הפרידו את המשוגעים מהשפויים

כשאכיש מלך גת מבחין באורח המשוגע שהובא אליו, הוא אינו חוסך נזיפות מעבדיו. "הנה תראו איש משתגע", הוא גוער בהם, "למה תביאו אותו אלי. חסר משוגעים אני?" (שמ"א כ"א,י-טז). בעיני, זה אחד הטקסטים היפים ביותר בתנ"ך וגם אחד הפסוקים שבהם אני נוטה להשתמש בתדירות גבוהה בחיי היום-יום.

הפולמוס אודות ההפרדה במופע של הזמר יניב בן משיח הוא סיבה טובה להיזכר בנאום המשוגעים של אכיש. אלא שבמקרה זה, לא מדובר בצד אחד שפוי ובמשנהו הנוהג בשגעון. במקרה זה מדובר במה שמכונה בעגה הצה"לית "ירי דו צדדי". במקרה זה נמצא השיגעון משני צדי המתרס.

• לדיון ותגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

שיגעון אובססיית ההפרדה
אני לא מכיר את יניב בן משיח, וזאת הפעם הראשונה שבה אני שומע את שמו, כך שדברי כלל אינם עוסקים בו באופן אישי. דברי מתייחסים להפרדה בין גברים לנשים, הפושטת בציבור הדתי-חרדי ואף קנתה לה שביתה מגוחכת בכל סצינת הזמרים החרדים.

כידוע לכולנו, עיקר עיסוקה של היהדות בת זמננו הוא התעלקות ספסרי הדת על הפרט ועיסוק אובססיבי במגבלות ובחומרות. הנימוק להפעלתן של הסנקציות היא, כרגיל, רצון האל. האל, אם לא ניחשתם, רוצה שיפרידו. אשכנזים מספרדים, חסידים מליטאים וגברים מנשים. ככל שאתה מאמין יותר, כך עליך לצדד בסלקציה ובפלגנות - הכל בשם איזו יהדות חדשה ומוטרפת.

 אז אמרתם שאתם בעד הדמוקרטיה?
אם בתל אביב מתנגדים להפרדה בהופעתו של הזמר יניב בן משיח, בואו נלך עד הסוף: נסיר את המחיצות בזמן ריקודים בחתונות דתיות ונסגור את בתי הכנסת בעיר. דודו כהן זועם על הפטרונות ועל הצביעות החילונית

כך הגיעו אנשים המכנים עצמם מאמינים לנהוג כמוקיונים ולהחיל הפרדה בין המינים כבר בגני הילדים. המחיר שהם משלמים נראה לעין כל בכותרות העיתונים מדי יום. במקווה, בתלמוד התורה, בבית. מספר התקיפות המיניות בחברה הטהורה והנפרדת אינו נמוך מבמגזרים אחרים, ולפעמים נדמה שגבוה יותר. מי שמנסה להילחם באיתני הטבע ובדחפיו באמצעות וילונות ומחיצות, ייתקל בסוף באמת הכואבת: הטבע מעל הכל.

הסטטיסטיקה מלמדת ש-10%-20% מהגברים בבית הכנסת הם הומוסקסואלים. אם כך, במה מועילות המחיצות בינם לבין עזרת הנשים? אני כבר לא מדבר על עליבותן של הנשים הנדחקות לקרן זווית, אך אם זה גורם להן להרגיש "בנות מלך" - שיערב להן.

שיגעון הפמניזם הכפייתי
אלא שכל הדברים האלה אינם משנים דבר עבור הזכות הבסיסית של כל אדם לנהוג בשיטיון במדינה דמוקרטית. ואת זה לא מבינה תמר זנדברג, חברת מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ. זנדברג תובעת מראש העיר רון חולדאי לאסור קיום מופעים נפרדים בתחומי העיר תל אביב. אני לא חושב שמישהו יתפלא מכך שתביעתה של זנדברג מתבססת דווקא על שמירת ערכי הדמוקרטיה. כמה אירוני. פנייתה מקושטת במיטב הקלישאות הכאילו פמיניסטיות: "פרקטיקה של הפרדה", "להדיר", שובניזם", "פרימיטיביות", "חושך" וכו'.

דברי הסרק הכמו דמוקרטיים של זנדברג אינם שונים בקנאותם ובהבלותם מקשקושי הצניעות של הצניעותנים המקצועיים. קשה לתפוש כמה התנשאות יש בדבריה, הבאים למנוע מהאחר ליהנות ממופע לפי דרכו. השתתפות הנשים בהופעה אינה חובה דתית הנכפית עליהן. להפך, הן משלמות במיטב כספן כדי להיכנס. אם כך, מניין העוז והחוצפה להתייחס אליהן כפתיות, שרק תמר זנדברג יודעת מה טוב עבורן?

פנייתה של פמיניסטית קנאית זו מעמידה אותה באותה המדרגה עם קנאי הדת. גם אלה וגם אלה צורכים אמונה במינון יתר, כזו המערפלת את הכרתם לחלוטין. חיזוק לכך אפשר למצוא בתגובה שפירסם איש יחסי הציבור של בן משיח, שהשיב לזנדברג: "אנחנו בשם אלוקינו הלכנו ונלך למען קידוש השם יתברך ולמען שמחת ישראל ביד ה', ובורא עולם לא ייתן לאנשים לבטל את מטרתנו ... אני אישית מזמין את חברת מרצ לבוא למופע ולהכיר את הקב"ה, ונהפוך הוא שאנו כופים על אנשים לבוא ולשבת בנפרד. הקהל בחר לבוא ולהתקדש בהפרדה מלאה". היא יודעת מה טוב לאחרים, הוא בכלל מדבר בשם אלוהים חיים ומזמין כל דכפין לבוא ולהכיר אותו.

מי שצופה בשעשוע מסוים בקרב הקנאים הם כל אותם בני ישראל הנמצאים לכאורה בין שני המחנות. אלא שכנראה יש להציע מודל חלוקה חדש בין הזרמים: גם זנדברג וגם איש יחסי הציבור נמנים למעשה עם אותו המחנה. מחנה של קנאים, אובססיבים, משועממים וחסרי חיים משל עצמם. מהעבר השני נמצאים כל היתר, אלה המעוניינים לחיות בשקט.

מקרה זה ממחיש היטב את דבריו של מלך גת. את כל ההזויים המדברים בשם דברים גדולים מהם רצוי להרחיק ממקומות היישוב שלנו. מגת, מתל אביב ומכל מקום שבו רוצים אנשים לנוח בשלום בכורסתם. מלחמות הקנאים האלה, שכנראה לעולם לא ייפסקו, מוכיחות היטב דבר אחד: הגן השפוי הוא גן מאוד לא שכיח בקרב יהודים. הפלשתים בגת היטיבו להבין זאת כבר לפני 3,000 שנה, וכדאי שנאמץ את גישתם בעניין.

כתב: אסף וול 
לדיון ותגובות היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

Model.Data.ShopItem : 0 6