קוראים עגנון, מדברים על הבית

בימים שבין י"ז לתמוז ועד ט' באב מעניין לבחון כיצד אלמנטים של שבר וגאולה שהתרחשו בחייו של זוכה פרס נובל לספרות, ש"י עגנון, מקבלים משמעות לאומית כשמסתכלים עליהם מזווית מעט שונה. דווקא בימים המתאפיינים במעבר תדיר בין תקווה ליאוש, עיון ביצירותיו של עגנון יכול לשפוך אור ואף להציע דרכי התמודדות ברגעים קשים.

הסדרה החדשה מיועדת לאוהבי עגנון ולמתעניינים בו, אבל גם מי שלא מכיר את עגנון ורוצה לפגוש את האופן בו הספרות יכולה להציע הצעות שיכולות להיות רלוונטיות לחיי היומיום. "כל אחד יוכל להתחבר בקלות לתכנים", אומרת בלהה בן-אליהו, מרצה לספרות במכון "כרם" בירושלים ועורכת ומגישת תכניות ספרות בקול ישראל. "נושא הגלות והגאולה מגולם היטב בביוגרפיה האישית של עגנון. מעבר לעובדה שהוא נולד ב-ט' באב ועלה לארץ בל"ג בעומר שאלו תאריכים מאוד משמעותיים ברמה ההיסטורית, עגנון אימץ את שם העט המוכר דווקא לאחר שעלה יחד עם משפחתו. הוא בחר לקרוא לעצמו כך לאחר שכתב את סיפורו 'עגונות', ופירוש הדבר שחוויית העגינות היא מאוד מרכזית עבורו". 

אז מה צפוי במפגשי הסדרה?"במפגשים תיערך קריאה קרובה לטקסט של יצירות מרכזיות פרי עטו של עגנון, כאשר בכל אחת מהן נמצאים גיבורים במצב משבר",אומרת בן-אליהו. "מה שמעניין אותי זה לראות לא רק את הקושי, אלא את דפוסי ההתמודדות איתו".

המפגש הראשון, "עיר ואם" יעסוק ב"תהילה", מסיפוריו המוכרים של עגנון. תהילה נתפסת בתודעה כדמות המייצגת מופת של התמודדות שלמה עם קושי מתמשך. במהלך המפגש ייבדקו אופני ההתמודדות הקבועים המשתנים לאורך חייה, הקשר בין ירושלים כאישה לבין תהילה כאישה.

המפגש השני יעסוק בשאלה מה נעשה עם החדרים המתרוקנים או אלו שלא הצליחו עדיין להיבנות. "בסיפור 'פרנהיים'  ישנו עיסוק בהתמודדות של אדם עם העובדה שכל העולם שהיה מוכר לו התערער, ובסיפור 'מאויב לאוהב' מסופר על אדם המנסה להתמודד עם רוח רעה המונעת ממנו לבנות את ביתו", אומרת בן-אליהו. במפגש השלישי יידונו סיפורים שנכתבו במהלך השואה או בעקבותיה, דרכם ייבדקו אופני התמודדות שונים שעגנון מציע לחווייה של התמודדות עם אבל ואובדן. נושא מרכזי נוסף שיעבור כחוט שני לאורך כל המפגשים הוא עיסוקו של עגנון במושג "בית ", במובן של בית המקדש, לעומת עיסוקו בביתו הפרטי. "לאורך חייו חווה עגנון הרבה מצבים של חורבן ובנייה בביתו הפרטי. כך למשל ביתו בגרמניה נשרף, כשהוא גר בירושלים פקדה את האזור רעידת אדמה חזקה ועוד. הרבה פעמים בעיסוק של עגנון בבית הפרטי, יש הדהוד של הבית הלאומי. לאורך הסדרה נדון הרבה בביתו של אדם, כאשר המושג יגלם בתוכו את דו המשמעות בין 'הבית', הוא בית המקדש, ובית במובן האישי-פרטי", מסבירה בן-אליהו. "בכל הסיפורים יש נגיעה לגורל הלאומי, אבל כל אחד מעמיד אנשים בהקשר קיומי אישי. בסדרה נדגיש מימדים לאומיים קולקטיביים, אבל גם נתמקד בעמידה האישית מול קושי".

האם בשנת 2012 עוד נשאר זכר לירושלים של עגנון?

"לירושלים יש המון פנים ולקרוא סיפור של עגנון זה להפנות מבט לפנים שמצויים בה עד היום. יכול להיות שאחרי שקוראים סיפור של עגנון מגלים בירושלים יותר דברים הגלומים בה בסמוי. מצד שני, חוויה מעניינת לחזור לירושלים של עגנון מתוך ירושלים של היום. יהיה מאוד מעניין לראות איך עגנון צובע את ירושלים של היום וההיפך".

האם את מזהה יסודות של גלות וגאולה גם בישראל של היום?

"החיים שלנו נעים בריתמוס שבין ציפייה למשיח ותקוות גדולות לעתיד לבין ערעורים שחווים ביום יום וחששות מפני העתיד לבוא. יכול להיות שהחוויה שמוזמנים לחשוב במעבר בין יז בתמוז ל-ט' באב היא דרך לחשוב על מה שקורה ולחשוב על תיקון, ולא רק לזכור את מה שהיה".

שבר ותיקון - חורבן וגאולה ביצירתו של ש"י עגנון . מרצה: בלהה בן-אליהו

מחיר: 30 ש"ח סטודנטים: 20 ש"ח המחיר לכל הסדרה 80 ₪

לדף הסדרה הקליקו כאן >>