכות גדולות, איך הן עובדות, לא משנה איזו מערכת זו", אומר פסיג, "מה שחדש זאת התפיסה שאנחנו יכולים לזהות את הכיוון של העתיד. אנחנו משתמשים גם בכלים שקיימים כבר אלפי שנים, וגם בכלים חדשים. כדי לנתח משהו, אני חייב להבין גם פסיכולוגיה, וכלכלה, ומדע, וסוציולוגיה. המדע הזה הוא לא לינארי. אנחנו מנסים לזהות את כיוון ההתפתחות של כל המערכת".

תפיסת הזמן משתנה בין תרבויות, טוען פסיג. "ישנן תרבויות שהאוריינטציה שלהן היא כלפי העבר, כמו היהדות, למשל", הוא אומר. "ביהדות קיים האתוס של 'מעשה אבות סימן לבנים': אנחנו מסתכלים על מה האבות שלנו עשו בעבר, ולפיכך אנחנו מחליטים כיצד להתנהג. יש תרבויות מסוימות במזרח, שחיות בהווה ומנצלות את הרגע, ולא חושבות מה יהיה בעתיד. תרבויות אחרות, כמו השינטו, שהיא דת יפנית עתיקה, מכוונות רק כלפי העתיד. בני השינטו חושבים כל הזמן מה הילד היה חושב אם הוא היה רואה את מה שהם הולכים לעשות. כל תרבות מבינה את הזמן באופן שונה".

כולנו רקמה אנושית אחת

אך נדמה שגם אם הזמן משתנה בין תרבות אחת לאחרת, העידן הטכנולוגי טרף את הקלפים ויצר כללי משחק חדשים. בעידן שבו אפשר לשוחח סימולטנית עם כל אדם כמעט ברחבי הגלובוס, תפיסת הזמן משתנה. שונה. פסיג סבור שמוקדם עדיין לשער את השלכותיה של המהפכה הטכנולוגית, שאנו נמצאים רק בראשיתה.

"זו פעם ראשונה שבה המין האנושי מודד זמן ביחידות לא גדולות, אלא ביחידות מאוד מזעריות שהחושים מסוגלים לקלוט", אומר פסיג, "אנחנו מכמתים את הזמן במאיות ואלפיות השנייה. ככל שהאנושות מתפתחת, היא תדע לתמחר חלקיקים קטנים יותר של זמן. כמו שהיום אנחנו חיים לפי דקות – ואני אומר לחבר שלי: תתקשר אליי עוד רבע שעה – לפני 300 שנה אמרו נדבר אחר כך; ועוד 300 שנה אולי נגיד: תתקשר אליי בעוד 323 חלקים. אנחנו יותר ויותר מבינים שאפשר לאסוף חלקיקים קטנים של רגעים.

מה הסיבות לכך?

"הזמן תמיד היה פונקציה של מרחב, אבל בעידן של סמארטפונים ואינטרנט, המרחב דחוס הרבה יותר. העובדה שאתה יכול בקליק אחד לעבור מיפן לארה"ב ולראות מה קורה במצלמה זו או אחרת, הופכת את הזמן למשהו דחוס. האינטרנט עושה את זה בצורה שקשה לנו להעריך. אנחנו רק בהתחלה של מהפכה גדולה, שמשפיעה בכל התחומים. היא משפיעה על תהליכי קבלת החלטות, על ההבנה שלנו על מהו מרחב ומהי תרבות. אבל ייקח עשרות שנים עד שנבין מה זה עשה לנו, כיצד בדיוק המהפכה הזו השפיעה עלינו".

מה אתה צופה שנבין יותר בעתיד? " אני צופה שאנחנו נבין יותר את הקשר והזיקה בינינו כבני אדם בכדור הארץ לבין השמש וכוכבים אחרים, ואיך כל הזיקות הללו קשורות למה שאני עושה כרגע במעבדה שלי. אלה תהליכים גדולים שהטכנולוגיה עושה "

"אנחנו נבין שאנחנו קשורים אחד בשני בדרך חדשה לחלוטין, גלובלית יותר. בהתחלה התפיסה של האדם הייתה מאוד מקומית: הבנו שאנחנו קשורים לזה שיושב לידנו בבית הכנסת או באוטובוס או בעבודה. אחר כך אנחנו מבינים שאנחנו קשורים גם לאנשים שגרים בעיר שלנו, ואחר כך במדינה שלנו. כעת אנחנו נעים לקראת קשרים יותר רחוקים. אני צופה שאנחנו נבין יותר את הקשר והזיקה בינינו כבני אדם בכדור הארץ לבין השמש וכוכבים אחרים, ואיך כל הזיקות הללו קשורות למה שאני עושה כרגע במעבדה שלי. אלה תהליכים גדולים שהטכנולוגיה עושה".

יש גם מחיר לתהליכים האלה שאתה מתאר.

"בוודאי. לכל ההתפתחויות יש מחיר, וכל התפתחות פותחת אפשרויות חדשות. נסה לדמיין מה חשבו אנשים כשגילו את האש, איזה פחד תפס אותם, אבל האש הזו גרמה לכך שאנחנו מדברים בטלפון. דמיין לעצמך מה הרגישו כשגילו את הגלגל והתחילו להתגלגל, כמה אנשים נפצעו ושברו ראש ורגליים בגלל זה. מישהו אז דמיין שהגלגל הזה יעלה אותנו לירח? המין האנושי מתפתח ומגלה דברים חדשים. לפני 200 שנים, תוחלת החיים היתה 25 שנה, והיום אנשים חיים עד גיל 80. אז יש אפשרויות חדשות, ויש מחירים, כמו לכל דבר".  

לכל הפרטים על "זמן - אירוע ליל שבועות בבית אבי חי"
 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי