מלחמות, כמו כדורגל, משחקים 90 דקות

10.10.10

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון ישראלי. אם כך, מדוע אנחנו זוכרים אותה כטראומה איומה? אסף וול נלחם על התודעה הישראלית

 
יום הולדתי ה-37 חל בחודש אוקטובר. גם סטודנט למדעי הרוח יוכל, בחישוב מהיר, להגיע למסקנה שמדובר באוקטובר 1973. תאריך זה, די בו כדי להעביר רעד בכל ישראלי שלמד היסטוריה במשך יותר מרבע שעה. מלחמת יום הכיפורים נחקקה בתודעה הציבורית הישראלית כטראומה, ונראה שאין צורך להרחיב בעניין.

מי שמעיין בדברי ימי המלחמה דאז בהשקפה היסטורית אובייקטיבית, מתקשה להבין את רוח הנכאים שפשטה בציבור הישראלי. מבחינה צבאית, במבחן השורה התחתונה מדובר בניצחון גדול - למרות המחדלים שהובילו לתנאי פתיחה קשים.
אך כעת נפתחים הפרוטוקולים בתקשורת והעם אינו יודע את נפשו. משה דיין נכנס ללחץ בימי המלחמה הראשונים. מחדל, אסון, שואה. במצרים ואפילו בסוריה חגגו את הניצחון הגדול. בסופו של דבר, המצרים והסורים איבדו פי כמה לוחמים מאתנו וגם שטחי ארץ.
בקרבות הסטי"לים הראשונים בעולם נחל חיל הים הישראלי ניצחון מוחץ ולא איבד אפילו כלי שיט אחד. מבנים שלמים של מטוסי אויב המריאו לא חזרו לבסיסם, לפעמים אחרי היתקלות עם מיראז' ישראלי בודד. בקרב השריון הגדול בעולם, אחרי קרב קורסק של מלחמת העולם השנייה, השמידו כוחות השריון של צה"ל 250 טנקים של האויב - וספגו ארבע אבידות בלבד. אף חייל סורי לא נשאר על אדמת ישראל. מובלעת נכבשה בתוככי סוריה, והחרמון חזר לידינו. צה"ל עמד רק 101 ק"מ מקהיר, ודבר לא חצץ בין המג"חים הצה"ליים לבין הבירה המצרית.

במלחמת יום הכיפורים נהרגו כ-2,700 חיילים ישראלים. אין ספק שמדובר במחיר כבד מנשוא עבור כל משפחה שכולה ועבור עם קטן כל כך, במיוחד בתרבות המקדשת את החיים. אך ההכרעה הצבאית היתה ברורה. גם ההפתעה שנחרתה כטראומה אינה מהווה יריב שווה להפתעות דוגמת מבצע ברברוסה, השמדת הצי הפסיפי בפרל הרבור או אפילו הבליץ של קרב הארדנים בסוף 1944.

 

כשאנחנו בוכים, השכנים צוהלים

מי ניצח, אם כך? השאלה היא כיצד מגדירים ניצחון. כדי להגדיר ניצחון, יש לבחון מה היו מטרותיו של כל צד. מטרותיהם הצבאיות של הסורים היו לתפוס לפחות את רמת הגולן, ובכך הם נכשלו כישלון מוחץ. בסופה של המלחמה הופגזה דמשק בתותחים. מטרתם הצבאית של המצרים היתה לתפוס את המעברים בסיני ואולי אפילו קצת מעבר לכך. גם הם נכשלו בכך. אלא שהמטרות נצפות במבט כולל יותר ולא צבאי בלבד.  בהקשר זה חשוב להדגיש את ענייו התודעה.

התקשורת הישראלית, כתוצאה מהאופי החברתי הישראלי-יהודי, עמלה ללא הרף כדי להחדיר את מושג המחדל לתודעה הישראלית. מחדלים ורכילות מוכרים היטב את העיתון. מעבר לכך, העיתונות נוטה ברובה לכיוון מחנה השלום, השואף להשיג ויתורים פוליטיים באמצעות הטמעת רעיון חולשתנו הצבאית.

בקיצוניות השניה, שכננו צוהלים ושמחים. עבורם, משמעות חיי אדם היא אפסית והם מעדיפים לזכור רק את 72 השעות הראשונות להמלחמה. אלא שתוצאותיהם של עימותים ממושכים נמדדים במשך שנים. ישראל השיגה הכרה ושלום בגבולה הדרומי, ההפך הגמור מהמצב ששרר שם לפני מלחמת ששת הימים. הגבול הסורי שקט מזה 37 שנה, משום שזיכרון התבוסה האמיתית שלהם עומד כל הזמן מול עיני משטר הבעת'. למרות ההתרברבויות, גם בסוריה וגם במצרים יודעים: מלחמות, כמו כדורגל, משחקים במשך 90 דקות.

אסף וול

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי