סדר שיהיה פה!
סדר שיהיה פה!
social
facebook whatsup email tweeter
4.4.11
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
עורכים ואורחים, שימו לב: בית אבי חי מזמין אתכם להכיר מקרוב את ההגדה ולקבל השראה ליצירת ליל סדר ייחודי. פרופ' אביגדור שנאן ועפרה פלאי עושים סדר

 manishtana-small
הבדיחה הרווחת סביב ליל הסדר היא "קראנו את ההגדה עד 'שולחן עורך'". על ארבע כוסות היין, ארבע הקושיות והארוחה נוהגים כולם להקפיד, אבל מעבר לכך, ההגדה כטקסט הפכה בבתים רבים לעניין הפחות נעים בלילה הכי חגיגי בשנה העברית.

מה עושים? איך הופכים את ההגדה לידידותית, איך שומרים את הילדים במצב של הקשבה ורוגע ועל מה – אם בכלל – אפשר לדלג?  
חוקר האגדה והמדרש פרופ' אביגדור שנאן והיועצת והמדריכה פדגוגית עפרה פלאי יספקו את התשובות בסדנה ייחודית לרגל החג.

"לא כל יחידה מתחברת בהגדה למתחברת ליחידה אחרת, יש מנהגים לא ברורים ואני מבין בהחלט מדוע ציבור כה גדול שרוצה להבין משהו ולא רק לציית, מתקשה עם הטקסט הזה, בייחוד במה שבא אחרי האוכל. עד 'חד גדיא' הנשמה יוצאת", אומר פרופ' שנאן. "האדם הדתי עושה את זה כי הוא חייב. זה טקס, כמו סידור התפילה וכמו כל דבר אחר, אבל הסדר הוא הטקס הדתי היחיד שגם הציבור הלא דתי נחשף אליו בעוצמה גדולה".

 מה עושים?
"קודם כל יש לדעת שיש קטעים קדומים ומאוחרים. קטעים שבלעדיהם אפשר וכאלה שבלעדיהם אי אפשר. אפשר לראות שהשיר 'דיינו', למשל, נולד במאה העשירית ואילו 'שפוך חמתך' במאה ה-13 ו'חד גדיא' במאה ה-16.

 המשנה קובעת שצריך להגיד משהו על הפסח, המרור והמצה וש'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא מצרים'. אפשר לעשות הנחות?
"אנשים עושים הנחות ממילא. אני נותן את הבסיס התיאורטי המדעי להחלטה של עורכי הסדר איפה הם עושים הנחות. לא שאני ממליץ או מאשר. למשל, את כל הפיוטים שבסוף ההגדה יהודי תימן לא נוהגים לומר. אדם יכול בהחלט להחליט שהוא תימני ללילה אחד - ליל הסדר".

בחלקו בסדנה, יצביע פרופ' שנאן על הגרעין ועל ההתפתחות של ההגדה, על העיקר והטפל ועל העובדה שיש הגדות של קהילות שונות. "אני אציע לא לוותר על ארבע הכוסות או על הארוחה, וללכת עם מה שליבך רוצה, כדי למלא את הכתוב 'וכל המרבה לספר ביציאת מצרים'".

פרופ' שנאן מצביע על כך שהמשפט 'כל המרבה לספר ביציאת מצרים' שגובש במקור כהוראת בימוי, הפך להיות חלק מההגדה, ויוצאים ידי חובה על ידי אמירתו. "זו לא היתה הכוונה", מבהיר שנאן. "יציאת מצרים היא של יציאת אירופה, האקסודוס, יציאת מצרים זה יהודי סוריה, הפלאשים ומליון היהודים שבאו מרוסיה. פרעה זה היטלר, המן, ואפשר לדבר על זה עם הילדים ולקיים את 'כל המרבה לספר זה משובח, כלומר לחיות מחדש את יציאת מצרים במשמעות הרחבה של המילה. זה מה שליל הסדר מבקש. כאדם אורתודוכסי אקרא את כל ההגדה, כולל הוראות הבימוי, אבל אציע למי שלא כפוף, לתת בסיס להחלטות הבונות שייקח. תארו לכם משה רבנו, רבי עקיבא, הרמב"ם, הגאון מוילנה ויאיר זקוביץ' יושבים ליל הסדר. כל אחד מהם מכיר ליל סדר שונה לחלוטין".

 משך הסדנה כשלוש שעות כולל הפסקה.
הסדנה תתקיים בשני מועדים:
יום חמישי, ג בניסן, 7 באפריל, בשעה 19:30
יום שלישי, ח בניסן, 12 באפריל, בשעה 19:30

כתבה: כרמית ספיר-ויץ

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus