הרי את מקודשת
הרי את מקודשת
social
facebook whatsup email tweeter
סער גמזו //
28.8.12
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
פסטיבל מוזיקה מקודשת, שיתקיים בקרוב בירושלים, יפגיש אמנים והרכבים מכל העולם, ואלה ינסו לתת פרשנות חדשה למוזיקה שנכתבה לפני אלפי שנים. המארגנים איתי מאוטנר וגיל רון שמע מסבירים למה עיר הקודש מספקת את התפאורה המושלמת לפסטיבל

לכאורה, הרעיון לעשות פסטיבל מוזיקה מקודשת בירושלים נשמע תמוה. הרי טקסי קודש ופולחן מתקיימים בירושלים כבר מאות ואלפי שנים, והמוזיקה המלווה את פולחני הדתות הגדולות נשמעת בעיר ללא הרף. מה טעם לקיים פסטיבל כזה, שתוחם ומגדיר את המוזיקה המקודשת?


איתי מאוטנר, המנהל האמנותי של עונת התרבות בירושלים, מסביר: "לפני שנה פגשתי את גיל קרניאל ואת עמרי 'בושביטס' שריר, והם הציגו לי את הרעיון הזה. בהתחלה זאת היתה רק כותרת, כמו כל רעיון ראשוני. שאלנו 'מה? אין דבר כזה?''. היו דברים דומים, אבל הם התמקדו במוזיקה ליטורגית, וזה לא היה הגיוני. ברגע שאמרנו את זה, נפתחו ערוצים שונים, שהדגימו לנו איך זה יכול להיראות".khsn_khkmvn_mqvdshtנגיעה לטקסטים מסורתיים. מתוך הופעה של חסן חכמון

בפסטיבל, שיתקיים בישראל בפעם הראשונה ב-6-7 בספטמבר, ישתתפו הרכבים מהארץ ומהעולם: החל בזוהר פרסקו, שיופיע עם האחים הפרסים קיה וזיה טבסיאן; דרך תזמורת ירושלים החדשה בניהולם האמנותי של עומר אביטל ויאיר הראל; וכלה בברי סחרוף במופע זריחה. פעילות מסקרנת נוספת בפסטיבל היא "מסלולי עדות": הקהל יוזמן לעבור בין תחנות בעיר, כמו הכנסייה האתיופית וקבר דוד, ולהאזין לתפילות ולמנגינות של המסדרים השונים במקומם הטבעי.


"לרוב האמנים שיופיעו, אם לא לכולם, יש נגיעה לטקסטים מסורתיים, קדושים, מקודשים, עתיקים", אומר מאוטנר, "רוב המילים שהקהל ישמע קשורות לקודש, אלא שאלה יהיו מילים שהן  וריאציות על המושג קדושה, שמנסות להרחיב אותו: לקחת אותו מהמקום העמוק, המסורתי, הרגיל, הברור, החשוב, המשמעותי, ועם זאת המוכר, הרגיל והנגיש ביותר, למקומות הרבה יותר פתוחים, כוללניים, פלורליסטיים, מקבלים, חשובים.


"אנחנו מפצירים בקהל לא להסתפק במופע אחד, אלא ליצור התנסות שמדלגת בין עדות וחוויות שונות באתרים שונים בירושלים. זה אינו פסטיבל בידורי: אנחנו שואפים ליצור חוויה של טרנספורמציה. לא בא לנו שזה יהיה נחמד, אלא שיהיה משמעותי. יש שנבהלים מזה, אבל בשלב מסוים בחיים, אתה מבין שהזהות הדתית שלך קיימת, למרות שלא ייחסת לה חשיבות, ושכדאי לשאול עליה כמה שאלות. אני חוקר את הזהות היהודית שלי בשבע-שמונה השנים האחרונות, והמסקנות שלי הן מסקנות תרבותיות. דרך התרבות אפשר לשאול את שאלות היסוד האלה: מי אנחנו? מה אנחנו? בשביל מה אנחנו כאן?"

 

מוזיקה תלויה בכוונה
ההשראה לפסטיבל מקורה בפסטיבל מוזיקה מקודשת שבעיר פז במרוקו, שמתקיים זה 18 שנה ומפגיש את השמות הגדולים של מה שמכונה "מוזיקת עולם". "הפסטיבל בפז שמרני, ואין בו חיץ בין דת לקודש", אומר המנהל האמנותי של הפסטיבל גיל רון שמע, "אנחנו מעזים לעסוק בבירור הגבולות של המושג קדושה. אני רואה את האחדות של אלוהים בכל מקום - בבאבא ההודי, בשירה של הדרוויש הסופי. יש משהו בדור הצעיר בישראל, מה שפעם כינו דור המזרח, שיכול לטעון את המושג קודש באמיתות ובאמות מידה שהיו קיימות לפני 2,000 שנה וקצת אבדו, עם הכוח המונופוליסטי שצברו הדתות".


לרון שמע יש רקע עשיר בשיתופי פעולה של מוזיקה קדושה ומקודשת ובחקר אמנותי של הנושא. הוא ייסד את להקת שבע, ולפני עשור הקים את ההרכב דיוואן הלב, שיעלה בפסטיבל מופע יחד עם הפייטן הרב דוד מנחם. המופע ישלב את הרוח והמנגינה הסופית עם המורשת המוזיקלית ועם הפיוטים של ארץ הקודש.

" זה לא פסטיבל בידורי: אנחנו שואפים ליצור חוויה של טרנספורמציה. לא בא לנו שזה יהיה נחמד, אלא שיהיה משמעותי. יש שנבהלים מזה, אבל בשלב מסוים בחיים אתה מבין שהזהות הדתית שלך קיימת, למרות שלא ייחסת לה חשיבות, ושכדאי לשאול עליה כמה שאלות "


עם ההרכב חיפש רון שמע מוזיקה בישראל, נפגש עם מכשפים ואנשי טראנס באפריקה, ניגן עם שמאנים ועם כהני דת באסיה וגילה אוצר אדיר של מוזיקה שעוסקת בריפוי ובכוונה. "מוזיקה תלויה בכוונה", הוא מסביר, "לכל סולם במוזיקה העתיקה, הפרסית, המזרחית, יש מצב ושעה ביום שבה מנגנים אותו. יש לו השפעות פיזיו-פסיכולוגיות: רגשות שנוסעים ופועמים מאיברים מסוימים יכולים להיות מאוזנים או מופרעים על ידי צלילים. המוזיקה הקדומה הזאת נקרעה מהטבע ומוסדה על ידי הגאונים העתיקים כדי להשפיע על האדם, לחבר אותו ליקום".


במסעו המוזיקלי עקב רון שמע אחרי מקורותיה של המוזיקה השמית ומצא את שורשיה במוזיקה הפרסית והערבית. הוא אומר כי יש הפרדה ברורה בין המוזיקה הדתית שהלוויים ניגנו בבית המקדש, שמקורותיה בבתי הספר לנבואה של שמואל הנביא, ובין המוזיקה העממית, שמקורותיה עתיקים אפילו יותר. "כשאנחנו מדברים על מוזיקה, אנחנו מתכוונים למוזיקה עברית, לא דתית. היהדות היא דת, אבל למוזיקה אין דת. המוזיקה היא מערך הומני של חוקים והרמוניות, והיא שייכת לאדם. למה אנחנו אומרים 'מוזיקה עברית'? כי היא נסבה על השפה, על מאגר של הברות וביטויים עתיקים. כשאני אומר 'מוזיקה יהודית', אני מוצא מנעד של 2,000 שנה; כשאני אומר עברית או שמית, הטווח מתרחב ל-7,000 שנה, זורק אותך לנובות, למקאמות, לפרס העתיקה. המקורות נמצאים במוזיקה הבבלית-אכדית, במוזיקה השומרית העתיקה. זאת מוזיקה של עמי נוודים, שכמו המעבר שלהם מנדודים לקבע, כך גם המוזיקה שלהם התמסדה.


"לפני 5,000 שנה, בערך בתקופת אברהם אבינו, עברה המוזיקה מהפך גדול - מכל מיני נוודים שהולכים עם כלים שעשויים מעור של חיה או בעלי מיתר אחד, נוצר הצורך ליצור הרמוניה. כך נוצר הרגע המקודש המשמעותי בתולדות המוזיקה - כשעלה הצורך לנגן ביחד, נוצרה הקדושה. עיקר הקדושה טמונה ברצון שלנו להתחבר ולשכוח את השונה ואת המפריד בינינו וליצור הרמוניה. כיוצר וכאחד ממייסדי הפסטיבל, אני רוצה להעביר מסר פשוט: לא דת, לא רק טקסטים שמביאים את הנפש לעילוי, אלא הנקודה הפנימית באדם ששואפת ליצור הרמוניה ולהתחבר לשונה, לאחר".dyvvn_sz_tsylvm_ndy_lprnחוויה אחרת לחלוטין. דיוואן סאז, צילום: אנדי אלפרן


הניסיון הכן לחפש את נקודות החיבור בין אנשים ודתות נדמה קשה שבעתיים בירושלים, שבה המתח הבין דתי גדול, ולעומתו, הסובלנות והקשב נמוכים מאוד. אם כך, מדוע לא לקיים את הפסטיבל בזירה ליברלית יותר? מאוטנר מסביר את הבחירה: "התפאורה בירושלים מהדהדת דברים - כל דבר שאתה עושה, הוא לעולם לא רק הדבר עצמו. כשדיוואן סאז מופיעים עם 14 נגנים ושרים שירים של מרכז אסיה ושל הישראליות המתחדשת במערת צדקיהו, שממנה חצבו את האבנים לבית המקדש הראשון - החוויה אחרת לחלוטין".

 

פסטיבל מוזיקה מקודשת, 6-7 בספטמבר, באתרים נבחרים בירושלים

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus