לדמיין את הבלתי ניתן לדמיון: עיונים במגילת איכה
לדמיין את הבלתי ניתן לדמיון: עיונים במגילת איכה
social
facebook whatsup email tweeter
גלית חזן רוקם //
12.7.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
מה האפשרות האנושית לדמיין את המצבים שבהם נחרב ביתו של אל כל יכול בידי בני אנוש, ועוד כאלה שלא ידעוהו? שאלות אלו ורבות נוספות יידונו בערב בעקבות מגילת איכה בתרבות היהודית ובספרות הישראלית

מדרש איכה רבה הוא יצירתם המובהקת ביותר של חז"ל המתייחסת למגילת איכה שקריאתה בט' באב היא מנהג בישראל. המדרש מפרש את המגילה, מרחיב את נושאיה ולפעמים מפליג למחוזות בלתי צפויים של יצירה ודמיון. 

 

כמו במגילת איכה המקראית, כך גם במדרש חז"ל רב ההיקף, יש נוכחות בולטת באופן יחסי של קולות נשיים ודמויות נשיות. בהרצאה נבחן דוגמאות של טקסטים יפים במיוחד הנותנים ביטוי לקולות נשיים או לדמויות של נשים, תוך הבלטת הקשר בין המגילה למדרש. נבחן את החותם הבולט של הנשיות בלשון האבל בשני רבדים אלה של הספרות העברית, לאור הידוע לנו על מקומן של נשים בטקסי אבל, ובמיוחד במנהגי שירת הקינות בתרבויות שונות, ובהן של קבוצות אתניות בנות זמננו בישראל.

  article_image_misc_musaf-article_image_misc_musaf-491322401
"האל דובר מתוך אבלו שלו" (צילום: ת'ינקסטוק)

בקוראינו במגילה ובמדרש, נשאל האם הנשים מוצגות כמתאבלות משום שהן נתפסות כחלשות, ועל כן יש להן היתר להביע צער על האובדן, ואילו הגברים אולי נדרשים להפגין, לפחות כלפי חוץ, התנהגות איתנה שאיננה מתערערת? או שמא ריבוי תפקידיהן במנהגים, בטקסים וביצירות המתקשרים לספירה המאיימת ומעוררת החרדה של המוות, יש בהם דווקא הצבעה על מקורות של עוצמה במעגל החיים הנשי המיוחד?

 

נלמד להכיר את הדמויות הנשיות שנבחרו בידי המספרים שיצירותיהם נשמרו במדרש לשאת את התפקידים המורכבים הללו. יש מהן דמויות אהובות ומוכרות מן המקרא, כגון רחל אמנו, ויש מהן מוכרות מן הסיפורת המאוחרת יותר, ואף זו שבעל פה, כגון אם שבעת הבנים. עוד נתהה על מה אנחנו למדים מן הטקסטים על הקשר בין אימהות ובין אבל, בין לידה והולדה ומוות, ובין אבהות ובין אובדן.

 

בטקסט המדרשי של איכה רבה נחשפים נושאים גדולים מרכזיים, כגון משמעותה של ההיסטוריה, מקומם של יחידים בהיסטוריה ותפקידם של דמויות מרכזיות – כגון בר כוכבא ורבן יוחנן בן זכאי – בעיצוב מהלכים היסטוריים. גם בנושא זה מצטיירים יחסים מורכבים בין גילויי כוח וחולשה של הדמויות, באופן שיש בו לפעמים כדי להפתיע את הקוראים.

 

  • " בקוראינו במגילה ובמדרש, נשאל האם הנשים מוצגות כמתאבלות משום שהן נתפסות כחלשות, ועל כן יש להן היתר להביע צער על האובדן, ואילו הגברים אולי נדרשים להפגין, לפחות כלפי חוץ, התנהגות איתנה שאיננה מתערערת? או שמא ריבוי תפקידיהן במנהגים, בטקסים וביצירות המתקשרים לספירה המאיימת ומעוררת החרדה של המוות, יש בהם דווקא הצבעה על מקורות של עוצמה במעגל החיים הנשי המיוחד? " בלבו של המדרש עומדת מערכת חידתית גדולה המוצפנת בלשון הפותחת את המגילה "איכה?". נראה איך גלגלו חז"ל את הביטוי הזה במרחב ההגותי ובדמיונם היצירתי. השאלה מוצגת בחללו של עולם, אבל היא מופנית גם ישירות לאל. כמו בנושאים אחרים שהוזכרו לעיל, גם בהופעות אלוהים במדרש איכה רבה עולה שאלת העוצמה מול החולשה: מה האפשרות האנושית לדמיין את המצבים שבהם נחרב ביתו של אל כל יכול בידי בני אנוש, ועוד כאלה שלא ידעוהו? נציג דוגמאות של מחזות שמימיים שבהם האל דובר אל מלאכיו ואל ברואיו מתוך אבלו שלו. תוך כדי כך, נלמד להכיר את המתחים הספרותיים וההגותיים המייצרים את מרקמו העשיר של מדרש איכה רבה. נכיר את הסוגות השונות שמהם נבנה הטקסט המדרשי, שהבולטות בהן הן המשל, האגדה ההיסטורית, הפתגם העממי, ובמקרה זה, כמובן, הקינה.

 

ולבסוף נכיר במדרש איכה רבה שתי תופעות שיש בהן אולי כדי להפתיע: האחת היא מגמה מרדנית, חתרנית כלפי הסדר הקיים בעולם; והשנייה, שאולי היא עוד יותר מפתיעה: הופעתם של סיפורי חידה שיש בהם ממד בידורי, ולפעמים אפילו הומוריסטי בתוככי מדרש האבל. נכיר את הסיפורים הללו מצד אחד בגילומם כנוסחים של סיפורים הידועים בתרבויות רבות, החל מתקופת המדרש עצמו ועד ימינו אנו. מצד אחר, נבחן את אמנות היצירה הספרותית הייחודית של מי ששילבו את הסיפורים הללו במדרש איכה רבה, נתהה על מניעיהם ועל התוצאה הספרותית של עשייתם זו.

 
כל הפרטים על "ערב איכה ישבה בדד" בהשתתפות פרופ' גלית רוקם חזן

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus