אנחנו נאצים? הצחקתם אותי
אנחנו נאצים? הצחקתם אותי
social
facebook whatsup email tweeter
הילה בניוביץ'-הופמן //
1.5.12
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
כשאנחנו נהנים מפרודיות על היטלר, אנחנו צוחקים עליו. כשחרדים לובשים טלאי צהוב כדי למחות על המוסר החילוני, הם צוחקים עלינו. הילה בניוביץ'-הופמן תמשיך לצפות בסרטוני "היטלר מתעצבן", אבל לא מוכנה להשלים עם השימוש שעושים החרדים בזכר השואה

 


פתיחת 2012 היתה טראומטית למדי עבור אזרחי ישראל. לא, אני לא מתכוונת לחמרמורת המסורתית מעודף שמפניה זולה והזיכרון העמום של נשיקה שיכורה בחצות הלילה. הכוונה היא לתמונות שקידמו את פני כולנו בבוקר ראשון, של ילדים חרדים בפיג'מות פסים, טלאי צהוב בצורת מגן דוד על בגדם: מחווה מקאברית לתמונת הילד מהגטו שנטבעה בזיכרון הקולקטיבי היהודי כאחד מסמלי השואה החשובים והעצובים ביותר.

 tly_tshvb
איך העזתם לעשות מעשה נבלה כזה? (פלאש90)

התגובות הנזעמות למופע האימים השואתי לא איחרו לבוא: מה בסך הכל ביקשנו מכם? זעמו חילונים ומסורתיים כאחד, שלא תירקו על ילדות קטנות שהולכות לבית הספר? שלא תגרשו נשים לחלק האחורי של האוטובוס? שלא תכפו את אמות המידה המוסריות שלכם על הזולת, שלא בחר לחיות אורח חיים חרדי? זה הופך אותנו לנאצים? מישהו אמר לכם להפסיק ללמוד תורה? מישהו הרעיב אתכם, עינה אתכם, איים להרוג אתכם? איך העזתם לעשות מעשה נבלה כזה?

גם אני, נכדה לסב ניצול שואה, הזדעזעתי תחילה עד עמקי נשמתי. איני מצליחה להבין, באמת ובתמים, איך פלג שלם באוכלוסייה טוען שמסיתים נגדו, ובאותה נשימה מכנה את כל מי שלא מסכים לדעתו "נאצי". אדם מבוגר שיורק על ילדה קטנה וקורא לה "פרוצה" אינו בן תורה בעיני, כי אם בר אשפוז. ברם, בעניין הספציפי של שימוש בסמלי השואה נאלצתי לעשות עם עצמי חשבון נפש לא פשוט. כל אדם שני במדינה, תהא אמונתו אשר תהא, עושה מדי פעם שימוש לא ראוי בזכר השואה: כולנו שמענו או סיפרנו בדיחות שואה; כולנו צפינו ביוטיוב בסרטונים הפרודיים בנוסח "היטלר מתעצבן על בעיית החנייה בתל אביב"; כולנו מחאנו כפיים למל ברוקס על סרטו "המפיקים" שבו מוצג המחזמר הפרודי "אביב להיטלר" עם שחקנים במדי נאצים רוקדים ושרים בעליצות. כולנו עושים צחוק מהשואה. אז מה ההבדל בינינו לבין החרדים ומופע האימים שלהם, שכה הזדעזענו ממנו?

ההבדל הוא שאנחנו צוחקים על הנאצים, לא על עצמנו. המטרה בפרודיה כמו של מל ברוקס ובשפע סרטוני "היטלר מתעצבן על..." היא להפוך את זכר הנאצים הארור לחוכא ואיטלולא, להראות שלא רק ששרדנו את הרדיפה והתגברנו, אלא שאנחנו חזקים מספיק בשביל לצחוק עליהם. החרדים שהציגו את ילדיהם בבגדי אסירים וטלאי צהוב לא עשו זאת כדי להפגין כוח נגד זכר הצורר הנאצי. הם עשו זאת כדי לתקוף ולהחליש את אחיהם היהודים. על כך יצא הקצף, לא על עצם השימוש בזכר השואה. כשיהודי במדינת ישראל משתמש בזכר השואה כדי לתקוף את האנשים שחיים לצדו באותה מדינה ומשווה אותם לגרועים שבבני האדם, זו פגיעה קשה. לא, לא בשואה. בנו. בעצם קיומנו כאן. לו אני נשמתו הארורה של היטלר, הייתי מחככת ידיים בהנאה למראה היהודים התוקפים אלה את אלה במדינתם שלהם. אח, היודן האלה. לא יכולים להסתדר אפילו זה עם זה. 

 tvr_khdsh



סבי ז"ל, שברח מהמחנות בעור שיניו, היה איש בעל חוש הומור מופלא. כשהוא וחבריו ידעו שהם אמורים לעמוד למחרת מול כיתת יורים, ישב וסיפר להם בדיחות במשך כל הלילה, כדי לשמור על שפיותם. ההומור עזר לו להביס את הצורר, כי כל עוד רוחו היתה חזקה, הם לא יכלו לו. 
לכן אני בוחרת לקחת דוגמה ממנו: אני לא כועסת על החרדים ועל מופע האימים שלהם, אני צוחקת עליהם מלוא הפה. מי שמבקש להחליש אותנו לא יקבל ממני פרס בדמות עלבון וזעזוע, ולא יצליח לערער אותי. אתם מוזמנים לבוא ולצחוק ביחד אתי על ההצגות המגוחכות האלה: תאמינו לי, תרגישו הרבה יותר טוב אחר כך. הפופקורן עלי.

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus