זה לא נגד, זה דווקא למען

באסל ג'טאס

מפלגה: הרשימה המשותפת (בל"ד)

מקום ברשימה: 11

 

בעל דוקטורט מהטכניון בהנדסה סביבתית. מו"ל ואחד ממייסדי "מאלכום" (בערבית: הכסף שלכם), המגזין הכלכלי היחיד במגזר הערבי. ב-1995 היה בין מקימי בל"ד. תושב הכפר ראמי בגליל.

בחירות ידועות בעברו: בשנות ה-70 בחר להקים את ועד התיכוניסטים הערבים, ביחד עם בן דודתו, עזמי בשארה. בחר לרוץ כנציג רק"ח למועצת ראמי, וכיהן כסגן ראש המועצה. בשנות ה-80 בחר להיות בין מובילי הניסיון להוביל את רק"ח להתנערות מהקו הפרו-סובייטי ולהוקעת הפרת זכויות האדם בבריה"מ. כשהניסיון כשל והקבוצה סולקה מהמפלגה, בחר להיות בין מקימי ברית שוויון, תנועה יהודית-ערבית שקראה למדינת כל אזרחיה. בחר לוותר על פוסט-דוקטורט בארה"ב כדי לעסוק בניהול אגודת הגליל - עמותה לפיתוח, לבריאות ולאיכות הסביבה במגזר הערבי.

 

ספר על בחירה משמעותית שעשית.

"הבחירה הכי חשובה בחיי היתה להיות פעיל ציבורי. זו בחירה שהתחילה בשחר נעורי ומלווה אותי עד היום. מה שלא עשיתי, כל הזמן - בחיים המקצועיים, בחיים האקדמיים - היה קשור לפעילות ציבורית".

 

לבחירה בפעילות ציבורית היה ביטוי גם בבחירת תכני הלימודים וההתמחויות המקצועיות? כלומר, פנית לתחומים שהציבור הערבי זקוק בהם לחיזוק?

"בתחילת הקריירה הייתי מהנדס אזרחי, שזה בעצם כמעט כמו מהנדס בניין, ועסקתי הרבה בהנדסת בניין. אני בטוח שהמעבר להנדסה סביבתית הושפע מהרצון להיות מעורב בדברים שהם בעלי משמעות ציבורית, גם בפן המקצועי. הנדסת סביבה היא מקצוע שמטפל בבעיות סביבתיות שקשורות במידה רבה לפוליטיקה וליחסי הכוחות בתוך החברה. זה נכון לחברה הישראלית בכלל וגם לעולם כולו: יחסי הכוחות בין צפון ודרום, בין ארצות עשירות לארצות עניות. המגיסטר במינהל עסקים בא לאחר התנסות מעשית בענייני כלכלה באגודת הגליל: רציתי לאחוז בקרני השור ולהבין איך מייצרים כלכלה טובה. אז כן, זה היה כדי שיהיו לי הכלים להשפיע בעשייה הכלכלית הערבית".
" אני רואה בתפקיד ח"כ מטעם בל"ד דרך להושיט יד. אני אומר כל הזמן שכנראה שאחד מהתפקידים של הקורבן הוא גם לחנך את המדכא: לא להסתפק במניעת חקיקה אנטי דמוקרטית או גזענית, אלא גם לפרוץ את הקירות ואת החומות שמציבים סביבנו, שהם בעיקר קירות של הדבקת תוויות והדבקת סטיגמות, שמונעות מהאחר להיכנס לדיאלוג "

בראיון שנתת לפני פחות משנתיים ל-TheMarker שללת את הרעיון שתרוץ לכנסת. מה גרם לך לשנות את דעתך? 

"הבעתי אז את ההתלבטויות, את הפחד, את המחשבה שאולי אני לא מסוג האנשים שמתאימים לפעילות פרלמנטרית, אלא בעיקר לפעילות שקשורה לעשייה. אבל מי שנגוע בג'וק העשייה הפוליטית, זה לא יוצא ממנו. כשהתנאים בשלו חשבתי לעצמי שאולי איש מקצוע עם רקורד של עשייה בחברה האזרחית וגם בתחום הכלכלי, ועם התמחויות כשלי, בהנדסה וגם בכלכלה, עשוי ליצור מודל של עבודה פרלמנטרית מיוחדת במינה. כך אני מקווה".

 

אתה מרגיש שהעבודה העיתונאית דחפה אותך לבחירה הזו? האם זה מקרי שלא מעט עיתונאים רצים לכנסת הזאת?

"אני מו"ל, כך שאני לא עיתונאי טיפוסי. אבל אין ספק שהעשייה העיתונאית בחמש השנים האחרונות חשפה אותי וקרבה אותי באופן משמעותי לכלכלה הערבית, וגם לחיבור שלה עם הכלכלה הישראלית. היה לזה משקל בהחלטה לרוץ לכנסת".

 

הבאת בחשבון את העובדה שלהיות כעת ח"כ מטעם בל"ד, משמעו להיות תחת התקפה? זו סיעה שסופגת זעם ושנאה מפלגים נרחבים של הציבור היהודי.

"בוודאי. אני רואה ברטוריקה נגד בל"ד חלק מהדה-לגיטימציה כלפי כל הציבור הערבי שמתחוללת כאן בשנים האחרונות, ושבאה לידי ביטוי לא רק בבחירה של הימין אלא גם בסקרי דעת קהל שמראים שאחוזים גדלים בציבור היהודי מתנגדים אפילו לעצם זכות ההצבעה של הציבור הערבי. אני רואה בתפקיד ח"כ מטעם בל"ד דרך להושיט יד. אני אומר כל הזמן שכנראה שאחד מהתפקידים של הקורבן הוא גם לחנך את המדכא: לא להסתפק במניעת חקיקה אנטי דמוקרטית או גזענית, אלא גם לפרוץ את הקירות ואת החומות שמציבים סביבנו, שהם בעיקר קירות של הדבקת תוויות והדבקת סטיגמות, שמונעות מהאחר להיכנס לדיאלוג.

 

"אני רואה בתוכנית הפוליטית שלנו תוכנית לערבים וליהודים. אנחנו מאמינים במדינת כל אזרחיה, וזו לא קונספירציה אנטי-יהודית. אנחנו קוראים למדינה אזרחית, כך שישראל תהיה כמו כל מדינה דמוקרטית במערב. אנחנו מתנגדים לכך שישראל תמשיך להיות מדינה ציונית במהות, בחקיקה, בצורת המחשבה. אנחנו רוצים שהיא תהיה מדינה נורמלית, עם רוב יהודי מטבע הדמוגרפיה, אבל שתפסיק להתנהג כמו התנועה הציונית. אני חושב שזה יהיה לטובת היהודים שחיים כאן בדיוק כמו שזה יהיה לטובתי.
 

"בתוכנית שלנו יש מרכיב חזק מאוד של הפרדת דת ומדינה, של הקמת חברה אזרחית שבה כל אדם הוא ישות עצמאית. אין יותר דמוקרטי ואנושי ממה שאנחנו אומרים. אז אני רוצה שזה יגיע ליהודים. שיפסיקו לחשוב ששיח שמתנגד לציונות כמעמד חוקתי בישראל הוא נגד היהודים. זה לא נגד היהודים, זה דווקא למען: למען כולנו, למען כל האזרחים שגרים בישראל. על זה צריך לנהל דיאלוג, לא החרמות ודה לגיטימציה".

Model.Data.ShopItem : 0 6