חרדת נטישה
חרדת נטישה
social
facebook whatsup email tweeter
עידו קינן //
6.3.13
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
רגע לפני שהם נהרסים מגיע שרון רז עם המצלמה שלו ומציל מבנים נטושים משכחה. בתערוכה החדשה "היכלות נטושים" הוא עושה את זה לבתי קולנוע, ומצהיר: "זה אני מול קבלני ההריסה"

כותרת הבלוג "נטוש" של שרון רז היא "צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד". רז מתעד ומשמר זיכרונות עצובים של מבנים נטושים, מתפוררים, נרקבים. התערוכה הנוכחית שלו, "היכלות נטושים", באצירת אדריכל ערן טמיר-טאוויל, מציגה תיעוד מדוקדק, מפורט ואובססיבי של בתי הקולנוע של ישראל, מרכזי תרבות ובידור ששכנו ברחובות הערים ברחבי הארץ והוחלפו בקומפלקסים ענקיים המרוכזים בעיקר במרכז הארץ ומולחמים לקניונים, מרחבי קניות סגורים וממוזגים.
  sharon2    מימד רוחני. רז (צילום: בן דרוסינסקי) 

 

לרז יש אובססיה רבת שנים למבנים נטושים. "בילדות ובנערות היו לי חלומות על מבנים נטושים ובתי קולנוע נטושים. אולי זה גלגול נשמות, זה לא ברור", הוא מספר. הוא אדריכל  בהשכלתו, ובעבר גם במקצועו, עד שבתחילת 2004 עזב את התכנון והעיצוב והחל לצלם - מבנים נטושים, כמובן. "בתחילת שנות האלפיים, לפני הדיגיטליות, עקבתי אחרי שכונת אוהלים חצי נטושה בפתח תקווה, וכמו כן קרו כל מיני דברים שאני קורא להם 'טראומות קטנות'. למשל, בית קירור ענק שהיה לסבא שלי בפתח תקווה. אבא של סבא שלי הקים אותו ועבד עם הבריטים. צילמתי אותו רק כמה צילומים, ובפעם הבאה שחזרתי לשם, לא רק שהבית קירור לא היה – הכול נעלם, נגרס לאדמה. זה קרה לי עם עוד מבנה סילו נטוש בהוד השרון, שיום אחד באתי לצלם אותו והוא לא היה. זה טראומות קטנות על מבנים שרציתי לצלם ולא הספקתי - הם נמחו מהאדמה".

 

ויש טראומה גדולה, שהיא קולנוע אורון בפתח תקווה. "הוא היה אמפי פתוח בלי גג, קולנוע קיצי, מאוד ידוע. היו 3,300 מקומות, אני חושב שהוא היה הכי גדול במזרח התיכון. בשנות ה-50 הופיעו שם לואי ארמסטרונג ואלה פיצג'רלד. היו כנסים והצגות והרבה סרטים. גרתי קרוב לשם. בשנות ה-90 זה היה נטוש, אבל זה היה עוד לפני שצילמתי, ולא הספקתי לצלם אותו. זה קולנוע שאני חולם עליו בלילות".

 

התחביב הפך לתזזית: לצלם מבנים רגע לפני שהם נעלמים. ב-2005 הקים את האתר אדריכלות נעלמת - עם מאות בודדות של צילומים - שהביא את עבודת התיעוד שלו לידיעת הציבור. ב-2007 הקים את "נטוש", וכיום יש לו ברשת יותר מ-12 אלף תמונות מתוך כ-46 אלף שצילם. כשליש מהצילומים שלו הם של בתי קולנוע, אמפיתיאטרונים, תיאטראות, בתי עם וכיוצא בזה. בשנה וחצי האחרונות פועלת עמותה שהקים רז עם כמה אנשים שעוזרים ועם חברה שתומכת כספית - עמותת נטוש לתיעוד מבנים ותיקים ונטושים בישראל. " אני עדיין מחמיץ מבנים כל הזמן, ואין סיכוי להשתלט על זה. מה שאני יכול זה כמה שיותר לעשות את זה במסגרת הזמן הפנוי שלי. אם היתה מסגרת או מימון, אז זה היה יותר טוב בשביל כולם, אבל כרגע זה לא קורה. אני משלם גם מחירים – אין לי כמעט זמן פנוי, אני לא רואה טלוויזיה, אני מוותר על הרבה דברים. מה שמעניין אותי זה זה "

 

הבחירה להשתמש במילה "היכלות" בשם התערוכה היא של האוצר טמיר-טאוויל. "יש פה ממד רוחני קצת דתי", מסביר רז, "ובמובן מסוים זה רומז על זה שבתי הקולנוע, שהיו בעיקר בשנות ה-40 עד שנות ה-60, והשיא בשנות ה-60, היו ממש כמו בתי מקדש, כמו בתי כנסת, אולמות שיש בהם משהו דתי, כי הפעילות התרבותית של הסרטים היתה מרכז תרבותי של שכונות. זה מה שאנשים עשו - הלכו לסרטים. בשנות ה-70 התחיל העניין עם הטלוויזיה, והתחיל לרדת העניין בבתי קולנוע. האינטרנט וה-DVD גמרו את הסיפור. היום הקומפלקסים הגדולים פעילים, אנשים עדיין הולכים לקולנוע, אבל זה לא כמו פעם - היום הקולנוע הוא אחד מהרבה דברים שאפשר לעשות. פעם זה היה המרכז התרבותי-חברתי של ציבורים וקהילות שלמות".

 

איך אתה נכנס לבתי קולנוע נטושים כדי לצלם?

"רוב המקומות לא נגישים באופן קל. בכל מקרה, צריך להתאמץ. צריך לאהוב את זה מאוד לעומק, עובדה שזה לא משהו שאנשים עושים, זה כרוך בהרבה מאמץ פיזי ונפשי. זה מאוד מתיש נפשית, הריכוז עם הצילום, ולפעמים חשוך ולא נעים במידה מסוימת בפנים. התחושות מעורבות קצת. זה יכול להיות מפחיד ומדהים ויפהפה ועצוב. אני משתדל לצלם את בית הקולנוע מכל הצדדים, גם את הלובי, ואת כל הפרטים באולם וגם את חדר ההקרנה. זו עין רגישה של אדריכל. אני עושה את זה כאן ועכשיו, אבל אני עושה את זה בשביל הדורות הבאים. אני עדיין מחמיץ מבנים כל הזמן, ואין סיכוי להשתלט על זה - זה אני מול קבלני הריסה. מה שאני יכול זה כמה שיותר לעשות את זה במסגרת הזמן הפנוי שלי. אם היתה מסגרת או מימון, אז זה היה יותר טוב בשביל כולם, אבל כרגע זה לא קורה. אני משלם גם מחירים – אין לי כמעט זמן פנוי, אני לא רואה טלוויזיה, אני מוותר על הרבה דברים. מה שמעניין אותי זה זה".sharon_raz_aseret_0"אני עושה את זה בשביל הדורות הבאים". קולנוע עשרת (צילום: שרון רז)

אתה הולך לסרטים?

"כן, אני הולך לסרטים בקולנוע, לא רואה סרטים בכלל בבית. גם כי אני אוהב את זה ככה, וגם כי זו התרומה הקטנה שלי. אני אוהב את תרבות הקולנוע. הבן שלי כבר רואה סרטים במחשב".

 

התערוכה "היכלות נטושים" תיפתח ביום חמישי 7.3 ביפו. לפרטים >>
בואו להיות חברים שלנו בדף הפייסבוק של בית אבי חי

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus