אחרי 20 שנה
אחרי 20 שנה
social
facebook whatsup email tweeter
אריאל הורוביץ //
13.3.13
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
גם בחלוף שני עשורים ממותו, ישעיהו ליבוביץ עדיין מושך את תשומת הלב הציבורית. סדרת טלוויזיה וספר חדשים שבים ומעלים את העיסוק בדמותו: יש כאלה שלדעתם השפעתו עדיין ניכרת, ויש הסבורים שמעולם לא הובן כראוי

עברו 20 שנה מאז שהלך לעולמו, והעניין בישעיהו ליבוביץ, כך נדמה, רק הולך וגובר. ספרים פרי הגותו ועל אודותיו ממשיכים לראות אור; שמו מוזכר תדיר בכלי התקשורת, והתבטאויותיו השנויות במחלוקת – הזכורות שבהן הן "יודונאצים" ו"דיסכותל" – הפכו למטבעות לשון. בימים אלה משודרת בערוץ 8 סדרה חדשה על אודותיו בשם "ליבוביץ – אמונה, אדם, אדמה", ובהוצאת כרמל ראה אור ספר חדש, "ליבוביץ מתפלמס", המרכז שיחות של ליבוביץ עם חוקרים ותלמידים-חברים. ליבוביץ – מדען והוגה דעות, אדם שהציב משנה דתית ייחודית שכמעט לא זכתה לממשיכי דרך, איש שהטיף בעקביות להפרדת דת ממדינה, להסתלקות מן השטחים ולסרבנות – ניבט מעל מסך הטלוויזיה, ממשיך לתבוע את תביעותיו החד משמעיות, הפסקניות. כיצד הוא מצליח, גם כיום, למגנט אליו קהל רב כל כך? leibo_0
מניע אותך לחשוב. ליבוביץ


"ליבוביץ הוא דמות מרתקת", אומרת הבמאית רינת קליין, שיצרה את הסדרה בערוץ 8 יחד עם הבמאי אורי רוזנווקס. "הוא היה גאון, רחב אופקים ומעניין, ולא פחד להגיד דברים שנחשבו אז כנבואות והיום נראים כל כך מציאותיים. היה בו גם סוג של כישרון לקופירייטינג: הוא ידע לפשט ולהסביר דברים מאוד מורכבים, והסביר את עצמו בצורה ברורה ופשוטה. כל אחד יכול היה להבין אותו".

הרעיון ליצירת הסדרה עלה במוחה של קליין בעת שיחה עם נכדו של ליבוביץ, פרופ' יורם יובל. לפני כן, היא מספרת, לא ידעה הרבה על האיש ועל משנתו, והעבודה על הסדרה היתה מבחינתה הזדמנות ייחודית לצלול פנימה, אל מעמקי הגותו – התיאולוגית, הפוליטית והאנושית. זהו גם הציר שהסדרה נבנתה עליו, בסופו של דבר. "חיפשנו כיצד לחלק את הסדרה", מספרת קליין, "בסוף החלטנו על אמונה, אדם ואדמה. הפרק הראשון – שהעבודה עליו היתה המאתגרת ביותר – עוסק בתפיסתו הדתית של ליבוביץ, השני עוסק בתפיסה הפוליטית שלו ובהתבטאויות השנויות במחלוקת, והשלישי עוסק בצד האנושי שלו ובעיסוקו המדעי. זהו סדר חשוב, ובעיניי לא טריוויאלי. הבחירה לפתוח את הסדרה במשנתו האמונית של ליבוביץ אינה מובנת מאליה, אבל רצינו לומר שלדעתנו משם הכול נובע, משם הכול מתחיל".

איך את מסבירה את העניין הרב שנוצר סביב הסדרה, כמו גם את המשיכה לליבוביץ גם 20 שנה אחרי שנפטר?

"הגדולה של ליבוביץ היתה שהוא מניע אותך לחשוב. הוא מאתגר אותך בשאלות שלו, בתפיסה החד משמעית. אתה לא יכול להישאר אדיש לזה, ולכן זה עובד גם היום. יש בזה משהו שלא נעלם". " יש כאן סוג של טרגדיה היסטורית: אנשים שישעיהו ליבוביץ כלל לא התכוון לדבר אליהם מצאו את עצמם ככתובת לדבריו. ליבוביץ דיבר מנקודת מבט דתית, ולא הכיר בשום שיח שאיננו שיח דתי, ואילו הציבור הזה – שמדבר בשיח של הומניזם וזכויות אדם – מצא בהשלכות של דבריו קול שמשקף את עמדתו. ליבוביץ לא רק היה אדם דתי; הוא כל ימי חייו פעל למה שהיה בעיניו תיקון דתי, והעובדה שציבור כזה קשור אליו היא ראיה לחוסר ההבנה המוחלט של משנתו, ולחוסר ההשפעה שלו (פרופ' אבי שגיא) "

לא הותיר חותם

באופן מפתיע, מי שסבור שלליבוביץ אין השפעה על החברה הישראלית כיום – ואף אין משיכה להגותו – הוא דווקא פרופ' אבי שגיא, מבאי ביתו של ליבוביץ, שקיים עמו שיחות רבות, כתב מאמרים על הגותו ואף ערך את הספר "ישעיהו ליבוביץ: עולמו והגותו", שיצא לאור סמוך לפטירתו. שגיא, מרצה לפילוסופיה כללית ויהודית וראש התוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, אומר כי דמותו של מי שכונה "נביא הזעם של החברה הישראלית" רחוקה מלהותיר את חותמה.

"זה מגוחך לדבר על השפעה", אומר שגיא, "הסדרה – מהמעט שצפיתי בה – משקפת נוסטלגיה של חלק מן השמאל לחלק מסוים מדמותו, אך זו איננה השפעה. יש כאן סוג של טרגדיה היסטורית: אנשים שישעיהו ליבוביץ כלל לא התכוון לדבר אליהם מצאו את עצמם ככתובת לדבריו. הוא משמש קול לאנשים שתכליתם ומטרותיהם היו שונות לחלוטין משלו. ליבוביץ דיבר מנקודת מבט דתית, ולא הכיר בשום שיח שאיננו שיח דתי, ואילו הציבור הזה – שמדבר בשיח של הומניזם וזכויות אדם – מצא בהשלכות של דבריו קול שמשקף את עמדתו. ליבוביץ לא רק היה אדם דתי; הוא כל ימי חייו פעל למה שהיה בעיניו תיקון דתי, והעובדה שציבור כזה קשור אליו היא ראיה לחוסר ההבנה המוחלט של משנתו, ולחוסר ההשפעה שלו".

פרופ' שגיא אף לא מזהה משיכה לרעיונותיו של ליבוביץ: "אין משיכה להגות, יש משיכה לאיש", הוא אומר, "וזאת מפני שהוא היה איש ישר שדיבר ללא כחל ושרק, וגם משום שהוא היה אדם תיאטרלי מאוד. ליבוביץ האדם האפיל על ההגות, וגרם לכך שלא תמיד שמים אליה לב. זוכרים אותו כדמות ייחודית, כקוריוז. לשם השוואה, לפני כחודש נפטר הרב פרופ' דוד הרטמן, ומכול עבר ניתן לשמוע אנשים שסיפרו כמה הוא שינה את חייהם, כמה הוא חולל שינוי בנוכחות שלו, בדרך החשיבה שלו ובכתיבה שלו. אני לא בטוח שליבוביץ חולל את השינוי הזה. הוא היה קול קורא במדבר, אבל דיבר מעבר לאנשים ונענה באופן עמוק על ידי ציבור מאוד מאוד מצומצם. יש לכך סיבה אמיתית: ההגות שלו היתה מאוד ייחודית ובעייתית. אז נכון, יש משיכה לדמות, אבל אני לא מזהה השפעה. האנשים שמשוחחים עליו היום הם אותה חבורה של חמישה-שישה אנשים שהסתובבו סביבו גם בחייו. אין התמודדות עם שאלות העומק של מורשתו של האיש".

העיקר ההתגברות

בפרק השני של הסדרה, העוסק בתפיסות הפוליטיות של ליבוביץ, מככבת נכדתו, חגית עופרן, רכזת מעקב התנחלויות בתנועת השמאל שלום עכשיו. סבא ישעיהו נותר דומיננטי בחייה גם אחרי מותו, והיא מזהה את החותם שהוא הותיר בה. "אני לא מסכימה שלא היתה לו השפעה", אומרת עופרן, "עצם העובדה שעוסקים בו ובמשנתו מעידה על מקום משמעותי. זה נכון שסבא דיבר כאדם דתי ועיקר המאמץ שלו היה מול החברה הדתית, ושם הוא לא זכה להיות כהן גדול כפי שהשמאל עשה ממנו, אך אני מכירה עשרות רבות של אנשים שהוא עדיין משפיע על החשיבה שלהם. באופן אישי, ההשפעה שלו עליי גדולה מאוד גם כיום. זה קשור בכל מי שאני. כל הנושא של 'יתגבר', מילה שסבא אהב מאוד להזכיר, לימד אותי שכל מה שאני עושה הוא באחריותי, ולמעשים יש ערך אם הם באים מתוך התגברות". hagit
עדיין משמעותי. עופרן (פלאש90)


אולי המרחק מן הדמות הפיזית שלו דווקא מקל על ההתקבלות של משנתו בציבור?

"חוויית המפגש עם סבא היא עדיין יותר חזקה בעיניי מהקריאה בספרים, אבל יש משהו שכן השתנה: סבא כבר לא מייצר חדשות. פעם הוא היה מספק עניין ואמירות פרובוקטיביות שהיו מגיעות לעיתון, והיום מה שנשאר זו ההגות. כשמזכירים אותו בעיתון, זה בקשר לרעיונות שהוא הביע, ולכן השיח סביבו יותר רציני ומעמיק, ומתייחס לתוכנם של הדברים. ועדיין, החוש הקופירייטרי של סבא עובד עד היום. אחד הדברים החזקים שראיתי סביב הסדרה הזו היה שכמעט כל מי שכתב עליה ביקורת ציטט את האמירה 'אלוהים הוא לא קופת חולים'. זו דוגמה לאמירה פרובוקטיבית, קופירייטרית, שמצליחה למצות רעיון כל כך מאתגר בחמש מילים, ולעורר למחשבה. זה משמח אותי שהאמירות הללו לא רק הרחיקו אנשים, אלא גם עוררו למחשבה. והדברים האלה נצחיים".

בואו להיות חברים בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי



 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus