לכל מבצע יש שם: על מחולל השמות הצה"לי
לכל מבצע יש שם: על מחולל השמות הצה"לי
social
facebook whatsup email tweeter
יותם יזרעאלי //
27.7.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"צוק איתן" הוא התוספת האחרונה לרשימה ארוכה ומחושבת של שמות של מבצעים ומלחמות מאז 1948. לעתים הם מכילים אמירות היסטוריות ותרבותיות ולעתים מטרות אסטרטגיות. מה עומד מאחוריהם ומה הם נועדו לבטא?

יש לי חבר שהוא ליצן רפואי; בימים כתיקונם קוראים לו ד"ר סנצ'ו דה-לה ספונז'ה, ותחום ההתמחות הרפואית שלו היא להצחיק ילדים מאושפזים. אבל בשבוע האחרון הוא ירד לשדרות להצחיק ילדים שסגורים במקלטים. בפראפרזה על השם "צוק איתן" - שמשדר ערכים של נוכחות בלתי ניתנת להזזה, של עוצמה ולכידות – ד"ר סנצ'ו קרא למבצע שלו "פוק ליצן" – כי מה יותר מצחיק ילדים מפלוצים. יש גם אלמנט מטאפורי אינטליגנטי בבחירת השם הזה, אבל את הדמיון המצלולי שבין פלוצים למנעד רעשי המלחמה – מפיצוצים של רקטות ועד הסירנות של האזעקות – נשאיר לבמה אחרת.

  tsvq_ytn
לשם של מבצע יש משמעות שכרוכה במטרותיו

על פי רוב, שמות של מבצעים אינם ניתנים להם סתם כך. יש מאחוריהם מחשבה, כי לשם של מבצע יש משמעות שכרוכה במטרותיו. אם המטרה של המבצע היא לסייע לפוגג מתחים של ילדים על ידי צחוק, הרי שעל השם להיות מצחיק. אם המטרה היא לנצח בקרב, הן בשדה הלחימה והן בשדה של דעת הקהל הציבורית, על השם של המבצע לבטא את מכלול ההיבטים שתומכים במטרה זו; יהיו אלה היבטים מבצעיים, פוליטיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, תקשורתיים וכיוצא בזה.

 

"צוק איתן" הוא התוספת האחרונה לרשימה ארוכה ומחושבת של שמות של מבצעים ומלחמות מאז קום המדינה ב-1948. במקרים מסוימים, השמות האלה ניתנים בדיעבד, ולעתים הם ניתנים מבעוד מועד. ישנם מלחמות ומבצעים שהשמות שלהם מתבקשים, והם מצביעים על משמעות טכנית ופשוטה יחסית, כגון מלחמת ששת הימים או מלחמת לבנון השנייה, וישנם שמות שמקפלים בתוכם משמעויות מורכבות יותר, כגון מלחמת העצמאות או מלחמת ההתשה, שיש בהן אמירות היסטוריות או תרבותיות.

 

אפילו מלחמת יום הכיפורים, אף על פי שזכתה לשם טכני יחסית שמזוהה עם היום שבו פרצה, כבר אינה חפה ממשמעויות נוספות, כי היא הטעינה את מכלול המשמעויות שכבר נלוות ליום הזה והוטענה באמצעותו. אגב, זו אולי הטעות ההיסטורית הגדולה של מדינות ערב, וזה שיקול שהם לא לקחו בחשבון כשהם בחרו לתקוף דווקא ביום הזה. אמנם הם השיגו את אפקט ההפתעה מבחינה טקטית, אבל מבחינה היסטורית, הם בו בזמן צירפו את הנרטיב הלאומי של מדינת ישראל עם הנרטיב המסורתי של העם היהודי בצורה שמעולם לא היתה קיימת קודם לכן. יום הכיפורים מאז הוא גם היום הקדוש בשנה מבחינה דתית, וגם אחד הימים החשובים מבחינה היסטורית. ההיסטוריה והקדושה מתאחדות בו.

 

ארבע קבוצות יסוד

 

אבל מבין כל השמות הללו, מעניינים דווקא אותם השמות שאינם טכניים, אותם שמות שמישהו חשב עליהם מבעוד מועד. "צוק איתן", "עמוד ענן", "ענבי זעם", "חומת מגן", "שלום הגליל", "גשמי קיץ", "שירת הצפצפה", "מבצע זעם האל", "דין וחשבון"  ועוד רבים אחרים (לרשימה של מבצעי צה"ל לאורך השנים ראו כאן). מה עומד מאחורי השמות האלה? מי בוחר אותם ולמה?

 

שאלות אלה מעסיקות גם את ד"ר דליה גבריאלי-נורי, חוקרת תרבות ועמיתת מחקר במכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, שמתמחה בשיח המלחמה והשלום הישראלים. באחד ממחקריה היא בדקה 239 שמות של מבצעים, מלחמות ואמצעי לחימה שצה"ל שיים בעברית וניסתה לזהות בהם דפוסים או עקרונות מנחים בבחירת השמות שמתוכם ניתן לחלץ תובנות על האופן שבו הישראלים מבינים – ובלית ברירה גם מבנים – את המציאות המלחמתית שהם חיים בה.

 

בשלב הראשון היא הבחינה שכל השמות מתחלקים לארבע קבוצות יסוד עיקריות: שמות של אנשים, שמות של מקומות בארץ ישראל, שמות של צמחים ושמות של חיות. אבל חלוקה זו לא הצביעה על שדות סמנטים דומיננטיים בתרבות הישראלית. בשלב שני, כאשר היא ניסתה מתוך החלוקה הזאת לזהות שדות סמנטים ישראליים מובהקים, היא ראתה שתי קבוצות עיקריות: עולם הטבע והחי ועולם התנ"ך.

  f140722hp36
חיילי צה"ל במהלך "צוק איתן". השראה מעולם הטבע (תצלום: פלאש90)

מתוך 81 המבצעים הצבאיים שהיא בדקה ממלחמת העצמאות ועד מבצע עופרת יצוקה, 27 אחוז מהשמות מקורם בעולם הטבע (22 מבצעים, כגון "אביב נעורים", "גשמי קיץ", "ענבי זעם" ו"שלום הגליל" בראשי התיבות "שלג"), ו-38 אחוז מקורם בתנ"ך (31 מבצעים, כגון "לוט", "פלשת", "יפתח", "זעם האל"). 29 המבצעים הנותרים (35 אחוז) נכנסו לקטגוריה של שמות "אחרים", אבל עדיין כוללים ביטוים וניבים מעולם התוכן היהודי ו/או הישראלי, כגון "ימי תשובה", "דרך נחושה", "יקב", "דין וחשבון" וכדומה.

 

כאמור, היא בדקה גם את שמות אמצעי הלחימה בצה"ל, והיא זיהתה שם דפוסים דומים. נציין את טנק ה"מרכבה" כדוגמה לעולם התוכן התנ"כי, ואת הרובים "גליל", "תבור" או "נגב" כדוגמאות לשמות מעולם הטבע, או את מטוסי ה"לביא" או שריונית ה"פומה" כדוגמאות לשמות מעולם החי.

 

כמה הרוגים גבה מבצע פיטר פן?

 

מה אפוא יוצא לנו מכל זה? בהסתמך על מחקרים אחרים, הן בביקורת השיח והן במדעי המלחמה, גבריאלי-נורי מראה שהשמות האלה מבטאים אחת או יותר מבין שלוש אסטרטגיות אפשריות - נטורליזציה, הסחה, ו/או לגיטימציה – שמתווכות את המבצע לציבור הישראלי ומגשרות עליו, בין שבעורף ובין שבלחימה בשדה הקרב.

 

השימוש במושגים מן הטבע ומהתנ"ך מעבירים לשוליים או מעלימים לגמרי את המשמעויות הכואבות ואת מחירי המלחמה ומציגים אותה בדברי הימים כאירוע טבעי, לגיטימי, לעתים אף מיתולוגי, ועל כן מתקבל על הדעת. לשם המחשת הטיעון, היא מביאה דוגמה מעניינת מתעשיית התרופות: בדומה לחברת תרופות שלא תקרא למוצר שלה על שם תופעות הלוואי הגופניות שעלולות להיגרם בעקבות נטילתה ובמקום זאת תקרא לתרופה נגד דיכאון "סונטה", שמעלה אסוסיאציה לקונצרט קלאסי, כך גם שום מבצע צבאי לא יכונה "קברי חללים" או "חלום בלהות", ואפילו לא "נבילת הפרחים".

 

גבריאלי-נורי מדגישה שזו אינה אסטרטגיה ייחודית לישראל, וכל הממשלות והצבאות לאורך ההיסטוריה פועלות על פי העקרונות הללו. למשל, לאחד המבצעים של ארצות הברית במרכז אמריקה קראו "Peter Pan". זה צובע את זוועות הקרב בצבעי פסטל של חדר ילדים, או של סרט מצויר, וכך משכך את דעת הקהל הציבורית ומקנה למבצע מרחב תמרון בהיבט הפוליטי.

 

  • " השימוש במושגים מן הטבע ומהתנ"ך מעבירים לשוליים או מעלימים לגמרי את המשמעויות הכואבות ואת מחירי המלחמה ומציגים אותה בדברי הימים כאירוע טבעי, לגיטימי, לעתים אף מיתולוגי, ועל כן מתקבל על הדעת " עם זאת, למרות שגבריאלי-נורי אינה מרחיבה את הדיון בכיוון הזה, ישנן גם השפעות פנים צבאיות של השמות הללו. מעבר להיבט של הלגיטימציה של המבצע ושל הנכונות לבצע אותו, ישנו גם ההיבט הפסיכולוגי. שמות כאלה מסייעים לפוגג את המתחים ואת חרדת הלחימה של החיילים עצמם ומאפשרים להם לבצע את המשימות בקור רוח יחסי, ועל כן בצורה יעילה יותר. קחו למשל את השם של הפצצה שהופלה על הירושימה – "Little Boy", ועל נגאסאקי - "Fat Man". חשבו כמה קל לטייס לדבר על הפצצה בקשר כשהוא יכול לכנות אותה בצורה כזו; עצם המחשבה על כך היא בלתי נתפסת.

 

אם נחזור למבצעים שלנו, ששמם מעורר בחיילים רגשות של פשטות הטבע ו/או עוצמתו, או של צדק היסטורי או גבורה מיתולוגית, זה מפיח רוח קרב שבשעת הצורך תביא את הלוחם לחרף את נפשו כדי לעמוד במשימה. אלה רעיונות קשים לעיכול כשאנחנו יושבים במזגן וקוראים טקסט אינטלקטואלי באינטרנט, אבל המשמעות שלהם בשעת הקרב יכולה להיות מכרעת.

 

עם כל זאת, ומבלי להוציא דבר מן הדברים שנאמרו לעיל, בשנים האחרונות הציבור מתעורר לניסיונות התיווך הסמויים שמקופלים בשמות הללו, ולא פעם נשמעת עליהם ביקורת, במיוחד על שמות המבצעים של השנים האחרונות בעזה, שפורשו, ובצדק, כפאליות ומצ'ואיסטיות מדי. אני לא מאמין שצריך ושמישהו בכלל היה רוצה שיכנו את המבצעים האלה על שם המחירים הכבדים שאנחנו משלמים עליהם – את זה צריך לדרוש מאמנים וממחזאים כמו חנוך לוין - אבל אפשר כן לייחל לימים שבהם השמות של המבצעים הצבאיים ישתלבו בסיפור שעליו אנחנו חולמים, ולא בסיפור שבו אנחנו תקועים.

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי  

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus