משחק החווה של אלוהים בפייסבוק - א

"משחק החווה המטורף הזה בפייסבוק מכלה את עתותיי היטב. אבל אין מה לעשות, כאלוהים יהודי שורשי אני מאוהב בשעשוע הזה. לגדל קישואים, לקטוף כותנה, ללקט תותים – הכל מהמחשב, בלי להתלכלך. לא שמעתם על זה? כדאי שתתעדכנו.

מדי פעם מופיעה בדף הפייסבוק שלי קריאה מאיזה חבר. גם כן חבר, רוצה שאבוא לסייע בבציר הקינואה או בגדיד הבטטות. אז רק שתדעו לכם "חברים" וירטואליים, שאם הייתי רוצה להשתתף בתורנות רפת, לא הייתי מוותר על חברותי בקיבוץ (הרי כל קיבוצניק הוא סוג של אלוהים). אבל בסך הכול עד כה המשחק התנהל היטב.

יום אחד הופתעתי לגלות בשטח החווה כמה טיפוסים לא מוכרים במעילים שחורים. הסברתי להם שעל פי חוק דרומי החדש זכותי לירות בהם, אך המזוקנים לא התרשמו. הסבירו לי לאט כי למרות שמדובר בחווה וירטואלית, נראה כי אני מגדל תוצרת חקלאית בשנת שמיטה. על איזו שנת שמיטה הם מדברים? תהיתי. "אדוני, התאריך במחשב שלך מורה על שנת שמיטה", נעניתי. "אנחנו בסך הכל עושים את העבודה". עדכנתי את התאריך במערכת ההפעלה והשניים התנדפו לבלי שוב. לפחות כך היה נדמה לי.

מדי פעם קלטתי אותם מסתודדים עם האיכר. בהתחלה הם חילקו לו עלונים, אחר כך היה נעלם לכמה שעות "ללימודי תורה". לי זה ממש לא הפריע. לאט לאט החל קצב העבודה שלו לרדת וגם זה לא הפריע לי. אלו החיים שלו נכון?

החווה החלה להידרדר. הספק הייצור ירד, יבלית ודרדרים צמחו פרא בין התלמים. האיכר המתחזק החל להחלש ולבקש עזרה. "אבא תעשה שהתותים יגדלו יותר מהר". "אבא תעשה שיהיה לי טרקטור". בהתחלה נתתי לו, מה אכפת לי?

לילה אחד החרידה את נמנומי תרועה אדירה. התעוררתי משרעפי רק כדי לגלות את האיכר תוקע בשופר. מה פתאום הוא עטוף בטלית, הרהרתי. עד עכשיו הייתי בטוח שהוא בכלל תאילנדי. לשאלתי, מדוע הוא מרעיש בשעות כאלה, ענה: "אבא, תן לי אלף דולר, אני רוצה לקנות אתרוג!" אלף דולר? עבור פרי שתשעים אחוזים ממנו הם קליפה? "אבא, אני רוצה להדר במצווה עבורך". אבל אני קונה אתרוג פעם בשנה בשלושים שקלים. ולמה לעזאזל הוא קורא לי "אבא"? "

להמשך בחלק הבא:
https://www.bac.org.il/Blog.aspx?fid=16&tid=605

עדכונים בפייסבוק:
 http://www.facebook.com/gurnischt

הודעה נערכה ע'י מנהל בתאריך: 15/09/09
הודעה נערכה ע'י מנהל בתאריך: 15/09/09