פרזנטור או מהפכן?
פרזנטור או מהפכן?
social
facebook whatsup email tweeter
אריאל הורוביץ //
22.9.13
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
ביום רביעי האחרון, הרב שרגא (פיליפ) ברג הלך לעולמו. כיצד ייזכר האדם שהפך את הקבלה לזרם רוחני פופולרי, הוחרם על ידי הממסד הדתי ונהיה למורה של סלבריטאים רבים, ובראשם מדונה?

arav_bw
הרב ברג. המורה של מדונה, דמי מור ואשטון קוצ'ר
ביום רביעי האחרון, ערב חג הסוכות, נערכה בבית העלמין בצפת הלוויה לא שגרתית. אלפים רבים של אנשים, יהודים ולא יהודים, רובם המוחלט בחולצות לבנות ובכיפות לבנות, הגיעו לעיר הצפונית העתיקה כדי לחלוק כבוד אחרון לרבם ומורם הרוחני, הרב שרגא (פיליפ) ברג.

 

מסעו האחרון של ברג הוא אקורד סיום לחיים מרתקים ופוריים, רוויי מחלוקות רוחניות ואידיאולוגיות וגם אישיות. ברג היה אחד האחראים הבולטים להפצתה של תורת הקבלה ברחבי העולם במחצית השנייה של המאה ה-20 ולהרחבת חוגי לימוד הקבלה אל עבר מחוזות חדשים, שהגיעו עד לסלבריטאים, ובהם מדונה, אשטון קוצ'ר ודמי מור, שראו בברג את מורה דרכם. 

 

מי היה האיש שהצליח להעמיד מיליוני תלמידים ברחבי העולם, להקים אימפריה קבלית של 40 סניפים ולספוג קיתונות של ביקורת מהעולם האורתודוקסי? חלק מן השאלות סביב דמותו של ברג תישארנה בלתי פתורות. ואולם, דבר אחד בטוח: בשנות ה-60 המוקדמות, כשהקים לראשונה את המרכז לקבלה, איש לא שיער את גודל המהפכה שיחולל המקובל הניו יורקי, שנפטר השבוע בגיל 86.

 

תורת האשלג

 

כדי להבין את סיפורו של הרב שרגא ברג יש לחזור אחורה אל מקובל אחר, הרב יהודה לייב אשלג. אשלג, שנולד ב-1884 בפולין, החל ללמוד קבלה בגיל צעיר ויצר משנה קבלית ייחודית שהסתמכה על פרשנות כתבי האר"י וספר הזוהר. הוא חיבר פירוש לספר הזוהר – ספר היסוד של הקבלה – ששמו "פירוש הסולם", ופיתח הגות המשלבת קבלה עם רעיונות קומוניסטיים בני הזמן.

 

אשלג פעל בארץ ישראל, היה מיודד עם דוד בן גוריון ועם הרב אברהם יצחק הכהן קוק והפיץ בה את רעיונותיו הקבליים-חברתיים. לשיטתו, מהותו של אלוהים היא הרצון לתת ולהעניק, ובשל רצון זה, ברא האל את האדם. האדם, לעומתו, הוא בעל רצון טבעי לקבל – הוא אגואיסט מטבעו. משנעשה האדם מודע לכך, הוא משנה את טבעו והופך גם הוא להיות בעל רצון לתת. מהותו של האדם, לפי אשלג, היא להפוך ממקבל לנותן, מאגואיסט לאלטרואיסט. אשלג הדגיש את השאיפה המוחלטת לאלטרואיזם וזיהה ברעיונות הקומוניסטיים (ולאחר מכן הסוציאליסטיים) את המכשירים לשינוי הטבע הזה. בשנות יצירתו המרכזיות של אשלג, שנות ה-30 וה-40, שמו היה ידוע למעטים בלבד, ותורתו לא זכתה להדים רבים.

 

את דרכו של אשלג, שנפטר ב-1954, המשיך תלמידו הקרוב, הרב יהודה צבי ברנדווין, שהיה גיסו. ברנדווין היה אדמו"ר של חסידות קטנה ששמה סטרטין, ומלבד זאת, ראש המחלקה הדתית בהסתדרות – "הרב של ההסתדרות", בפי כול. הוא המשיך ללמוד וללמד את תורת הקבלה של גיסו, ובאותן שנים פגש את שרגא ברג הצעיר, יהודי יליד ניו יורק, מוסמך לרבנות שבא לירושלים ללמוד קבלה. " פרופ' בועז הוס: בעיניי הוא מקובל מאוד חשוב. הוא יצר קבלה שמתאימה לציבור המערבי באצות הברית, בישראל ובאירופה, וזה הישג לא מבוטל. הוא עושה את מה שמקובלים עושים - מעצב מסורת. ההתנגדות אליו בחלקה הגדול נובעת גם מההצלחה שלו "

 

ברג, שנישא לאחייניתו של ברנדווין, החל ללמוד קבלה אצל ברנדווין על פי שיטתו של אשלג. ב-1965 פתח מרכז לקבלה בניו יורק וסייע לברנדווין בגיוס כספים ובהפצת הקבלה האשלגיאנית. בשנים שלאחר מכן נפרדו דרכיהם של השניים: לאחר מלחמת ששת הימים ברנדווין הקים ישיבת מקובלים בעיר העתיקה בירושלים, וברג התנתק ממנו, ככל הנראה בשל סכסוך אישי. אחרי מותו של ברנדווין ב-1969, ברג מכריז על עצמו כיורשו וכמייצג הבלעדי של קבלת אשלג.

 

קבלה לכל פועל

 

בשנות ה-70, ביחד עם אשתו השנייה קרן, ביסס ברג את מעמדו כמפיץ תורת הקבלה. במרכז הקבלה שלו באצות הברית תרגם את ספריו של אשלג לאנגלית והחל לפרסם חיבורים משלו. "הוא הציג את קבלת אשלג בלשון מאוד עכשווית, רלוונטית", מתאר פרופ' בועז הוס, חוקר קבלה ומרצה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון שחקר את קבלת אשלג ואת חוגי תלמידיו. "הוא מטשטש את העקרונות הסוציאליסטיים, שפחות מתאימים לאוזן האמריקאית הממוצעת, אך משאיר את העיקרון של הנתינה, של האדם שצריך לשנות את הטבע שלו על ידי נתינה".

 

אך מלבד הנגשת הקבלה לחוגים עממיים, ברג משלב בתורתו גם מסורות קבליות חדשות. "הוא היה מאוד אקלקטי", אומר פרופ' הוס, "הוא מאמץ רעיונות קבליים ופרקטיקות קבליות ומשלב אותם בקבלת אשלג. כל הנושא של מים קדושים, קשירת חוט אדום ליד, תפילות על פי כוונות הרש"ש, או המושג של 'גריסת זוהר' – לקרוא את הזוהר גם אם לא מבינים שום מילה - אלה לא דברים שהוא המציא; הם היו קיימים הרבה לפני כן, אבל הם בוודאי לא היו חלק מתורתו של הרב אשלג. ברג אימץ את העקרונות הללו והכניס אותם לתוך המסורת הקבלית שלו".

 

המרכז לקבלה של ברג – שבהמשך נטלו בו חלק גם שני בניו, יהודה ומיכאל – הלך והתרחב, ועמו גם התעצמה הביקורת כלפי ברג: חוגים אורתודוקסיים לא שבעו נחת מן המקובל הניו יורקי שמארח בשיעוריו גברים ונשים בערבוביה. השיא היה, כך נדמה, כשברג החליט אי אז בשנות ה-80 לפתוח את שיעוריו גם ללא יהודים.

 

boaz_huss1
פרופ' בועז הוס. במחנה ה"בעד" 
הקבלה הפכה להיות נחלתו של כל העולם כולו; מעין שיטה רוחנית-יהודית, שהשתלבה יפה בשוק הרוחניות הניו אייג'ית. למרות שהרב אשלג עצמו לא לימד קבלה ללא-יהודים, פרופ' הוס מאמין שהצעד של ברג קרוב לרוחו של אשלג. "אשלג האמין שהיהדות היא אוונגרד - כוח חלוץ שיוביל את העולם. אבל הוא לא תמך בהפצתה ללא יהודים", הוא אומר, "ברג סבר שאם היהדות אמורה להוביל את העולם, אפשר ללמד אותה גם ללא יהודים".

 

פרזנטור של תורת הסוד

 

המרכז לקבלה החל למשוך אליו אלפי תלמידים בכל רחבי העולם, כולל, כאמור, סלבריטאים בולטים שמצאו משמעות ועוגן במסרים הקבליים העתיקים בלבוש חדש: נתינה, ויתור על האגו ופרקטיקות מיסטיות-מאגיות נוספות.

 

הביקורת כלפי ברג רק החריפה לאחר שהעלים כמעט לגמרי את האלמנט של קיום המצוות. "כבר בקבלה של אשלג קיום המצוות הוא לא העיקר", מסביר פרופ' הוס, "למצוות יש מעין תפקיד חינוכי – הן כמו הדרכה לאדם להפוך ממקבל לנותן. אבל אצל ברג גם היסוד הזה נעדר. גם אם הוא עצמו הקפיד על שמירת מצוות, הרי שבפרסומים ובשיעורים של המרכז לקבלה זה לא קיים".


בשלב הזה החרימו תלמידיהם האחרים של הרבנים אשלג וברנדווין את ברג ואת כתביו, סירבו להתייחס אליו או אף להזכיר את שמו. גם רבנים חרדים וציונים דתיים, כגון הרב עובדיה יוסף, הרב אורי שרקי, הרב זלמן מלמד ואחרים, הורו שאין לקרוא את ספריו ואפילו להחזיק בבית את ספר הזוהר שהדפיס. חוקרי קבלה באקדמיה זלזלו גם הם בברג וראו בו פרזנטור שטחי למדי של תורת הסוד היהודית.

 

כיצד ייזכר ברג? האם כמקובל חשוב ומשמעותי שתרגם את תורת הקבלה לחניכי תרבות המערב או כפופולריזטור של תכנים עמוקים שסטה מתורת רבותיו? "בעיניי, הוא מקובל מאוד חשוב", אומר פרופ' הוס, "הוא יצר קבלה שמתאימה לציבור המערבי בארצות הברית, בישראל ובאירופה, וזה הישג לא מבוטל. הוא עושה את מה שמקובלים עושים - מעצב מסורת. " פרופ' הוס: כל הנושא של מים קדושים, קשירת חוט אדום ליד, תפילות על פי כוונות הרש"ש, או המושג של 'גריסת זוהר', אלה לא דברים שהוא המציא, הם היו קיימים הרבה לפני כן, אבל הם בוודאי לא היו חלק מתורתו של הרב אשלג. ברג הכניס אותם לתוך המסורת הקבלית שלו "

"ההתנגדות אליו בחלקה הגדול נובעת גם מההצלחה שלו. הוא מצליח, הוא מושך אליו את המפורסמים, הוא הופך לאייטם תקשורתי, ואנשים מרימים גבה. ברגע שמישהו יוצר קבלה מודרנית, זה נראה לאנשים לא אותנטי. צריך לזכור שהקבלה תמיד התאימה את עצמה לתקופה. ברג יצר קבלה אותנטית למאה ה-20, והעובדה שהוא הצליח מראה שהוא ידע איך לעשות את זה".
מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus