משה, לפני רבנו
הגיבור שלי
social
facebook whatsup email tweeter
הרב יואל בן נון //
13.12.09
הגיבור שלי
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

משה, לפני רבנו

את יציאת מצרים ומתן תורה כולם זוכרים - אבל עוד הרבה לפי זה גילה משה גבורה יוצאת דופן כשעזב את מנעמי הארמון ויצא להגן על בני עמו. הרב יואל בן נון על הגיבור שלו בפרויקט מיוחד לחנוכה

moses
מיום שעמדתי על דעתי, הייתי אחוז פליאה והערצה לנוכח דמותו של משה רבנו. איך ידע משה את זהותו, בעודו נער בבית פרעה? האם בת פרעה שמרה על קשר חשאי עם אמו? האם הנסיכים המצריים דאגו לכך שידע, ולא ירים ראש? האם חשד במשהו, או שמע משהו, וחקר בעצמו וגילה? ואולי שילוב של כל אלה יחד?

על כל פנים הוא ידע, וגם הבין שהוא נמצא בצד של אחיו המשועבדים, המוכים, שכל נוגש מצרי יכול להרוג כל אחד מהם, כרצונו – כך כתוב בתורה – "... ויגדל משה, ויצא אל אֶחָיו, וירא  בסבלֹתם, וירא איש מצרי מכה איש עברי, מֵאֶחָיו. ויִפֶן כֹּה וָכֹה, וירא כי אין איש, וַיַּךְ את המצרי וַיִּטמְנֵהוּ בחול" (שמות ב' יא-יב).

לא רק הקורא בתורה נפעם ממעשה גבורתו זה של משה – האיש שניצל בזכות משה סיפר לכולם איך ניצל ממוות, ולמחרת כבר כולם ידעו – כך כתוב בתורה – "ויצא ביום השני, והנה שני אנשים עברים נִצִּים, ויאמר לָרשע, למה תַכֶּה רעך?! ויאמר, מי שָׂמךָ לאיש שַׂר  ושֹפֵט עלינו? הלהרגני אתה  אֹמֵר, כאשר הרגת את המצרי? – ויירא משה ויאמר, אכן נודע הדבר" (שם יג-יד).

משה ידע מיד מי הרשע, והוא אפילו לא הכחיש, ולא האשים את זולתו. משה התערב גם בריב בין שני אחים, ולא רק בסכנת מוות לאחד מאחיו, מיד נוגש. משה נאלץ לברוח מפני פרעה – "וישמע פרעה את הדבר הזה, ויבקש להרֹג  את משה, ויברח משה מפני פרעה, וישב בארץ מדיָן, וישב על הבאֵר" (שם טו) – ושם על הבאר, לבדו בארץ זרה ונרדף על נפשו, הוא ראה מעשה עוול שכיח ויומיומי, בין הרועים המדיָנים, לבין בנות כהן מדיָן, שבאו ושאבו מים בעבודה מאומצת, כדי "להשקות צאן אביהן. ויבֹאו  הרֹעים  ויגרשום, ויקם משה ויושִעָן, וַיַּשקְ את צאנם. ותבֹאנה  אל רעואל אביהן, ויאמר, מדוע מהרתן  בֹּא  היום" (שם טז-יח).

mshh
עמד במבחן עליון. משה של גוסטב דורה
משה לא יכול לסבול מעשי עוול והוא התערב תמיד, בין אם אחד מאחיו נמצא בסכנת מוות מיד נוגש, בין אם שנים מאחיו רבים, ואחד מכה ברשע את חברו, ובין אם גברים רועים מגרשים בנות רועות, ומנצלים את עבודתן, כפי שעשו שם תמיד, וכל זה בארץ זרה, בין אנשים זרים, ואחר שהוא כבר הסתבך עם פרעה, ונרדף לנפשו. (את כל זה כבר הסביר הרמב"ם במורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ה).

בזכות כל אלה זכה משה לבית ולאשה, וכך אמר רעואל (=יתרו) לבנותיו – "למה זה עזבתן את האיש? קִראֶן לו ויאכל לחם. וַיּוֹאֶל משה לשבת את האיש, ויתן את צפורה בתו למשה. ותלד בן, ויקרא את שמו  גֵּרשֹם,  כי אמר,  גֵּר הייתי בארץ נכריה" (שם כ-כב).

כאן עמד משה במבחן עליון, דווקא בבית אוהב ומקרב, עם אשה מדיָנית וחותן מכובד – האם יסכים להמיר את זהותו, ולהפוך למדיָני? – משה סירב, והודיע על כך בשם שקרא לבנו בכורו – 'אני לא מכאן. יש לי אחים עברים משועבדים במצרים, ואני זמני כאן', "גֵּר הייתי בארץ נכריה". אז נאלץ משה לנדוד לבדו עם צאן יתרו חותנו "אחר המדבר" (שמות ג' א) – ואז בחר בו ה' להנהיג את עמו ישראל, ולהוציאם ממצרים לחרות עולם. ההמשך ידוע, וגם הוא עלילת גבורה יוצאת דופן, שעומדת במוקד התורה, לדורות.

(הרחבה של החלק האחרון תמצא במאמרי 'מאבק הזהות של משה', בבטאון מגדים גיליון נ', ובאתר שלי – ybn.co.il ).

 
עוד על לידת הגיבור באתר מדרשת

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus