הפרויקט שנוצר "מתוך אכזבה ועייפות ממחזורי התפילות"
הפרויקט שנוצר "מתוך אכזבה ועייפות ממחזורי התפילות"
social
facebook whatsup email tweeter
עמיחי חסון //
7.9.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
זה חמש שנים שאלחנן טויטו ויוחאי חדד מבקשים לחבר מחזור תפילות חדש, עדכני ואינטימי לימים הנוראים. ראיון עם השניים על הפרויקט "תפילות שלנו"

לקראת סוף ימי הביניים התעצב הנוסח המקובל והסופי כמעט של מחזורי התפילות לימים הנוראים. למרות פערי הנוסח בין העדות השונות בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, שמרו כולן על כלל ברזל שמנע מתפילות חדשות להיכנס אל המחזורים. נאמנותה של המסורת לתקופות הקדומות, בצד הטענה כי כל מה שיש לאדם לבקש נמצא כבר ממילא בתפילות הקיימות, גרמו לשימור מרשים של הטקסטים הקדומים, אבל גם לאובדן החיות והרלוונטיות של חלקם.

  lkhnn_tvvytv
אלחנן טויטו (משמאל). "הרבה אנשים מתחדשים ומתרגשים"

בשנים האחרונות היו כמה ניסיונות לרענן אותם: מבול אלבומי פיוטים יצאו בשנים האחרונות – מבני משפחת בנאי ועד ברי סחרוף ונקמת הטרקטור – וסיפקו צורה חדשה לקרוא את המילים הישנות. ומלבדם, ניסו גם משוררים מוכרים את כוחם בחיבור תפילות חדשות; את חלקן ניתן למצוא בספר "קרבת מקום" – אנתולוגיית שירי תפילה בעריכת גלעד מאירי ונועה שקרג'י שראתה אור ב-2011 בהוצאת ידיעות ספרים. פרויקט בולט נוסף שצמח בשנים האחרונות הוא "תפילות שלנו", גיליון שירי תפילות שאינו מתיימר להיות רק אנתולוגית שירה אמנותית בנושא, אלא שואף לשהות בצד התפילות המקוריות כאלטרנטיבה בבית הכנסת.

 

"'תפילות שלנו' נוצר מתוך חיפוש אישי ואינטימי ומתוך אכזבה ועייפות מהטקסטים של מחזורי התפילות", אומר אלחנן טויטו, שיזם את הפרויקט לפני חמש שנים ומלווה אותו מאז. "היום אני דווקא במקום קצת אחר מול הטקסטים הקבועים של התפילות, מקום יותר מחובר, אבל בזמנו, נורא רציתי לכתוב תפילות חדשות ליום הכיפורים, להדפיס ולחלק למשפחה ולחברים. השותף שלי באותו הזמן ראה את הדברים והציע לשתף ברעיון אנשים נוספים.

 

"אני אפילו לא זוכר אם הוצאתי 'קול קורא' מסודר כמו שאנחנו מוציאים היום, אבל איכשהו הגיעו קטעי תפילה חדשים והוצאנו 50 חוברות בהדפסה זולה, בלי גרפיקה ובלי דימויים. חילקנו את החוברות בערב יום כיפור בין הכותבים והחברים, והתגובות היו טובות. זה היה ערב יום כיפור, רגע מאוד מרגש בשבילי, כי באותו יום פגשתי את אשתי.

 

"בשנה שאחרי, הפרויקט כבר גדל, הודפס ברצינות והופץ בעותקים רבים. אני יודע שהרבה אנשים מתחדשים ומתרגשים מהכתיבה ב'תפילות שלנו'. אנשים לוקחים חוברת לבית הכנסת. אני ואשתי נוהגים בערב יום כיפור ממש להתפלל את כל הקטעים מהחוברת".

 

משתדלים לצאת מעצמנו

 

בשנה שעברה הצטרף לפרויקט המשורר והקולנוען יוחאי חדד כעורך ראשי (איתו עורכות השנה גם בת אל קולמן ונגה אשד), ואילו טויטו עבר לעמדת המפיק והמנהל האמנותי. "הרעיון שעומד מאחורי המיזם הזה הוא להביא לתוך יום כיפור הממוסד גם קול אישי", אומר חדד, "אחת התוצאות של הקריאה בגיליונות היא היציאה מעצמנו. אני חושב שיש דרישה חזקה בנפש לצאת מעצמנו – בין אם זה בעזרת שיטוט בפייסבוק או בעזרת צריכה של חדשות. ולפעמים אנחנו מנסים לצאת מעצמנו באופן קצת יותר מסורתי, ממש לצאת מעצמנו, וזה יכול להיות דרך תפילות. במובן הזה, שירה יכולה להיות תפילה, ולהפך. בפרויקט אנחנו מקבלים גם תפילות שהן לא 'שירים' במובן הפואטי הרגיל".

 

לקחתם החלטת עריכה מעניינת מאוד - הסרתם מכותרת השיר את שם המחבר, ושמות הכותבים מופיעים רק בסיום החוברת, בנפרד.

אלחנן: "ככלל, הרצון כבר מהגיליון הראשון היה ליצור קונספט של תפילה אוניברסלית, כמעט אנונימית, ופחות מקום שמשמש במה למשוררים. בעיניי, יש בהחלטה הזאת משהו שמקרין באופן רחב ועמוק יותר את הפנייה האנושית לאלוהים".

 

  • " טויטו: ככלל, הרצון כבר מהגיליון הראשון היה ליצור קונספט של תפילה אוניברסלית, כמעט אנונימית, ופחות מקום שמשמש במה למשוררים. בעיניי, יש בהחלטה לא לצרף את שם המחבר לכל אחד מהשירים משהו שמקרין באופן רחב ועמוק יותר את הפנייה האנושית לאלוהים " יוחאי: "יש בעולם שלנו תחושה שהשם של האדם הוא מה שנמצא מאחוריו. אנחנו כל כך מאמינים בזה, עד שזה נכון. אי פרסום השם - בייחוד בנושא רגיש כמו תפילה - ופנייה אל מה שמעבר לך, יכול לאפשר גם לך, ככותב, וגם למי שקורא את התפילה או השיר להתנתק מהעניין האנושי ולהתחבר אל תוכן הדברים; תוכן שהרבה פעמים אתה רק הצינור שדרכו הוא עובר. הרי גם בקטעי התפילות לא מופיעים שמות הכותבים - כי לא מדובר בתפילות שהם רק אישיות, אלא במשהו גדול וכללי יותר.

 

"המסורת הספרותית היהודית לדורותיה ידעה כבר הסתרת שמות ספרותית כמו בספר הזוהר, מדרשי חז"ל או הופעות של מלאכים. כל הסתרה וסיבותיה עמה. נראה לי שהתקופה שלנו דורשת החייאה מחדש של נורמה פואטית שנשכחה - הן באופן כללי והן באופן יהודי - ואולי כעת הגיעה זמנה להתעורר מחדש".

 

איך אתם בוחרים מה נכנס לגיליון? מה אתם מחפשים בשיר-תפילה?

יוחאי: "אנחנו חושבים על תפילה או שיר שמביאים תחושה אישית חזקה, או לחלופין, שיר שיש בו שליטה חזקה במבנה המסורתי של התפילות. בשנה שעברה פנינו להרבה משוררים מוכרים, והשנה כבר לא היינו צריכים לפנות שוב. מתחיל להיווצר שיח חדש של פנייה אל מה שהוא אחר לנו - ואנחנו רק שמים את האצבע על הדופק.

 

"אנחנו שמחים מאוד לקבל גם שירים עם חיוך. לפעמים שכחנו שאפשר להיות ליצני המלך – ושגם זה בסדר. שנה שעברה סיפרו לי על מניין קטן בישוב קטן שהלך הרוחות בו במהלך יום כיפור היה קשה מאוד. בתפילת נעילה החזן פתח את הגיליון של 'תפילות שלנו' והקריא שיר שנקרא 'עוד הושענות' – שיר שיש בו חיוך פנימי גדול מאוד ומתחיל במילים: 'הושענא אני את אני הושענא / הושענא בן בת בום הושענא'. כשהוא סיים להקריא את השיר, השתנתה האווירה מקצה לקצה, ואפשר היה להתחיל את תפילת נעילה ברוח טובה".

 

נולדים בכל שנה מחדש

 

בשנתיים האחרונות לקח כתב העת לשירה יהודית-ישראלית "משיב הרוח" את הפרויקט תחת חסותו, ו"תפילות שלנו" יוצא כגיליון נפרד של כתב העת, שמחולק בפורמט מוקטן וחינמי בכל רחבי הארץ, "כולל חורים נידחים" כדברי טויטו.

  tpylvt_lvgv
לוגו "התפילות שלנו"

"בשנה שעברה הופץ הגיליון בחינם ב-5,000 עותקים בבתי כנסת ובמניינים שונים, וכולם אזלו", מספר חדד, "ביקשו מאתנו עוד, אבל כבר לא היה לנו מה לתת. זה חולק בבית כנסת פלורליסטים ושיווניים לצד בתי כנסת ומניינים מסורתיים. אנחנו מכוונים רחב. אני מאמין שיש משהו מאוד חזק בדבר הזה שמתרחש לנגד עניינו, איזשהו תהליך עומק פנימי שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות".

 

מלבד המילים, בולטים בגיליונות גם הניסיונות לעטוף אותן בדימויים ויזואליים.

אלחנן: "השנה, מלבד הדימויים שנמצאים לצד השירים ופותחים את הבמה גם לאמנים שפועלים בשדה החזותי, אנחנו מנסים ליצור מפגש נוסף במרחב המוזיקלי של הלחנת קטעי תפילה".

 

יוחאי: "אנחנו רוצים שהפרויקט יהיה קיים גם ברשת וגם כמופע מוזיקלי. לפני יום כיפור אנחנו מתכננים ערב השקה במועדון 'חאנל'ה', שפועל לצד תיאטרון החאן בירושלים -  ואנחנו מקווים שהוא אכן גם יקרה. באופן כללי, שאלות כמו הוודאות של הפרויקט ואם הוא אכן יצליח לצאת כל שנה, מרחפת בכל פעם מחדש. בעיניי זה דבר טוב, כי ככה אפשר לזכור שלא הכול בידיים שלנו.

 

'תפילות שלנו' נולד בכל שנה מחדש מתוך חיפוש של תפילה אחרת, והשנה כותבים ויוצרים מוזמנים לשלוח חומרים בנושא 'כוח ורחמים'. בכל מקרה, אנחנו נשמח מאוד לעוד אנשים שירצו להיות שותפים בפרויקט, ולא רק דרך כתיבת תפילות-שירים. אפשר פשוט לבוא עם הצעות, ואנחנו כבר נחשוב ביחד איך נפגשים".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus