מי נתן לךָ רישיון?

פעם בשבוע-שבועיים בממוצע, במדורים נוסח "תופעות משונות ברחבי העולם", מופיעה בעיתונים ובאתרי החדשות ידיעה בדבר איסור שהוטל במדינה זרה כלשהי, שנראה בעינינו אווילי והזוי. אותה מדינה נתונה בדרך כלל לשלטון דתי קיצוני, למשל סעודיה או אפגניסטן, ופעמים רבות האיסור מוטל על נשים. הוא מיועד להגביל או להשפיל אותן בדרך כזו או אחרת ונוגד את השכל הישר. לדוגמה, מנהיגים קיצוניים מוסלמים אוסרים על נשים לנהוג בטענה כי בין היתר, נהיגה "פוגעת לנשים בשחלות", פוגעת בבריאות ילדיהן וגורמת לזנות ולהפקרות.

 
הרב אמנון יצחק. מתברר שאפשר להיות מאוד חשוך, לא רק בסעודיה (צילום: פלאש 90)

כדי לספק את ההיבט המדעי, מחקר שהוזמן על ידי מועצת הדת הסעודית מצא כי ביטול האיסור על נהיגת נשים יביא למצב שבו "לא ייוותרו עוד בתולות במדינה", והאוכלוסייה תתפתה לקיים יחסים הומוסקסואליים. ממש כך. במדינות כאלה, מעצר נשים על ידי המשטרה בגין נהיגה הוא דבר שבשגרה. צרכן החדשות הישראלי קורא ידיעות כאלה ומצקצק בלשונו, ובצדק, לאמור, "הקיצונים המטורפים האלה והרעיונות המעוותים שלהם. אילו אמונות טפלות, איזו בורות! כמה חשוך אפשר להיות?"

 

ובכן, מתברר שאפשר להיות חשוך מאוד, ואפילו לא צריך את סעודיה בשביל זה. בשבוע שעבר נודע כי הרב אמנון יצחק, מהמפורסמים שברבנים המחזירים בתשובה, טען באחרונה בפני תלמידיו כי היהדות אוסרת על נשים לנהוג ברכב משום שהדבר אינו צנוע. בין היתר, הרב נימק את דבריו בדוגמה מהעולם שלפני כלי הרכב הממונעים: "הרי מה זו מכונית? זו חלופה של עגלה. לא היתה עגלונית אף פעם".

 

נניח לרגע לעובדה שהרב מבסס החלטה שנוגעת לעולם של המאה ה-21 על סגנון החיים של ימי הביניים; הבה ונתייחס רק לטענה כי נשים נוהגות אינן צנועות.

 

בחזרה לימי הביניים

 

נהיגה היא לא רק אמצעי תחבורה. נהיגה מקנה עצמאות, ניידות, חופש להגיע ממקום למקום, יכולת החלטה וביצוע. כאשר הרב טוען לחוסר צניעות, הוא לא טוען שנשים נהגות הן חשופות, פתייניות או מעוררות יצרים מיניים יותר מהרגיל. בכנות, מי שמצליח לראות פיתוי מיני באדם רק בגלל שהלה יושב מאחורי ההגה, ככל הנראה יש לו פטיש מיני לכלי רכב. הנשים הדתיות שנוהגות ברכב צנועות בלבושן ובמנהגן בדיוק כמו אחיותיהן חסרות רישיון הנהיגה.

 

אלא מאי? חוסר הצניעות שהרב מתייחס אליו הוא החוצפה - עזות המצח – לחשוב שמותר להן להיות במקום שבו, עד לפני זמן מה, היו רק גברים. בל נטעה: המלחמה על זכותן של נשים לנהוג אינה קשורה לצניעותן, ובטח שלא לבריאות שחלותיהן, כפי שטוענים הסעודים: היא עוסקת בזכותן של נשים לפעול במרחב הציבורי, להיות עצמאיות, להיות בני אדם שווי זכויות. את הדבר הזה לא יכולים הקיצוניים שבדתיים לסבול, לא משטרת הדת המוסלמית ולא רבנים יהודים, שפסיקותיהם תקועות בבוץ של ימי הביניים, כאותן עגלות של עגלונים מהמאה ה-17.

 

לחברה החרדית מגיע יותר

 

אמנם הרב אמנון יצחק אינו נציג ציבור נבחר, אבל יש לו השפעה לא מבוטלת, וכך גם לדעותיו ולפסיקותיו כרב ומחזיר בתשובה. אישים כמוהו מייצגים את מגמת ההקצנה בגישה כלפי נשים וכלפי יכולת הפעולה של נשים במרחב הציבורי שחלה לאחרונה בפלגים מסוימים של הציבור החרדי.

 

בד בבד, ואולי כתגובה למגמה הזאת, מתרחש בימים אלה מהלך הפוך של חקיקה שמיועד להגן על זכויות נשים במרחב הציבורי: בשבוע שעבר אושרה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק לייצוג נשים בבחירות לרשויות המקומיות, על פיה בקרב מועמדים לרשויות מקומיות מטעם כל מפלגה חייב להיות ייצוג של שני המינים. באופן לא מפתיע, נציגי המפלגות החרדיות התנגדו להצעה.

 

זכויות נשים ממשיכות להיות אחת מזירות המאבק החשובות ביותר בתרבות הישראלית ובשיח על אופי היהדות המודרנית, ויש להצטער על כך שהגענו למצב שבו חייבים להגן על זכויות כאלה באמצעות חקיקה, כי ההכרה בכך שנשים הן שוות זכויות רחוקה מלהיות מובנת מאליה. הקביעה הנחרצת של הרב אמנון יצחק מפתיעה כל כך, בין היתר, כי בחברה החרדית המודרנית נהיגת נשים היא דבר שבשגרה. נשים חרדיות מסורות שעובדות, לומדות ומפרנסות, ובין היתר זקוקות לרישיון נהיגה כדי לפרנס את משפחתן ולטפל בה, יופתעו מאוד לשמוע כי הן פועלות כביכול בניגוד לרוח היהדות. " נהיגה היא לא רק אמצעי תחבורה. נהיגה מקנה עצמאות, ניידות, חופש להגיע ממקום למקום, יכולת החלטה וביצוע. כאשר הרב טוען לחוסר צניעות, הוא לא טוען שנשים נהגות הן חשופות, פתייניות או מעוררות יצרים מיניים יותר מהרגיל "

 

התוצאה היא שישראל הולכת והופעת לקוריוז הדו-שבועי של אתרי החדשות בעולם. התבטאויות אומללות כמו זו של הרב אמנון יצחק מקנות לישראל מקום של כבוד באותם מדורים המוקדשים להדגמה של מקומות בעולם שבהם חלה הידרדרות בזכויות אדם ומספקות תחושת עליונות מוסרית, ואולי גם מקור לבדיחות ובידור, לתושבי מדינות נאורות ומתקדמות יותר. לחברה הישראלית של 2013, ובפרט לחברה החרדית המודרנית שקנתה את הישגיה במאמצים רבים, מגיע יותר מהפיכתה לחוכא ואיטלולא בעיני העולם הנאור.

Model.Data.ShopItem : 0 6