מיהו יהודי
מיהו יהודי
social
facebook whatsup email tweeter
9.12.08
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
הבמאי היהודי-ארגנטינאי דניאל בורמן עוסק בסרטיו במשפחתיות ובחיפוש אחר זהות. בשבוע הבא יוענק לו פרס מיוחד בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים. יובל ריבלין ממקם אותו בפנתיאון היוצרים היהודים

לפני שנים לא רבות הנהיג הערוץ הראשון מנהג חדש: בכל אחד מערבי החנוכה שודר בשעה קבועה טקס הדלקת נרות חנוכה באחת מפינותיו הרחוקות של העולם היהודי. מול עדשת המצלמה עמדו נציגיה הנרגשים של קהילה יהודית נידחת ובקול רועד שיגרו דרישת שלום חמה מן הגולה הלא תמיד דוויה.

המעמד היה משכר, ארכאי במידה אבל גם סנטימנטלי. לא צפינו בריטואל דתי אלא במפגש משפחתי. הדגש הועבר מן "הימים ההם" אל "הזמן הזה", ואת מקומה של משפחת החשמונאים תפסה המשפחה הגדולה, חובקת העולם, של העם היהודי.

הניסיון להפוך את חנוכה לחג משפחתי משתלב היטב באווירת חג המולד המחלחלת אל תודעתם של יהודים רבים ברחבי העולם, אך הוא מתעלם מעובדת יסוד אחת נשכחת: משפחה היא לא רק חיבוקים. משפחה היא לפעמים גם כאב ראש. הרצון המוכר להשתייך לקולקטיב היהודי הוא אחד הזרמים החזקים בדורנו, שווה ערך בעוצמתו רק לרצון המוכר לא פחות – לברוח מהקולקטיב.

 mkhkym_lmshykh
מתוך הסרט "מחכים למשיח"


יהודי מחכה לישועה

מי שמיטיב לתאר בשנים האחרונות את התסבוכת המשפחתית ומעניק ליחסי האהבה-שנאה שחשים יהודים רבים ביחס ליהדותם ביטוי קולנועי צלול הוא הבמאי היהודי-ארגנטינאי דניאל בורמן. בשבוע הבא יגיע בורמן לארץ וסרטיו יעמדו במרכז פסטיבל הקולנוע היהודי שיתקיים בסינמטק בירושלים זו השנה העשירית. בפסטיבל יוקרן בהקרנת בכורה סרטו החדש "הקן המתרוקן", לצד רטרוספקטיבה עשירה של סרטיו הקודמים. בורמן ישתתף בערב הוקרה שבו יוענק לו פרס מיוחד מטעם הפסטיבל, הישג מפתיע בהתחשב בגילו הצעיר– בקושי 35.

בורמן החל להתמודד עם העולם היהודי בסרטו השני - "מחכים למשיח", משנת 2000. בסרט זה הציג בורמן את מי שעתיד לשמש כאלטר אגו המובהק שלו: צעיר יהודי בשם אריאל, המגולם דרך קבע על ידי השחקן דניאל הנדלר, ועוסק באופן מעט אובססיבי בשאלות של זהות ונאמנות משפחתית. אריאל גולדשטיין מתייתם מאמו בראשית הסרט, ואת חסרונה הוא ינסה למלא בדיבור צפוף עם אביו הציוני, עם צעירה לא יהודייה שאת סרטה הוא עורך, ובציפייה מתמשכת לישועה ניסית.

 burman
קורה במשפחות הכי טובות. דניאל בורמן על סט סרטו

היתמות הקיומית תפסה מקום נכבד גם בסרטיו הבאים של בורמן. ב"החיבוק האבוד" מ-2004 יצא אריאל (שוב הנדלר, רק שהפעם שם המשפחה שלו הוא מקרוף) למסע חיפושים אחרי אביו הביולוגי הנעלם. האב, שכנראה עלה לישראל, הוריש לבנו זהות יהודית מעורערת, והבן, שמתקשה לפתור את שאלות חייו ולהתבגר, מקווה שמפגש עם האב יוביל אותו למציאת החתיכה החסרה בחייו ולתיקון שברי עולמו.

בודק את חוקי השבט

 מתו הסרט
מתוך סרטו החדש 'הקן המתרוקן'
בסרט יהודי נוסף של בורמן, "לה פמיליה", אריאל מגיע סוף סוף אל מה שנראה כמנוחה ונחלה. הוא חובק ילד (מאשה לא יהודייה) ומהווה מרצה מבוקש למשפטים באוניברסיטה של בואנוס איירס. רק נציג אחד של העולם היהודי מוסיף לטפח את תחושת הזרות המוכרת - אביו של אריאל, עורך הדין הפילנטרופ ברנרדו פרלמן, המתעקש להציג בפני בנו תמונת עולם ערכית-יהודית מודגשת. חוקי המשפחה המורחבת (כשמו המקורי של הסרט) מקובעים בתודעתו של גיבור הסרט, ועם הולדת בנו הבכור הוא נדרש לחזור אליהם.

"לה פמיליה" מתעסק בזהות היהודית פחות מ"החיבוק האבוד". "החיבוק האבוד עסק כולו בתחושת התלישות שמאפיינת את זהותם של רבים מהיהודים שחיים בארגנטינה", אמר בורמן בראיון שנערך איתו לפני שנתיים. "בסרטים שלי הגיבורים הם יהודים כי הם יהודים; לא כל מה שקורה לך בחיים נובע מהעובדה שאתה יהודי. כשהצגתי את הסרט לאחרונה בארה"ב היו כאלה שניגשו אלי וטענו שהם מתקשים להגדיר אותו 'סרט יהודי' כי הוא לא טרגי מספיק".

מקומו של בורמן בפנתיאון היוצרים היהודים נראה מובטח. הוא יוצר יהודי מובהק בשל נטייתו המוכרת לבחון את יחסו לבני המשפחה הקרובים והרחוקים ואת חוקי השבט אליו הוא שייך, וההיעדרות הקבועה של ההורה בכל סרטיו תורמת להצגת העולם היהודי כטעון תיקון. הצגת סרטיו של בורמן בירושלים שבוע לפני טקסי הדלקת הנרות הטלוויזיוניים עשויה לאזן מעט את הדביקות המשפחתית ולהוסיף קורטוב פלפל לריבה שבסופגנייה. זה חשוב, וזה קורה במשפחות היהודיות הכי טובות.

יובל רבלין הוא מרצה לקולנוע והיסטוריה במרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות
לתגובות: editor@bac.org.il
לפרטים נוספים על אירועי הפסטיבל ה-10 לקולנוע יהודי בירושלים

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus