ממשיך להאמין באנשים

איתן כבל

מפלגה: העבודה

מקום ברשימה: 3

חבר כנסת מאז 1996, לשעבר מזכ"ל מפלגת העבודה.

בחירות ידועות בעברו: לאחר הגשת דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד במאי 2007 התפטר מממשלת אולמרט, שבה כיהן כשר בלי תיק וכממונה על רשות השידור. בחר להתמודד מול עופר עיני על תפקיד יו"ר ההסתדרות בבחירות 2012.

ספר על בחירה משמעותית שעשית.

"ההחלטה ללכת לפוליטיקה. זה לא היה ברור מאליו. החלומות שלי היו במקומות אחרים". 

איפה?

"חלמתי להיות או שחקן תיאטרון או פרופסור למחשבה מדינית". 

שילבת בין השניים.

"כן, בסדר, יש מי שאומר את זה. אבל חוץ מנישואים - שזה עניין רגשי, וזו תמיד החלטה דרמטית - אני חושב שההחלטה ללכת לפוליטיקה היתה הבחירה הכי משמעותית שעשיתי. היא שינתה את חיי". 

איך הגעת לבחירה הזו?

"באופן אקראי. זה התחיל מכך שקיבלתי מכות. הייתי סטודנט באוניברסיטה העברית, והימין שלט בקמפוס. זה סיפור ארוך, אז אני אקצר: החלטנו שאנחנו עורכים בחירות אלטרנטיביות מול שלטון הימין, וקיבלתי מכות רצח. שברו לי את האף. הבטחתי לעצמי שאני מוריד אותם מהשלטון. נכון, זו היתה אז פוליטיקה בלגו. לימים, כשכבר הייתי סגן יו"ר אגודת הסטודנטים ויו"ר האגודה, התבקשתי לשמש עוזרו של אברהם כ"ץ-עוז, שהיה אז שר החקלאות. אבל נכון גם שתמיד רציתי לצאת מתוך העסק הפוליטי, ואף פעם לא הרגשתי שאני שלם בתוך הסיפור הזה".  " אני אדם מאוד מאוד פרטי. הפרטיות שלי ושל משפחתי חשובה לי מאוד. לכן אני חי בקונפליקט: מצד אחד הפרטיות, ומצד שני, העובדה שמכירים אותך - ואני מדבר על הצדדים החיוביים של העניין - משמעותה קבלת הכרה על הפעילות שלך. וזו בעיה. אז אף פעם לא הרגשתי שאני בתוך העסק הזה עד הסוף "

למה?

"כי אני אדם מאוד מאוד פרטי. הפרטיות שלי ושל משפחתי חשובה לי מאוד. לכן אני חי בקונפליקט: מצד אחד הפרטיות, ומצד שני, העובדה שמכירים אותך - ואני מדבר על הצדדים החיוביים של העניין - משמעותה קבלת הכרה על הפעילות שלך. וזו בעיה. אז אף פעם לא הרגשתי שאני בתוך העסק הזה עד הסוף. לא התחברתי לזה עד הסוף. למרות שאם יורשה לי להעיד על עצמי, זה בכלל לא היה קשור לשאלה אם הייתי חבר כנסת טוב. בעצם, הקדנציה שמסתיימת עכשיו היא הראשונה שבה הרגשתי שלם לחלוטין עם מה שאני עושה". 

רק עכשיו? אחרי שנים בפוליטיקה?

"בדיוק. הרגשתי שזהו, שאני נמצא במקצוע הנכון. וההכרה הזו עזרה לי מאוד. זה שדרג אותי גם מבחינת ההתנהלות שלי, ומבחינת עוד אלף ואחד דברים". 

ספר על בחירה שאתה מתחרט עליה.

"התמיכה באהוד ברק בפעם השנייה". 

באיזה שלב הבנת שאתה מתחרט?

"במערכת הבחירות לכנסת ה-18. האמת? עוד לפני כן. אחדד עוד: ברק התחייב שיפרוש מן הממשלה אחרי דו"ח וינוגרד, וכשאני התקשרתי אליו ואמרתי לו, 'נו, מה אתה אומר?', הוא אמר לי: 'תשמע, הדו"ח הוא אפור בהיר'. הבנתי שאין לו שום רצון לעמוד במילתו ושהוא מעולם לא התכוון לעמוד במילתו. וזה רק הלך ונהיה קיצוני יותר. כמובן שזה התחזק אחרי הבחירות, כשהוא בכלל לא הלך לאופוזיציה כפי שהתחייב". 

איך ההחלטה הזו השפיעה עליך?

"זו אחת ההחלטות שהכי השפיעו עלי לרעה. ברק ואנשיו הכריזו עליי מלחמת חורמה, ואני הכרזתי עליהם בחזרה. בסוף ניצחתי, אבל הגעתי לקו הניצחון מותש לחלוטין. כמעט מצאתי את עצמי מחוץ למערכת הפוליטית". 

איזה תפקיד משחקת הכווייה הזו היום, כשאתה בוחר במי לתמוך ובמי לא?

"אני יכול לומר שאני זהיר יותר, למרות שאני יכול למצוא את עצמי שוב באותו מצב. כי בסופו של דבר, אני אדם שמאמין בבני אדם, וכשאתה מאמין בבני אדם, אתה גם יכול למצוא את עצמך טועה ושוגה בבני אדם". 

צילום: פלאש 90

אתה מתחרט על התמיכה בעמיר פרץ?

"לא. עמיר הלך איתי כברת דרך. אני, דרך אגב, מעולם לא תמכתי בעמיר. אני התנגדתי בכלל לחזרתו של עמיר למפלגה. אפילו הייתי איתו בקונפליקט אדיר, מלחמת עולם. אחרי מלחמת לבנון השנייה שמתי לו אקדח על השולחן. קראתי לו להתפטר. אז הפעם זו היתה הפעם הראשונה שתמכתי בעמיר, כי הוא היחיד שעמד לצדי במאבק שלי מול ברק".

פרץ עזב אבל החברות נשארה?

"אני למדתי עם השנים - להוציא את אהוד, שאין לי עניין להיות חבר שלו, שאני לא חושב עליו במושגים של חברות - לעשות את ההבחנה בין הפוליטיקה ובין חברות אישית. זה סוג של בגרות". 

איך אתה עושה את הבחירות הקטנות בחיים, כמו מה ללבוש, למשל?

"עם עצמי, אבל גם עם רעייתי. הבנות שלי כבר גדולות, ואני מתייעץ גם איתן. שואל: 'יפה לי? לא יפה לי? העניבה תואמת?'. אני מקפיד מאוד על הדברים האלה. אסתטיקה, בעיניי, זה עניין מאוד מאוד חשוב. לצערי, הרבה חברי כנסת שלובשים בגדים יקרים פי כמה וכמה משלי, אין בהם טיפת אסתטיקה. לפעמים חושבים שיש לי הרבה בגדים, אבל בסך הכל, זה עניין של התאמות".