רב - אמן

מרחב מוגן
עובדיה חממה - "מרחבים" (אן.אם.סי)

בעבר השתמשו במילה "יצירה" כדי לתאר שירים. היום הביטוי הזה כבר לא נמצא במחזור הדם שלנו כיוון שרוב האלבומים שיוצאים לאחרונה הם תוצרים מסחריים שבינם לבין יצירה אין ולו דבר. אבל כשהאזנתי לאלבום החדש של עובדיה חממה ודפדפתי בחוברת הנלווית, "יצירה" היא המילה הראשונה שעלתה לי בראש.

"מרחבים" הוא אלבום יהודי נוסף של חממה, שבו כל הטקסטים מבוססים על כתבי ושירי הרב קוק. חממה עשה כאן מלאכת מחשבת של ממש בעריכת הטקסטים ובהלחנתם, והתוצאה, כהרגלו בקודש, יפהפייה ומושקעת. כמעט כל שיר מתוזמר עד הסוף, הקונספט מוצלח ורשימת האורחים - ברי סחרוף, אלברט עמר, ארז לב ארי, זאב נחמה, גד אלבז, אילן דמרי, יוסי אזולאי ועוד - מכובדת ומעשירה מאוד את התוצאה הסופית.

כמו רוב אלבומיו של חממה, גם "מרחבים" מומלץ להאזנה רצופה - כך אפשר להתענג על השירים המצוינים עם אורך נשימה מספק, ובמיוחד על שיר הנושא המצוין (עם אלברט עמר), על "מניעות" (עם סחרוף ולב ארי), וכמובן על "מירוץ הרוח" בביצוע יוסי פרץ.

האזינו לשיר  הנושא "מרחבים":

השער למיינסטרים
אהרן רזאל - "מה עשית היום" (התו השמיני)
פעם בשנה, אולי בשנתיים, מגיע שיר שממיס אותך. שיר שלא נמאס אפילו ב-Repeat אינסופי. שיר שנשמע כמו קלאסיקה מהרגע הראשון. כזה הוא "עולה בשביל (בצל האל הנך)" של אהרן רזאל ושולי רנד. מבחינתי מדובר בשיר הכי טוב באלבום החדש של רזאל, ואולי גם בשיר הטוב ביותר שלו מאז ומתמיד.

דרך ארוכה ומפותלת עשה רזאל מההארדקור של המגזר הדתי-לאומי אל חיק גלגלצ - מספיק לצפות בקליפ שלו ל"קרמבו" כדי להבין שמדובר היה באמן שהסיכויים שישתחל לפלייליסט הלאומי שווים לסיכוי ששלמה ארצי יתפרנס מנגינה לעוברים ושבים למרגלות מגדלי עזריאלי. אבל איכשהו זה קרה. רזאל חבר למפיקים אבי טל ושמוליק דניאל, שלף מהמגירה שירים חזקים שאיכשהו נגנזו והשקיע אפילו בעטיפה וביחסי הציבור. אבל כל זה לא היה שלם ללא שירים מצוינים באמת - "רוץ בין עצי הזית" הכיפי (שכבר הופיע בגרסה שונה באלבום אחר של רזאל), "כל כך טוב אלי" המרגש בתבונתו, "מחכה לאור" - דואט קלאסי עם אחיו יונתן - "אני שניים פה" הדרמטי, וכמובן, "מה עשית היום", שפתח לו את השער למיינסטרים.

מבחינה מסוימת, זהו אלבומו הראשון של רזאל בגלגולו החדש. נראה שהוא תפס כאן שתי ציפורים במכה אחת - מצד אחד, הוא לא ויתר על הקהל הוותיק והנאמן, ומצד שני, צירף קהל נוסף לעגלה הישנה, שבינתיים הפכה למכונית חשמלית מתקדמת ומבטיחה.

להאזנה לשיר "מה עשית היום": חיליק פרנק - "פורים בירושלים" (דברי שיר/ הינדיק)

אמנם פורים כבר עבר, אבל נדמה שאלבום הניגונים המצוין של חיליק פרנק, שנמכר ביותר מ-20 אלף עותקים - מספר כמעט לא ייאמן בעידן האינטרנט וההורדות - תקע כאן יתד. הכוונה של הלייבל "דברי שיר" היא לשחרר אלבומי ניגונים נוספים לחגים אחרים בהובלת הקלרינט של פרנק.

"פורים בירושלים" מקבץ ארבע מחרוזות אינסטרומנטליות ארוכות של שירי פורים ממקורות שונים - תוכלו למצוא כאן את "ליהודים" עם הלחן של יוסי גרין ומרדכי בן דוד ואת הגרסה של קרליבך לאותו שיר, את "שושנת יעקב" על פי ברסלב, את "תשועתם" בניגון הוויז'ניצי ורצועות נוספות עם חותמת של חב"ד, קרלין, תולדות אהרן ועוד.

ישנם לא מעט אלבומי ניגונים בשוק המוזיקה היהודי, אבל במקרה הזה, ההפקה נקייה ומקצועית והתוצאה מרשימה, משמחת, מרקידה, ובעיקר מעוררת סקרנות וציפייה לקראת האלבומים הבאים.

עוד תחנה
קובי אוז - "מזמורים נוספים" (עננה)
אחרי ההצלחה של "מזמורי נבוכים" במכירות ובהופעות ממשיך קובי אוז במסלולו הטבעי - מוזיקה יהודית-מסורתית עם טאץ' ישראלי

מובהק. אבל הפעם החליט אוז לבצע שינוי קטן אך משמעותי, ובמקום להוציא אלבום מקורי נוסף עם הפריזמה האישית שלו על היהדות, הוא העדיף לתת פרשנות אישית ומוזיקלית דווקא לשירים ותיקים, מוכרים ברובם. כך התקבצו להם לאלבום אחד רבי נחמן ("שירת העשבים"), מאיר אריאל ("מדרש יונתי"), הרב קרליבך ("חמדת ימים"), חיים נחמן ביאליק ("על לבבכם ששמם") ואפילו השיר המרוקאי-עממי "יה חביבי", פלוס שיר מקורי של אוז - "שירת העשבים שלי".

אני לא מתחבר במיוחד לאלבומי קאברים, ולכן אהבתי יותר את "מזמורי נבוכים" הראשון, אבל גם כאן יש חומרים שאפשר ליהנות מהם - התרגשתי מ"ברכת כלולות", גיליתי רבדים איכותיים ב"יה חביבי", הוצפתי בניחוחות געגועים בזכות "משפחת צנעני", ונזכרתי בתחילת הדרך של טיפקס ב"שירת העשבים שלי", שנשמע כמו תאום מוזיקלי של שירי "שביל קליפות הגרעינים". מדובר בתחנה נוספת במסע המרתק של אוז בדרכו אל היהדות - היא אמנם פחות אישית ומסקרנת מהתחנה הקודמת, אבל בהחלט שווה.

להאזנה לשיר 'משפחת צנעני' :