שמות א

קם מלך חדש במצרים, אשר לא ידע את יוסף הקומבינטור. יוסף כבר לא יו"ר ועדת הכספים ואין לו כח קואליציוני. פתאום צריך לעבוד. פתאום אין קצבאות. אבל בני ישראל ממשיכים להביא ילדים בלי חשבון והסעיף עולה לפרעה. הוא קורא לראשי ועד איגוד המילדות ומתרה בהם כי המערכת הכלכלית של מצרים לא תעמוד בעומס. הוא מציג דוח"ות ומצווה עליהם להתחיל לחנך לתכנון המשפחה. העתונים המגזריים יוצאים כנגד הגזירה ומכנים את פרעה "המן של דורנו". היחסים בין השלטון הפדרלי של נֹא אמון ובני ישראל עולים על שרטון.

פרעה לא מתרגש הוא מצווה להשליך את כל היילודים אל היאור והירוקים מקימים זעקה. מכאן ואילך האירועים מתרחשים במהירות: אם מפקירה את בנה בתיבה על היאור, נהר המזוהם במתכות כבדות ושורץ קרוקודילים, רשויות הרווחה המצריות אוספות את הילד ונותנות לו את השם הנדוש "משה" יחד עם עוד 15 מבני כיתתו.

משה מתגלה כנער סוער במיוחד בגיל ההתבגרות. הוא מעורב בתגרה המונית בכניסה למועדון "רעמסאום" בלוקסור בה נרצח אחד הנוגשים (שם קדום לסלקטורים) המצריים. הוא נמלט אל חבל ארץ מדברי ששרץ באותה תקופה בנוודים היפים זרוקים המכנים עצמם "מדיינים".

באחד מפסטיבלי השנטי במדין, מתוודע משה לראשונה למספר אחיות סטלניות בעלות תפיסת עולם בומבמלית ועודפי שיער כיאה לאבותיו הקדום של המוש בן-ארי סאפייאנס. לאחת מהן קוראים ציפורה ולשמחתו של משה מסתבר שמדובר בבחורה מאוד זורמת.

לפרק הקודם
לפרק הבא